הארט-דירקטורים של הניו יורק טיימז עלעלו בכל גיליונות 2020 ובחרו את האיורים הכי מוצלחים שפורסמו אצלם השנה. התוצאה: תערוכה מרשימה, מעוררת מחשבה וגם חשובה. וגם אם אין לכם מנוי, הרשמה בלבד (כלומר מסירת המייל שלכם) תיתן לכם גישה לכתבה. ומאחר שמדובר בניו יורק טיימס, כל איור מלווה בהסבר קצר על הכתבה שהוא ליווה, ואפשר, כמובן, להקליק ולקרוא.
בתמונה הראשית: עבודת וידאו How Our Reporter Fought 'Doomscrolling' של Scott Gelber.
והנה דוגמיות:
תגובות פייסבוק
בשביל מי אנחנו מתלבשים?
דבורה כהןסגנון הלבוש העכשווי הוא המשך ישיר של המשברים בשנות ה-30. מאז, נשים...
X 11 דקות
אני בטוח שאני חושב שאני זוכר
בֶסֶל ואן דר קולקכיצד מוטבעים בנו הזיכרונות? כיצד הם מושפעים מטראומה? היתכן שאנחנו זוכרים גם...
X 23 דקות
רק ידיי ישנות
רק ידיי ישנות.
הרחק ממני,
הלילה מעיק,
כלא לא נצחי.
יש בוודאי במקום אחר
אדמה אחרת
שבה אף-אחד לא נקבר.
במקום ההוא
אלמד לישון.
עד אז, לבד, אני מחכה לעצמי
מעבר לשינה.
ולעולם אין זה יום חדש.
נדודי השינה הם הפחד שיום המחרת
יהיה שוב אתמול.
מיא קואוטו (Mia Couto) הוא משורר וסופר יליד מוזמביק (1955), חתן פרס קמואנש (2013). רומן שלו, "ארץ סהרורית" ראה אור בהוצאת "כרמל" (2003).
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר