מאגר המידע של פרויקט ״הסילבוס הפתוח״ ( Open Syllabus project) כולל כמעט מיליון וחצי ספרים לימוד - ספרי הלימוד הפופולריים ביותר, הנכללים בסילבוס של למעלה משבעה מיליון קורסים ממגוון עצום של קולג׳ים ואוניברסיטאות בעולם.
כל הספרים הללו מיוצגים באתר - שהמאגר שלו מכונה ״הגלקסיה״ - בצורת מפות, המבוססות על ״ביג דאטה״, כמובן. המפות המציגות את התחומים שבהם הם נוגעים, ואת מיקומם ביחס לספרים אחרים בנושא וביחס לנושאי מחקר אחרים. לחיצה על המפה מציגה תקציר בשורה או שתיים של הספר ושיוך לקטגוריה (ובכלל זה ציון אם הוא מעמיק, שטחי, זול, יקר וכדומה) - אפשר להגדיל, לגרור, להזיז ולמצוא עוד מידע, למשל בכמה קורסים נלמד הספר הזה, היכן מלמדים אותו, כיצד השתנה מעמדו במשך השנים, באילו תחומים הוא נזכר וכדומה.
תגובות פייסבוק
הספקטרום האוטיסטי
מסיבות חברתיות ורגשיות, מדובר בשדה מוקשים ברור. הביטוי הדו-אברי, "הספקטרום האוטיסטי" כולל בתוכו בעיות ומורכבויות לא מעטות, וכוונתי לצד הלשוני של הדברים. ראשית, הביטוי כמכלול מציג בעיה נפוצה ברמה האנליטית: הספקטרום אינו אוטיסטי, אלא שהכוונה לספקטרום המיוחס לתופעת האוטיזם, כלומר לנקודות שונות על פני ספקטרום שאליהם ממופים כמי שמאובחנים כאוטיסטים.
"ספקטרום", המילה עצמה, היא בעלת מקור לטיני: spectrum פירושו "מראה, התגלות חזותית, דימוי" כשברקע נמצא הפועל שפירושו "להביט על-". המופעים הבסיסיים של ספקטרום בלשונות המודרניות הם בתחומי הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה. ספקטרום האור הנראה, טווח הצבעים, הקרינה האלקטרומגנטית וכו' – בפיזיקה; ספקטרום הספיגה או הקליטה של קרינה שחומר מייצר כשהוא נחשף לאנרגיה – בכימיה; וגם במתמטיקה יש לנו ספקטרום בהקשרים שונים הנוגעים להגדרה של קבוצה רציפה, חד-ממדית, אינסופית ואולי תחומה בקצותיה, כלומר טווח. בעברית, את כל אלו אפשר לאגד ביחד בצורה סבירה באמצעות המונח "רצף". ואכן, גם בכל הנוגע לאוטיזם מדברים על "הרצף האוטיסטי" ונפוץ לשמוע בקיצור "על הרצף" וביטויים דומים.
בכך בהחלט לא תמו המורכבויות, שלא לומר הבעיות.
העיקרית שבהן אינה תחביר הצירוף "הרצף האוטיסטי", או "הספקטרום האוטיסטי" וגם לא הדיון החוץ-לשוני בשאלה מה משמעותו של רצף כזה, כיצד הוא בנוי, ומה בין הדימוי והמציאות המדידה, ככל שהיא מדידה ובת-השוואה בין בני-אדם שונים. הבעיה הלשונית הנוספת שאפשר לזהות כאן היא המונח "אוטיזם".
החל בראשית המאה ה-20, בהקשרים הנוגעים לנפש ולאחר מכן לנוירולוגיה, הופיע המונח הגרמני Autismus ומיד מקבילו הטבעי באנגלית autism. מדובר בגזירה מאוחרת מיוונית, שבה αὐτός פירושו "עצמ-" (כלומר "self"), כך ש-autism מתייחס לתופעה של הפנייה אל העצמי או ההתכנסות בַּעצמי. מבחינה נוירולוגית תשומת הלב ניתנה לתופעה שמאותרת בילדוּת ונמשכת במהלך החיים הבוגרים והמתאפיינת בשונויות בתקשורת, בהתפתחות הלשונית, בקשר העין ובחוויות חושיות. כלומר, ההערכה נעשתה ביחס ל"נורמה", שמכונה באנגלית בהקשר הזה typical, ולעומתה התופעות הקשורות לאוטיזם מכונות atypical. היסטורית, autism גם שימש לציין פתולוגיה נפשית בעלת הקשרים פסיכיאטריים, המתאפיינת במרוכזות מוחלטת בפנטזיות שבהן האדם שם עצמו במרכז ואשר נקשרו לסכיזופרניה ולאי-שפיות כללית. השימוש הזה נחשב כעת היסטורי ולא רלבנטי, והוא נעלם מהשיח העכשווי. בכל אופן, באנגלית, בהקשר הנוירולוגי שתואר כאן, נטבע הצירוף autism spectrum, כלומר הספקטרום של האוטיזם.
