אם אתם לא אוהבים ספוילרים, אולי זה לא הסרטון בשבילכם. אבל אם אתם תוהים מה אפשר ללמוד מהשוואה בין הפריים הראשון והאחרון בסרטים האהובים עליכם, אז אנא מכם, צפו במונטאז' שערך הבמאי ג'ייקוב טי. סוויני.
אם אתם לא אוהבים ספוילרים, אולי זה לא הסרטון בשבילכם. אבל אם אתם תוהים מה אפשר ללמוד מהשוואה בין הפריים הראשון והאחרון בסרטים האהובים עליכם, אז אנא מכם, צפו במונטאז' שערך הבמאי ג'ייקוב טי. סוויני.
תגובות פייסבוק
לזוגתי היקרה, הצנועה, החכמה
שלום עליכםמנחם-מנדל מאודסה לאשתו שיינה-שיינדל בכתריאלבקה לזוגתי היקרה, הצנועה, החכמה, מרת שיינה-שיינדל שתחיה....
X 5 דקות
שמחה ועונג עד האוזניים
דין ברנטמדעי האושר זוכים לפופולריות, אבל התמונה במציאות מורכבת ומערבת חומרים, נסיבות ואיזונים...
X 9 דקות
מבריחים
רבים הם המקרים שבהם יש לנו בעברית שני שורשים המורכבים בדיוק מאותן אותיות שורש. יתרה מכך, יש מקרים לא מעטים שבהם שני שורשים כאלו בונים שני פעלים שנראים זהים, כלומר באותו בניין. מול צמדים כאלו, אנחנו תלויים לחלוטין בהקשר, שהוא העוגן המוחלט שלנו בשפה.
מקרה יפה כזה הוא של "ב.ר.ח.". אכן, שני שורשים זהים קיימים בעת ובעונה אחת בעברית, גם בימינו ממש, האחד עניינו הימלטות, והשני עניינו סגירת דלתות ושערים. ובשני המקרים יש לנו פעלים בבניין הפעיל: "הבריח" במובן של "העביר סחורה אסורה תוך הימלטות מהחוק" ו"הבריח" במובן של הסיט בריח המותקן על דלת או שער וגרם להם להיות סגורים.
קל לנו להבחין בין השניים על פי ההקשר, כמובן. קשה להניח הקשרים רבים, אם בכלל, שבהם נטעה לחשוב שהטקסט עוסק בהעברת סחורה בחשאי דרך גבול ולמעשה יתגלה לנו שעניינו של הטקסט הוא סגירה של שער באמצעות בריח. אמנם אפשר לדמיין איזה קשר, שכן בשני המקרים, לפחות באופן שבו תיארתי אותם כאן, מדובר במעברים, גבולות וחסימות. אלא שלמעשה יש כאן ניגוד במשמעות: הברחות של סיגריות כדי לחמוק מתשלום מכס עניינן פתיחה של מעבר, ואילו הברחת שערי הגדרות בלילה עניינה סגירה של מעבר ואפשרות מעבר. יתכן בהחלט שבשירה ייעשה שימוש יצירתי בניגוד כזה, המתבטא בין שני שורשים עם פעלים באותו הבניין, הפעיל, וניתן גם לדמיין סיפור קומי שבו שעוסקים בהברחת בריחים בתחתית של ספינה שמגיעה לנמל זר וסחר בלתי חוקי במנעולים...
מצד הלשון, ברור שכל מילון עברי יצטרך להתייחס בנפרד לשני השורשים: "ברח"(1) לענייני הימלטות ו"ברח"(2) לענייני מנעולים, כשלשורש "ברח"(1) יש מופע בבניין קל: "ברחתי" וכו' וכן מופעים בהפעיל ובסביל המקביל לו, בניין הופעל ("הבריח" ו"הוברח"), ואילו ל"ברח"(2) יש רק מופע בבניינים הפעיל והופעל.
