את StyleLikeU הקימו אם ובת, אליסה גודקינד (Elisa Goodkind) ולילי מנדלבאום (Lily Mandelbaum) - מתוך אמונה שהיופי האמיתי של כולנו נמצא מתחת למראה החיצוני, ומתוך שאיפה ליצור עולם שבו כולנו נרגיש טוב עם מה שאנחנו.
StyleLikeU היא פלטפורמה לסיפור סיפורים כנים במיוחד עם גוף, מגדר, גיל, נראות וקבלה עצמית - והיא עושה שימוש בסרטוני וידאו כדי להציג מושגי יופי החורגים מן המקובל וסיפורי התמודדות והעצמה של אנשים שגופם אינו תואם את תו התקן של התרבות שלנו, וגם כדי לפוגג מיתוסים על יופי ולקדם דימוי עצמי חיובי.
אסופת הווידיאו המרשימה של הפרויקט - מציגה למעלה מ-150 שיחות כנות של מרואיינים מכל הועלם, על נושאים שהם לרוב כואבים, החל בזקנה ונכות וכלה בהורות קווירית או מערכות יחסים רעילות. המשתתפים כולם (הנחשפים נפשית וגופנית) מציגים בכנות מהפנטת ממש את האישיות וסגנון החיים הייחודי שלהם וישאירו אתכם מלאי השראה.
הנה דוגמיות
תגובות פייסבוק
כך נחייה על המאדים
בינואר 2016 החלה סוכנות החלל האמריקנית נאס״א בניסוי מעניין. על פסגתו של הר געש בהוואי נבנה קומפלקס מגורים קטן, תחת כיפה, ושוכנו בו שישה מתנדבים. המטרה: לבחון כיצד עשויים להתנהל חייהם של בני כדור הארץ הראשונים שיצאו ליישב את מאדים.
השישה נשארו שם במשך שנה שלמה. הם לא הורשו לצאת, איש לא נכנס אליהם, הם לא קיימו קשרים עם העולם שבחוץ ולא ידעו מה מתרחש שם. תנאי החיים בבועה שלהם, וזו אכן הייתה בועה מושלמת, היו אמורים להיות חיקוי של תנאי החיים במאדים, אם וכאשר יגיעו לשם בני אדם. סוכנות החלל קיוותה ללמוד אילו בעיות יתעוררו, מה יהיו הצרכים של הנוסעים למאדים ואיך אפשר לנסות לפתור את הבעיות שיתעוררו שם, מראש. הפודקאסט The Habitat, בהנחיית לין לוי (Lynn Levy) מספר את סיפורם.
הפודקאסט מתבסס על יומנים מוקלטים של המשתתפים בניסוי, ועל ראיונות שנערכו עמם אחרי שיצאו משם. בסדרה שבעה פרקים, ופרק בונוס שמיני שבו ראיון עם מומחים המספרים איך באמת אמורים להיראות חייהם של בני אדם על מאדים. מומלץ במיוחד להקשיב לפרק המסכם, Now I can See Everything, שבו האסטרונאוטים-לכאורה שבים לכדור הארץ. המסקנות שלהם לא לגמרי אופטימיות.
שינה זה לא לוקסוס
ניל סטיינברגמיליארד בני אדם בעולם סובלים מדום נשימה בשינה, ורובם אינם מודעים לכך....
X 23 דקות
זהירות! ביצה!
על הפודקאסט המצוין של הלן זלצמן The Allusionist, העוסק בנקודות שבהן השפה (האנגלית, לרוב) נושקת לחברה, כלכלה, היסטוריה, נוסטלגיה ומה לא, כבר המלצתי כאן, אבל אי אפשר שלא להמליץ במיוחד על הפרק שכותרתו The Egg's Warning.
הפרק עוסק בטקסט שרובנו נתקלנו בו, וספק אם מישהו טרח לקרוא: כתב האזהרות שמצורף לביצת ״קינדר״. הטקסט, המזהיר מפני האפשרות שילדים קטנים ישאפו או יבלעו את החלקים הקטנים של הצעצוע להרכבה שבתוך הביצה, מתורגם ל-34 שפות, וכתוב באותיות קטנות שמקשות גם הן על ההתעמקות. כל זה לא הרתיע את הסוציולוג קית׳ קאהן האריס (Keith Kahn-Harris) שלא רק קרא ושמר - כפי שמצווה ההנחייה בראש הטקסט - אלא גם חקר לעומק, עמד על ההבדלים בין הנאמר בשפות השונות והסיק מסקנות מעניינות.
קאהן-האריס אפילו כתב ספר על המגילה הזעירה החבויה בתוך ביצת השוקולד, The Babel Message: A Love Letter to Language, שמתחיל במסר הכפול המשונה של עצם הציווי להרחיק מילדים את מה שמיועד לילדים, אבל ממשיך במסע עמוק ומרתק אל ההבדלים שבין שפות רשמיות לשפות מדוברות, האופן שבו מנוסחות אזהרות בתרבויות שונות ואפילו אל שפות שבהן יצרני ״קינדר״ לא חשבו להשתמש בהן, כמו זולו, שפת סימנים אנגלית ואפילו שפות נכחדות. גם אחרי צאת הספר הוא ממשיך לעדכן, וכאן תוכלו לעזור לו אם אתם במקרה מתמצאים בשפות שהוא עדיין מנסה לתרגם אליהן את הטקסט.