מרכז הספריות האמריקני, הלא הוא הלייבררי אוף אמריקה, חוגג בסניפיו השונים 250 שנות שירה שחורה, תחת הכותרת Lift Every Voice. בנוסף לשורת האירועים ברחבי ארה״ב, הוקם גם אתר אינטרנט המוקדש למשוררים שחורים לאורך ההיסטוריה. באתר ניתן להכיר משוררות ומשוררים שאינם דווקא מפורסמים מאוד, לקרוא את סיפור חייהם, לעיין בתמונות נדירות וכמובן לקרוא את שיריהם.
בין המשוררים המוצגים באתר: קלוד מקיי, יליד ג׳מייקה שהגיע לארה״ב בשנת 1912 - ונראה כאן בצילום (מאוסף ספריית הקונגרס) במופע דאדא עם הברונית Elsa von Freytag-Loringhoven; קיית ראשין, שסבי סבה היה עדיין עבד שנמלט מן המטעים והיא עצמה החלה כותבת שירה כבר בגיל שבע; איה מונה, ילידת ניו יורק ובת להורים ממוצא קובני, העטורה בשלל פרסי ספוקן וורד; לנגסטון יוז שנחשב מראשית הקריירה שלו למשורר הלאומי של השחורים באמריקה ועוד ועוד.
האתר עדיין בהקמה, והוא מרתחב בהתמדה.
תגובות פייסבוק
אידיאוגרמָה של אפשרויות
עדנה גורנילוּ היתה נישאת לנתן ולא לדרור, היה שמה לילי וסרמן ולא ליאורה...
X 10 דקות
המאמר הזה קיים מאז ומעולם
דייוויד צ׳איהזמן הוא אחד הדברים החידתיים ביותר במציאות. הדאואיזם מנתץ את האשליות שלנו...
X 7 דקות
הלהיט המוזיקלי של ה-CIA
״קיבלנו מידע על כך שבשנת 1989 או 1990 התנהל מבצע סודי, שבמסגרתו נכתב שיר ללהקה מסוימת, שישודר מאחורי מסך הברזל, שיר שיעודד שינוי, שיר שיעורר השראה לבצע מהפכה״ - כך מספר הנרי מולופסקי (Molofsky), מאנשי הפודקאסט ״Winds of Change".
הפודקאסט, בעל כותרת המשנה המושלמת ״מרגלים, סודות, סובייטים ומכנסי עור צמודים״, עוסק בשינויים שהתרחשו בראשית שנות התשעים כשחומת ברלין נפלה ומזרח ומערב התמזגו שוב בעיר שחוברה לה יחדיו. הלהקה האמורה היא לא אחרת מאשר הסקורפיונס, להקה מערב גרמנית שהלהיט שלה ״רוחות של שינוי״ נתן לסדרת התוכניות הזו את שמה. אבל האם הסוקרפיונס הם שכתבו את השיר המצליח? ואולי, כמו שטוענות השמועות שהחלו נפוצות שנים רבות אחרי נפילת החומה, הוא נכתב על ידי ה-CIA?
כתב הניו-יורקר פטריק ראדן קיף (Patrick Radden Keefe) יוצא לברר את השמועות, שבתחילה נשמעו לו אבסורדיות לגמרי. הוא נודד ברחבי אירופה, פוגש רוקיסטים במוסקבה ובקייב, ולומד דברים מוזרים ומפתיעים על תעמולה, ריגול, תככים של ממשלות ומסרים נסתרים במוזיקת פופ. את הסיפור שחשף הוא מביא בשמונה פרקים. מומלץ להאזין לכולם, ולהקדיש תשומת לב מיוחד לפרק השמיני, Hello Klaus, המוקדש לראיון עם קלאוס מיינה (Klaus Meine) סולן להקת ההאבי מטאל. תחקירני הסדרה שמרו את הראיון איתו לסוף, מטעמי חשאיות. הם חששו שמיינה יורה לאחרים שמעורבים בדבר לשתוק ואפילו יותר מכך - הם חששו שלו עצמו אין מושג על מה שהתרחש מאחורי הקלעים.