הנה שאלה פשוטה: איזו מדינה (כולל טריטוריות נוספות תחת שליטתה, כמו איים) חולשת על הכי הרבה איזורי זמן שונים?
קחו 3 ניחושים, בלי לחפש באינטרנט. אתם יודעים מה? תשאלו גם את מי שיושבים לידכם.
אנחנו שמים כסף שתטעו בכל שלושת הניחושים.
בטח ניחשתם רוסיה, כי היא ענקית, והיא אכן ענקית, עם לא פחות מ־11 איזורי זמן שונים תחת שליטתה, אך זו לא התשובה הנכונה (אם הלכתם על גודל וניחשתם קנדה, טעיתם אפילו יותר - יש לה ״רק״ 6 איזורי זמן שונים).
אז אולי ניסיתם לנחש שמדובר בארצות הברית, שמחזיקה גם את אלסקה והוואי אך גם זו תהיה טעות (גם לארה״ב 11 איזורי זמן, כולל את האי גוואם ואת סמואה האמריקנית).
ניחוש אחרון? אנחנו לא יודעים מה ניחשתם, אבל אנחנו כמעט לגמרי בטוחים שטעיתם.
כי התשובה המפתיעה היא: צרפת.
לצרפת לא פחות מ־12 איזורי זמן שונים, בעיקר בזכות האיים המרובים שתחת שליטתה (וביניהם פולינזיה הצרפתית וראוניון, לחופי מזרח אפריקה) והמושבות שלה (ביניהן גויאנה הצרפתית, שנמצאת בכלל בדרום אמריקה).
הפתעות נוספות תוכלו למצוא ברשימת איזורי הזמן לפי מדינות.
למשל, אנחנו שמים כסף שלא תצליחו לנחש כמה איזורי זמן יש לאנטרקטיקה. קדימה, יש לכם 3 ניחושים.
תגובות פייסבוק
3 תגובות על לאיזו מדינה יש הכי הרבה איזורי זמן? זהו, שטעיתם.
אני דווקא במנחשים צרפת (:
מה שכן, המידע לגבי אנטארקטיקה אינו מדויק - פורמלית, אין לאנטארקטיקה אזורי זמן רשמיים. היא הרי לא שייכת לאף אחד. יש תביעות שטח, ואז אם יש תחנת מחקר אוסטרלית על השטח היא מתנהלת על פי שעון אוסטרליה, אמריקאית על פי שעון אמריקה וכו', אבל רשמית אין שום חלוקה לאזורים. לכן גם כשמגיעים לשם בטיול מארגנטינה, ממשיכים להתנהל לפי אותו שעון מארגנטינה שאיתו יצאת.
גיאנה הצרפתית, לא גיניאה.
תודה על התיקון! תיקנו, כמובן.
תעשיית הרוגלה
סכנת הרוגלָה אורבת לנו מכל עבר. בטלפונים הניידים החכמים שלנו, בתוכנה שמשמשת אותנו במחשב הביתי, בחומרה שאנו נושאים עמנו בלי לתת את הדעת על מה שמתוקן בה. אין כל ספק, המשקל שממנו נגזרו המלים "תוכנה", "חומרה" ו"רוגלה" זוכה לעדנה בדורנו, וגם מגלה פרודוקטיביות מרשימה.
בראשית היו המונחים האנגליים software ו-hardware, ובימים הקדומים של המחשוב העברי נקבעו עבורם "תוכנה" ו"חומרה" בהתאמה, צמד של ניגודים משלימים. באנגלית, hardware התקיים דורות קודם לכן, וציין ציוד קשיח, כלי עבודה וכדומה. הסיומת -ware, באנגלית, משמשת בשמות עצם המציינים מכלול פריטים העשויים מחומר מסוים, מיועדים לשימוש מסוים או שהם מסוג מסוים. כך, למשל, glassware פירושו כלי זכוכית למיניהם, ו-kitchenware פירושו כלי מטבח. וכך, השימוש בסיומת האנגלית -ware ליצירתם של מונחים לעולם המחשבים, עולם טכני של כלים ושימושים, חומריות בדרגות משתנות – מאותות חשמליים ועד חלקים מחומרים קשיחים – היה טבעי וזכה לדחיפה גדולה בעידן הטכנולוגי של המחצית השנייה של המאה העשרים.
עם התבססותם של שני המונחים החלוציים בעברית, "תוכנה" ו"חומרה", שכל אחד מהם מתרגם מונח אנגלי הכולל את הסיומת האמורה, נפתח שער רחב לשפע של מונחים עבריים במשקל העברי הזה. כך באו לעולם במועדים שונים, בין אם מצד גורמים רשמיים יותר ובין אם כתוצאה מפעולה יצירתית טבעית של דוברי העברית העכשווית, מונחים רבים למדי: "לומדה" היא תוכנה לימודית; "נוזקה" היא תוכנה שנועדה להזיק למחשב שבו היא מותקנת; בת דודתה הקרובה היא "כופרה", תוכנה מזיקה שדורשת כופר ממי שאתרע מזלם שהיא תותקן במחשבם; "רוגלה", קרובת משפחה נוספת ממשפחת ה"נוזקה", היא תוכנה שמרגלת אחר המערכת שהיא מותקנת בה, ולכן גם אחר מי שמשתמשים במערכת; "תווכה" היא תוכנה המתווכת בין מערכת ההפעלה במחשב ובין יישום (לרוב בשלבי פיתוח).