כל המידע הזה אינו ניתן לתרגום מלא לשפה אחרת. החפיפה בצורה בין שני השורשים היא ככל הנראה מקרית. באנגלית, למשל, שרבים אוהבים למדוד על פיה תופעות בעברית או לפחות להבהיר לעצמם מול מה הם ניצבים, "להבריח" במובן של בריחים של דלתות ושערים הוא "to bar". לעומת זאת, "להבריח" במובן של סחורות אסורות פותח בפנינו עולם שיש בו שני ענפים. הפועל הוא to smuggle, ותולדותיו מתועדים בשפות גרמאניות אחרות כמו גרמנית והולנדית, ונראה שבמקור מדובר בעולם הסמנטי של חמיקה, החלקה פנימה, היות דבר חלקלק וכדומה, ולאחר מכן התפתחו משמעויות של פעולה בסתר. יחד עם זאת, יש באנגלית שם עצם שמציין את הסחורה המוברחת ואת העיסוק בהברחה: contraband, שמקורו בשפות הרומאניות – עם תיעוד ברור בספרדית, איטלקית, צרפתית ואחרות – והוא מורכב משני רכיבים, האחד הוא ה-bando, כלומר האיסור, והאחר הוא ההפרה שלו, ה-contra. כך יש לנו באנגלית אפשרות להתייחס לסחורה מוברחת בשני אופנים: smuggled goods ו-contraband, שיכול להיות גם תואר. אגב, bando, האיסור עצמו, הוא מונח ממקור גרמאני, והוא מוכר לנו באנגלית למשל ב-ban, שפירושו איסור שמוטל על דבר מסוים. מארג צפוף ועשיר בין שפות רבות על פני מאות שנים.
מנקודת המבט הזאת, כלומר מעושר אופני ההתייחסות להברחת סחורות באנגלית, אפשר לשאול כיצד אומרים בעברית contraband. וכאן אנחנו נתקלים בעובדה שבעברית אנו אומרים למעשה smuggled goods, כלומר "סחורה מוברחת". יש פה אי-נוחות מסוימת, לא רק בגלל הצורה המורכבת, אלא כיוון ש"סחורה מוברחת" היא סחורה שכבר הצליחו להבריח אותה, ואילו contraband האנגלי אינו מתחייב על כך שהפעולה הלא חוקית גם צלחה, אלא מתייחס גם לסטטוס החוקי של הסחורה.
אם תרצו, יש פה חלל קטן במילון העברי. ואם יש חלל קטן לעניין יומיומי שכזה, לא אבריח את השער בפני החידושים האפשריים ואנסה לשחק עם השורש "ברח", כלומר עם "ברח"(2) ולייצר משהו שאולי יקבל גם חותמת "חוקית" מרשויות האקדמיה שנטלו על עצמן את התפקיד המצחיק הזה.
"תִבְרַחַת" היא אפשרות אחת. "בּורְחָה" תוכל להיות יותר עכשווית-טכנולוגית, ואולי לשמש לסחורה אלקטרונית-מחשבית מוברחת. ומדוע לא שתיהן? כך נבדיל בין מטען של סיגריות שהועבר דרך גבול מדברי באישון לילה ("תברחת של סיגריות בשווי מיליון דולר נתפסה הלילה בידי כוחות של משמר הגבול") ובין נתבים וציוד תקשורת מתוחכם שנתפסו בידי אנשי המכס ("בורחה מתוצרת סין הוחרמה ממטענם של נוסעים בנתב"ג"). בשני המקרים אין בצורה כדי להעיד על הצלחת ניסיון ההברחה או על כישלונו, אלא על הסטטוס החוקי של הסחורה. ובשני המקרים, ענייני המנעולים, הגדרות והשערים, שהעיסוק בהם כנראה מצומצם יותר, לא ייפגעו והמונחים עבורם יישארו ללא שינוי, ואולי כך גם יקבלו יחוד בסופו של דבר.