אני מזכיר שמוקד הדיון הקצרצר כאן הוא השאלות הלשוניות שעולות מכל המידע הזה, ובפרט בעברית.
לאחר שהתופעות הנוירולוגיות זכו להכרה וגם נודעו בציבור והיו לחלק שגרתי בשיח החברתי והתרבותי, דוברי העברית מיהרו לשמוט, במידה רבה, את המונח "אוטיזם" ולדבר על מי שהם "על הרצף" או "בספקטרום" וכדומה, לעומת "נוירו-טיפיקליים", כלומר מי שהם typical, ובמשתמע הם אמת המידה שעל פיה, עד דרך ההשוואה והשלילה, אפשר (אולי) להגדיר תופעות המצדיקות לומר שאדם נמצא "על הרצף [האוטיסטי]". וכל זה, תוך התרחקות שיטתית למדי מ"אוטיזם" ו"אוטיסט" וכו', שהספיקו לזכות לתיוג כשמות גנאי, שרבים סבורים, מאמינים ומרגישים שמוטב לכולנו להימנע מהם.
וחבל. ראשית, במצב הזה אין לנו דרך עברית טובה לציין את המצב, התופעות, האבחונים וכל מה שקשור לאוטיזם, שנותר – בקצה הסקלה האידאולוגית – מוגדר בניגוד ל"טיפיקליות" (נוירולוגית ואחרת). ושנית, לא ניצלנו את כוחה הרב של העברית המאפשרת יצירתיות וגמישות בהמצאת מילים לפי הצורך. האלמנט "עצמ-" אינו בהכרח קל לטיפול ולשימוש, אבל הוא פורה למדי: עצמי, עצמיות, עצמאות ומאז אשפוזיו של ראש הממשלה אריאל שרון גם למדנו את "עצמוני" שמציין את "ספונטני" בתחום הפיזיולוגי-רפואי, ובפרט בכל הנוגע לנשימה. אפשר היה לחשוב על "עצמנות" ל-autism ומכאן לומר על אדם שהוא "עצמני", והמילים היו לא רק עבריות אלא גם חדשות וטריות, ללא מטענים רעיוניים או תחושות שנגררות מוויכוחי עבר ומבורוּת היסטורית. יש עוצמה ב"עצמ-" (ואיני מתכוון לצליל), כפי ש"אוטונומיה" בנויה גם היא על αὐτός היווני, כך "עצמאי", "עצמוני" ו"עצמני" יכולים לדור בכפיפה אחת, ללא צורך בהגדרה על דרך השלילה, תוך מתן גוון חיובי למכלול התופעות המורכבות, החמקמקות, והראויות לכל יחס והתייחסות מצד החברה, ולכן גם מצד הלשון המשמשת את החברה.
ממדי המדפסת
אורתופדים אוהבים לומר, בקבלת דין וכמעט בייאוש, שהברך האנושית היא הוכחה לכך שאלוהים אינו מושלם, ואולי אפילו אינו קיים כלל. בלי להיכנס לדיון תאולוגי או לענייני אמונה באשר היא, אפשר לומר שדומה המצב ביחס למדפסות הביתיות שעדיין משרתות את אלו מאיתנו שמתעקשים לקרוא בנייר ואפילו להעיר בעיפרון או בעט בשולי הטקסט. המדפסות הן מקור לצרות, לתסכול, לתקלות מסתוריות. עד לפני שנים לא רבות, הצרות הללו היו כרוכות בדיו ונייר, בתהליך מתמיד של השתכללות ועידון התוצאה: רזולוציה, צבעים מדויקים יותר וגם נייר מסוגים מגוונים. אלא שכל העסק הזה התנהל בשני ממדים: התוצאה הייתה תמיד שטוחה.
עד שבאו לעולם, בתהליך איטי ועיקש, מיני מכונות משונות שמקבלות קבצי הגדרות והוראות ליצירת פריטים מוחשיים מסוגים שונים של פולימרים המוזרקים או מוזרמים שכבה אחר שכבה, על פי הקבצים שהוזנו, עד ליצירת החפץ, האובייקט המוגמר. מה בין זה ובין מדפסת? טכנולוגיית הייצור המערבת הוראות ממוחשבות ופולימרים כדי להפיק אב-טיפוס או מוצר שאפשר לאחוז בידיים דומה אך מעט להדפסה על נייר. אולי רק בצירוף של הוראות והזרקת חומר נוזלי-צמיג על פי ההוראות כך שעינינו תוכלנה לחזות בתוצאה מוחשית. אלא ששיקולי שיווק וקידום הטכנולוגיה בוודאי היו מעורבים בכך שגם המכונות הגדולות, קופסאות שקופות או התקנים גמלוניים שבהם מתחולל תהליך הייצור הכולל הזרקת פולימרים, שיופם וגילופם המדויק וייבוש הפריט, ייקראו "מדפסות". הם נקראות כך על אף שאין בתהליך הטבעה של צורות על תווך שטוח.