ועוד היד נטויה. לתשומת לב מיוחדת ראויה המונח "לובשה", המציין תוכנה (ומן הסתם גם חומרה הנושאת אותה) שאפשר ללבוש כבגד או כזאת המוטמעת בפריט לבוש. המונח האנגלי לכך הוא wearware, כשהחלק הראשון שלו מציין לבישה, והשני הוא הסיומת המוכרת -ware. עניין ספציפי יש גם ב"קושחה", המקבילה העברית ל-firmware, שהיא תוכנה שמובנית בחומרה שאנו רוכשים, לרוב מטעמו של היצרן. יש לדעת ש-firmware היא תוכנה לכל דבר, אלא שהיא קרובה מאוד לפעולה הפיזית-אלקטרונית של המערכת, ונראה שהשימוש ב-firm באנגלית מציין את היותה מובנית, לא קלה לשינוי, ומהותית לחומרה ולפעולתה. במובן הזה, השימוש בשורש "ק.ש.ח." אולי אינו מוצלח ביותר. במשקל העברי הפורה הזה, בתחום המחשוב, יש בחירה נוספת שגורמת להרמת גבה: "סוֹרְטָה", שהיא המקבילה העברית ל-scriptware, שבאנגלית מציינת חלק מתוכנה שכולל script, שהוא אוסף פקודות הרשומות על פי הסדר בקובץ ושמיועדות לביצוע ברצף. אכן, מדובר במעין "תסריט" קטן, במובן המטפורי. אלא שהאקדמיה ללשון קבעה ש"סורטה" הוא המונח העברי החדש לתוכנה שנועדה לכתיבת תסריטים למחשב, אך הותירה את המובנים של "תסריט" בתחום הקולנוע, הטלוויזיה וכו', ללא קשר לתחום המחשוב. בכך נוצרה נקודה של חוסר הקבלה בין המשקל "תוכנה" ובין המלים האנגליות הכוללות את הסיומת -wear.
אך האם משקל "תוכנה" הוא "תרגום" של הגזירה האנגלית באמצעות הסיומת -wear? ברור, מאוסף המונחים העבריים החדשים במשקל הזה, שפועם בקרב דוברי העברית רצון ליצור מקביליוּת שיטתית למונחים האנגליים מתחום המחשוב הבנויים עם הסיומת. אך אין לנו (עדיין?) "טובחה" לכלי המטבח על דרך kitchenware וגם לא "זגוגה" לכלי זכוכית על דרך glassware. נראה כי ההשפעה האנגלית במקרה הזה גרמה להזרמת דם חדש ונוסף למשקל עברי ותיק ומבוסס, אך בעיקרו של דבר, לפחות בינתיים, הותירה את הפעולה שלו כמעט רק בתחום המחשוב והטכנולוגיה הסובבת את המחשוב והאלקטרוניקה. הדבר נכון לאקדמיה ללשון וגם לציבור הרחב, שטבע מצדו, למשל, את "גונבה", לציון תוכנה פיראטית, שהושגה תוך הפרת זכויות היוצרים והרישיון. יש להניח שכל מונח אנגלי חדש מתחום המחשבים שיהיה בנוי עם הסיומת -ware, יזכה, ככל האפשר, במונח עברי במשקל "תוכנה". יתכן שיהיו מקרים שבהם יקשה מאוד למצוא שורש עברי בעל משמעות מתאימה שגם יתיישב יפה עם תבנית המשקל, ונצטרך להמתין בסקרנות לתוצאה שתיבחר, או לפרישה נקודתית משימוש במשקל.
אפילו bloatware, מונח המציין תוכנה מיותרת המותקנת במחשב ומעמיסה עליו באורח לא יעיל ומפריע, זכתה ל"יותרה", ולא ל"נוֹפְחָה", שאולי מעורר אסוציאציות מתחום אחר לגמרי. הדבר מראה שבחירת השורש אינה נעשית בתרגום מאנגלית ללא שיקול דעת, אלא מתוך התחשבות רחבה יותר במצאי העברי ובמשמעויות הנוספות שהשורש כבר נושא.
כך אנו רואים שהשפעה זרה יכולה להחיות מנגנון פנים-לשוני בעברית הישראלית ולאפשר לו לפעול באורח טבעי התואם את השפה שהוא חלק ממנו.
במרחק לחיצה על ההדק
דריוס פורותודו. כבר יצא לכם לחשוב על זה. המדיה החברתית היא עניין נהדר...
X 3 דקות
ככל שאני ממהרת
שֶׁרְסְטִי אָנֶסְדָטֶר סְקוּמְסְווֹלְדתמיד אהבתי לגמור עם דברים. מחממי אוזניים, חורף, אביב, קיץ, סתיו. חייו...
X 8 דקות