שניים מהסרטונים הנדירים ביותר בעולם הופיעו פתאום ביוטיוב

שניים מהסרטונים הנדירים והמבוקשים ביותר בעולם הופיעו פתאום ביוטיוב לאחרונה.

1.

הראשון הוא Une Femme Coquette, סרט שצולם ב־1955 על ידי חובבן בן 24. שמו של החובבן? ז׳אן־לוק גודאר, לימים אחד מחלוצי הגל החדש הצרפתי ואחד הבמאים המהוללים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.

הסרט, בן 9 דקות בלבד, נחשב במשך שנים ל״גביע הקדוש״ של הגל החדש, כי היה הניסיון הראשון של גודאר בקולנוע עלילתי. במשך עשרות שנים הוא נחשב לסרט אבוד - העותק הידוע היחיד נשמר ארכיון קולנוע אירופאי והושאל רק לפי הסכמה בכתב מגודאר עצמו.

השבוע עלה הסרט הנדיר פתאום ליוטיוב, עם כתוביות באנגלית. צפו בו כאן:

2.

על הסרט הנדיר השני כתב השבוע המשורר והמתרגם דורי מנור:

איש לא ראה את מרסל פרוסט זז, מיום שמת ב-1922 ועד אתמול.
והנה, בסרטון הזה שצולם לפני 113 שנים (!), בשנת 1904, רואים לראשונה את ענק הפרוזה הזה זז. ולא סתם זז: שועט במורד המדרגות כאחוז תזזית (ראו בשנייה ה-37 בדיוק), בהנחה שזה אכן הוא. הסרטון צולם ביום כלולותיה של אלן גרפיל (בתה של הרוזנת גרפיל, שעל פיה עיצב פרוסט את דמותה של מדאם דה גרמאנט הזכורה לטוב), ורואים בו זוגות-זוגות של גברים משופמים ונשים חנוטות יורדים במורד המדרגות בצעדים מדודים. כולם - פרט לפרוסט, שאינו מזוּוג, וצעדו אינו מדוד.

מדוע זה מרגש אותי? כי לראות את פרוסט מתנועע זה כמו לראות את משה רבנו מחולל או את מגדל אייפל עושה שפגאט. "בעקבות הזמן האבוד" - יצירת הפרוזה הגדולה ביותר שקראתי מעודי - היא קתדרלת-מלים מבהילה בעוצמתה ובשלמותה, שכותבה הוא אולי אנושי מאוד, אבל בתודעתי הוא שייך לתחום המונומנטים הקפואים בסטילס נצחי. והנה - פתאום - מרסל פרוסט זז. ועכשיו מתחשק לי לחבק אותו, או לפחות למרוט לו את קצה השפם.


Des images de Proust retrouvées ? by LePoint

זיקוק זה התפרסם באלכסון ב


תגובות פייסבוק