הסיפור האמיתי של הגיבור האלמוני מאולימפיאדת 1968

אחת מתמונות העיתונות המפורסמות ביותר במאה ה־20 היא תמונתם של האצנים האמריקאים השחורים ג׳ון קרלוס וטומי סמית׳, מניפים באוויר אגרופים בכפפה שחורה, מיד אחרי קבלת מדליות זהב וארד באולימפיאדת מקסיקו סיטי, 1968.

רוב העולם - בוודאי האמריקאים - מכירים את הסיפור. קרלוס וסמית׳ ביקשו להביע הזדהות עם המאבק לזכויות האזרח בארה״ב, עם הפנתרים השחורים, ולכן עלו לבמת המנצחים יחפים (כהזדהות עם עניי ארצם) והניפו את סמל המאבק - כפפה שחורה (הם הביאו רק זוג כפפות אחד, ולכן התחלקו בו).

אך מעטים מכירים, או בכלל שמו לב, אל המנצח במדליית הכסף. אותו אלמוני לבן שחלק איתם את הבמה היה שותף שקט אך משמעותי למחאתם. בשל איכות התמונה הנמוכה, קשה לראות את הסיכה הענודה על חזה שלושת הספורטאים, הסיכה הלבנה של ״הפרויקט האולימפי לזכויות אדם״, התארגנות ספורטאים שב־1968 לא נחשבה לזרם המרכזי, ואף עוררה התנגדות.

הספורטאי השלישי, פיטר נורמן האוסטרלי, הצטרף לשני האמריקאים במחאתם, כשהוא מוחה על עוולות שנעשו בארצו. אף אחד לא זוכר אותו כיום, אך הוא שילם מחיר כבד.

קרלוס וסמית׳ שבו לארצם כגיבורים שנויים במחלוקת, אך עם השנים והשינויים זכו להכרה רחבה ואף ממסדית כפעילים אמיצים למען הכרה בזכויות האזרח האמריקאי. נורמן חזר הביתה לביקורת ציבורית חמורה, נודה מהארגון האולימפי האוסטרלי (באולימפיאדת 1972 הוא לא התקבל לסגל האולימפי, למרות עמידה בהצטיינות ברף ההישגים) ומת לפני 9 שנים בלי שקיבל מעולם התנצלות, פיצויים או כבוד על עמידתו לצד המחאה העולמית לזכויות אזרח.

הסן פרנסיסקו גלוב מביא בהרחבה את סיפורה של התמונה המפורסמת, שני גיבוריה המפורסמים וגיבורה האלמוני.

זיקוק זה התפרסם באלכסון ב

תגובות פייסבוק