וכך מרגילים אותנו לקיומן של המדפסות הללו, ובעברית אף קוראים להן "מדפסות תלת-ממד". גם אם נקבל על עצמנו את הדין ונסכים שמדובר במדפסות, שהרי יכולנו לדבר על מחרטות או להמציא מילה עברית חדשה עבור המכשירים הללו, מבחינה לשונית יש פה עניין להתייחס אליו.
"מדפסת תלת-ממד" בעברית העכשווית הוא מונח המייצג את 3D printer האנגלי, שהוא קיצור לצירוף מקובל ונפוץ: three-dimensional printer. באנגלית אפשר לשאול בפשטות: מה הוא הדבר התלת-ממדי? והתשובה תהיה מיידית: התוצר הוא הדבר התלת-ממדי, התוצר המופק על ידי המדפסת, ולא המדפסת עצמה, שהיא תלת-ממדית כמובן מאליו, שהרי יש לה אורך, רוחב וגובה. המעבר הקל הזה באנגלית, אינו מתאפשר בקלות דומה בעברית. עברית מציבה בפנינו שתי אפשרויות, עקרונית: "מדפסת תלת-ממדית" ו"מדפסת תלת-ממד". הראשונה נפסלה בפועל, אולי אכן כי המדפסת עצמה תמיד תלת-ממדית (גם כזאת המפיקה נייר ועליו טקסט או דימוי גראפי), ואולי גם כי קשה לראות ב"תלת-ממדית" תואר ל"הדפסה", שאינה מוזכרת כלל בצירוף "מדפסת תלת-ממדית". וכך נותרנו עם האפשרות השנייה: "מדפסת תלת-ממד". והיא אינה נוחה ביותר. אם נאמר שהיא מפיקה "הדפסת תלת-ממד" נהיה באותו המצב בדיוק: "תלת-ממד" אינו מתאר את "הדפסה", שהרי היא, במקרה הטוב, "תלת-ממדית".
כך הגענו להתנגשות או מתח מסוג מוכר מאוד בעברית. בצירופים הדו-איבריים מהסוג שאנו מעיינים בו כאן, האיבר השני עשוי לתאר את הראשון, או שהוא עשוי לציין את סוגו. "רכב משוריין" הוא דוגמה לאפשרות הראשונה, ואילו "רכב סיור" הוא דוגמה לאפשרות השנייה. "עורך ספרותי" קרוב לאפשרות הראשונה, ואילו "עורך לשון" קרוב יותר לאפשרות השנייה, שלא לדבר על צירופים כמו "עורך דין" שכבר הפכו למנוח צמוד וסגור שלחלקיו אין משמעות עצמאית. מדובר בנושא מורכב בהחלט. שאלות של התאמת מין ומספר, וגם דרישות ההיגיון בעולם, מקשות לעתים על דוברי העברית לקבוע צירופים חדשים ובהירים גם בחלקיהם וגם כמכלול. ההעדפה ליצירת צירופים דו-איבריים והרצון לקשור מונח חדש למונח קודם ומבוסס (כמו במקרה של "מדפסת") מצמצמים את המרחב היצירתי שהיה יכול להוליד מונחים חדשים לחלוטין.
מצד אחר, יתכן ש"הדפסת תלת-ממד" מותיר מקום גם ל"הדפסה תלת-ממדית". אם לא היום, אולי בעתיד הקרוב, הצירוף הראשון ימשיך לציין את הפריטים המיוצרים מפולימרים באמצעות המערכות הממוחשבות שמדומות למדפסות, ואילו הצירוף השני יציין הדפסה על נייר, בדיו, שעוברת לאחר מכן תהליך של קיפול ואולי גם הדבקה כך שהתוצאה היא פריט מנייר, מודפס במובן הפשוט של המילה, אך תלת-ממדי. בכל אופן, תשומת הלב לצרופים הדו-איבריים הללו עשויה לגלות לנו מרחבים ודקויות של משמעות ואפשרות לחדש על פי הצורך המשתנה עם הטכנולוגיה, הנסיבות והמציאות.
פרקים בתורת החלל הפנוי
תהילה סולטנה שפרפרק רי"ק דפים דחוסים בפי ורוק מציף את לשוני. דיו ניגר בגרון,...
X 6 דקות