
המסכות של האמנית האירית המכנה את עצמה threadstories נועדו, לדבריה, לבדוק את המתח המתקיים בין האישי לציבורי, בין גבולות הביטוי העצמי והפרטיות המתאפשרת בחברה. בכל הדיוקנאות העצמיים שהיא מפרסמת היא מופיעה כשפניה מכוסים ביצירות אמנות שלה עצמה, קלועות, קשורות, ארוגות וסרוגות. לעתים לא ניתן לראות את פניה כלל, ולעתים ניתן לראות מעט מהעיניים או הפה. את המסכות היא אינה מכינה על פי דוגמה או תכנון מראש, והן נועדו לייצג אופנים שונים שבהן אנחנו מסתירים את טבענו האמיתי באינטראקציות עם אחרים (ובעיקר אונליין). בראיון מרתק לכתב העת Iverna, היא מתארת בפירוט את תהליכי העבודה שלה, ואת הביקורת החברתית מאחורי כל מסכה. ״המסכות שלי לעולם אינן שלמות״, היא מודה וגם מספרת כי היא נוהגת לפרום כל מסכה אחרי הצילומים, ולמחזר את חומרי הגלם.
את גלריית המסכות המלאה תוכלו לראות בחשבון האינסטגרם של האמנית.


תגובות פייסבוק
מהר מהר אבל לאן
דייויד רוזנבאוםהרצון שלנו לסיים משימות מוקדם ככל האפשר עלול להזיק לנו: זה לא...
X 7 דקות
שגיאות
יצחק בשביס-זינגררק מעטים יכולים להרשות לעצמם לטעות, אבל כולם עושים זאת. סיפור לסוף...
X 17 דקות
אם יגנבו אותך הצוענים
בלה שיירבקיץ, בימי ראשון, היינו נוסעים לנהר הפְּרוּט שבקצה העיר. ידי אחוזה ביד...
X 7 דקות