לאכול אותם?

פעמיים קפה

מי לא שמע? מי לא אמר ואומר: ״פעמיים קפה״? ולמה הכוונה? מדובר בבקשה, בהזמנה, של שתי כוסות קפה. מי שאומר את הצירוף הקצר מבקש ממישהו אחר שידאג להכין או לתת לו שתי יחידות של קפה, כלומר, במקרה הזה, שתי כוסות, שני ספלים.

כלומר, ״פעמיים״ הוא מונה, מציין של מספר היחידות המבוקשות או הרצויות. אך האם ״פעם״ מתפקד כמונה? האם מציינים כך יותר משתי יחידות? ואולי גם יחידה בודדת? האם יש גבול עליון למספר היחידות שאפשר למנות כך? מובן שהתשובות עולות מהשימוש, מהמבנים התחביריים המסוימים שבהם נראה את השימוש ב״פעמ-״ כמונה של יחידות. יחידות מבוקשות? אילו סוגים של יחידות? לא עניין פשוט או מובן מאליו. והעניין מסתבך לנגד עינינו כשאנו שמים לב לכך ש״פעמיים״ מקפל בתוכו את המספר, כלומר את שתיים, ואילו ״שלוש פעמים״ וכן הלאה מורכבים ממספר ומ״פעמים״.

לכן אפשר לחשוב על ״פעמ-״ (כלומר בין אם ב״פעמיים״ ובין אם ב״X פעמים״), כעל אלמנט המסמן משהו מהתכונה של הדבר הנמנה. הדבר ניכר ברשימות מלאי, ברשימות מפורטות של עבודות המרכיבות יחד מפרט כולל, כמו בפירוט של עבודות בארגון. ״פעמיים החלפת שמן״, אמר מנהל העבודה במוסך, כלומר שתי יחידות של משימת החלפת שמן במנוע של מכונית, כשהכוונה הייתה לשתי מכוניות שונות שטופלו בידי אותו עובד. ספירת היחידות באמצעות ״פעם״ מתגלה בפירוט חשבונות בבתי קפה במסעדות, ויתכן שהמציאות וטבע הפעילויות מכתיבות חסם מספרי עליון טבעי ונמוך למדי. אולי אכן לא נראה ״שבעים וחמש פעם קפה״. ותמיד מדובר במספרים שלמים, כפי שהגיוני שיהיה כשמדובר ביחידות.

יוצא מכן ש״פעמ-״ מונה דברים שנתפשים כיחידות, שנחשבים לפריטים בדידים. כמו שמות העצם המציינים מידות ומשקלות: קילו, מטר, ליטר, כך ״פעם״ מציינת מידה, אך כזאת שיש לה אופי מופשט, שמתאימה עצמה לדבר הנמנה. החלפת שמן וכוס קפה אינן עומדות במישור זהה וקשה מאוד להשוות ביניהן, אלא כיחידות בחשבון כספי. יתרה מכך, ״פעמיים קפה״, כמו ״פעמיים סוכר״, מניחות מידה מוסכמת, מובנת מאליה, ברירת מחדל שהדובר והשומע מכירים ללא צורך בתיאום. ״פעמיים סוכר״ לא יהיו שני קילוגרמים וגם לא שתי כוסות, אלא שתי כפיות (ולא כפות) מהסוג המשמש באורח נורמטיבי בהמתקת ספל קפה, שאף הוא יהיה באחד הגדלים המקובלים.

יש מקום לשים לב, אם כן, ש״פעמ-״ מקפל מוסכמות תרבותיות-חברתיות. כשישראלי נכנס למסעדה ומבקש ״פעמיים חומוס״, ברור שבמרחב שבינו ובין המלצר ובעלי המסעדה מעוגן ש״פעם״ בכל הנוגע לחומוס הוא צלחת החומוס הישראלית המוכרת, שקוטרה וצורתה פחות או יותר אחידים. מצד אחר, ״פעמ-״ גם משמש לבקשה על רקע תפריט או רשימה של אפשרויות, ומאפשר לומר כמה יחידות מהפריט המוצע אנו רוצים לקבל. באנגלית אין אלמנט כזה, אך ידוע המקרה של השפה היפנית, שבה מערכות המנייה רבות מאוד, וסדרות מספרים שונות משמשות כדי למנות דברים בעלי אופי שונה (ארוכים ועגולים, שטוחים ודקים, גרגריים ומתפזרים, כסף, ציוד גדול וכלי רכב, ספרים, קילומטרים וקילוגרמים, נעליים וגרביים, קומות, בני אדם ועוד). ביפנית, בעלי חיים גדולים נמנים באמצעות מערכת מספרים אחת, ואילו בעלי חיים קטנים באמצעות מערכת מספרים אחרת. וכך ביפנית, סדרת המספרים המיוחדת כבר מעידה על אופי הדבר הנמנה.

בעברית הישראלית, ״פעמ-״ אינו לגמרי לבד. בשפה הדבוּרה גם ״חתיכות״ משמש בתפקיד מאותו סוג, גם אם שונה. ״חתיכות״ מיוחד לפריטים פיזיים בעלי מתאר נפרד, והוא דורש בירור, שכן למשל, במובן מבזה מסוים, הוא משמש אוהדי כדורגל כדי למנות שערים שקבוצתם כבשה בניצחון ברור על קבוצה יריבה. לא פעם, אפשר לשמוע דוברים הוגים ״חַתְכוֹת״ כשמדובר בתפקיד התחבירי הזה. מצד אחד, אין לעברית שלנו העושר שיש ליפנית בתחום המנייה, אבל יש סימנים לכך שמתפתחת בה מערכת שמציעה דרכים ראשוניות לאפיין תכונות של הדבר שדוברי עברית מונים. אין אלו אלמנטים מחויבים, ודומה שספרי הדקדוק והלימוד מתעלמים מהם, ובוודאי מהאפשרות שמדובר במערכת עוּברית. תהליכים מהסוג הזה אורכים זמן רב, ואין לדעת לאן יגיעו ועד היכן הם יתרחבו.

ובכל זאת, מאפיינים מסוימים במערכת האפשרית הזאת כבר התגבשו: דומה שאיש מאיתנו אינו מצפה לקפה ובתוך כך מבקש ״פעם וחצי סוכר״.