רוב ילדי שנות השמונים הכירו מכונות רוב-גולדברג במשחק המחשב "TIM - The Incredible Machine", בה התבקש השחקן לבנות מכונה מורכבת ורבת-חלקים המבצעת פעולה פשוטה מאוד.
רוב ילידי שנות התשעים והאלפיים הכירו את מכונות רוב-גולדברג בזכות הקליפים הוויראליים של להקת OK Go, כמו "This too shall pass" שבנו מכונות רוב-גולדברג עצומות בגודלן.
החודש הופיע זן חדש של מכונת רוב-גולדברג נוספת. בסרטון פרסומת יפנית לספק אינטרנט מופיעה מכונת רוב-גולדברג המופעלת כולה על ידי אלומת אור אחת. האלומה חוזרת ממראות, נשברת במנסרות, וממוקדת דרך זכוכית מגדלת כדי לפוצץ בלונים, להמיס גושי קרח ועוד כלים משונים להפעלת המכונה, שבסופו של דבר בסך הכל מציגה את לוגו החברה על הקיר.
צפו בפרסומת:
תגובות פייסבוק
ספלין
בְּאֶרֶץ הַגְּשָׁמִים שַׁלִּיט אֲנִי וּמֶלֶךְ
עָשִׁיר אַךְ בְּלִי עָצְמָה, זָקֵן מֻפְלָג וְעֶלֶם;
שֶׁלַּהַק יוֹעֲצָיו הָיָה לוֹ לְמִטְרָד
בָּז לִכְלָבִים וּשְׁאָר חַיּוֹת מַחְמָד,
שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מַצְהִיל אֶת שִׁמְמוֹן יוֹמוֹ
לֹא צֵיד בַּזִּים, וְאַף לֹא בְּנֵי עַמּוֹ
הַגּוֹסְסִים עַל סַף. שׁוּם לֵץ לֹא יַעְזֹר
וּמֵיתְרֵי נִבְלוֹ לֹא יַעֲלוּ מָזוֹר;
שֶׁמַּצָּעוֹ הַמְצֻיָּץ הָפַךְ לְסַרְקוֹפָג
וְהַגְּבִירוֹת שֶׁהָרִבּוֹן בְּעֵינֵיהֶן יִצְדַּק
אֵין מַחְלְצוֹת מַחְשׂוֹף לָהֶן בְּכָל הַחֶלֶד
שֶׁתְּעוֹרֵרְנָה מִתַּרְדֶּמֶת אֶת הַשֶּׁלֶד.
גַּם הֶחָכָם שֶׁאֶת כֹּחוֹ נִסָּה בַּהֲפָקַת זָהָב
יִגַּע וְלֹא יוּכַל הָסֵר תַּחֲלוּאָיו
אַף לֹא יוּכַל טַהֵר מֶרְחֲצָאוֹת הַדָּם
שֶׁהָרוֹמִים הֵחֵמּוּ בָּם אֶת צִנָּתָם
חֹם לֹא יָפִיחוּ בַּגְּוִיָּה. לַשָּׁוְא.
כִּי יְרֹקֶת מֵי הַלֶּתֶה רָצָה בִּוְרִידָיו.
מתוך "פרחי הרוע" מאת שארל בודלר (1821-1867), מגדולי המשוררים הצרפתים במאה ה-19.
תרגמה מצרפתית: פרופ' זיוה שמיר. תרגומיה לשירי בודלר התפרסמו בחלקם בספרה "המיית ים" (West Wind) על שירת האהבה האירופית והספרות העברית, שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2008.
כך חטפנו את סינטרה
בדיוק כשנדמה שבעולם הפודקאסטים המבוססים על פשע אמיתי כבר שמענו הכול, מגיעה סדרת הפודקאסטים "The Grand Scheme: Snatching Sinatra" ומוכיחה שגם סיפורי פשע ניתן לספר כאילו היו סיפור אנושי קטן, דרמתי אבל לא כזה שאחריו אי אפשר להירדם בלילות, סיפור שיש בו אפילו מרכיבים של סיפור אגדה.
הכול התחיל בשנת 1963. בארי קינאן (Keenan), שהיה איש עסקים מצליח ובגיל 21 נחשב לחבר הצעיר ביותר בבורסה האמריקנית, ניסה ללא הצלחה להתאושש מן המשבר שאליו נקלע בעקבות תאונת דרכים. הוא התמכר למשככי כאבים, אט אט איבד את כל הונו ומצא את עצמו על סף קריסה כלכלית מוחלטת. לימים הוא יספר שגם החל לשמוע קולות - אולי בהשפעת התרופות - והקולות החלו דוחקים בו לעשות מעשה נועז שיציל את משפחתו מעוני.
קינאן, שהיה גם סוג של מתבודד-חברתי-שלא-מרצון החליט לעשות את זה בגדול: לחטוף אדם מפורסם ולדרוש תמורתו כופר. בשלב התכנון היו לו כל מיני הסתייגויות. הוא לא רצה, למשל, לחטוף תינוק או ילד קטן כדי לא לגרום להם טראומה גדולה מדי, והוא כמובן לא רצה להסתכן. הפור נפל על בן של, צעיר כריזמטי בפני עצמו שלו ולקינאן הייתה לפחות מכרה אחת משותפת: פרנק סינטרה הבן.
החטיפה אכן התרחשה, קינאן והשותפים שגייס קיבלו את הכסף שדרשו, אבל תוך ימים ספורים אחרי שסינטרה הבן שוחרר, האף בי איי לכד את החשודים והם הועמדו לדין ונכלאו. קינאן נידון למאסר עולם ועוד 75 שנה, אבל שוחרר כעבור ארבע וחצי שנים בלבד, משום שנקבע כי היה בלתי שפוי בעת ביצוע הפשע. כעת הוא מספר לראשונה את סיפורו, שגם ממרחק של כמעט שישים שנה נשמע מוזר, מפתיע ומכמיר לב לפרקים. לקראת סוף הסדרה מובא הסיפור גם מנקודת המבט של סינטרה. המנחה הוא השחקן ג׳ון סטאמוס (John Stamos) המוכר מהסדרה ״צער גידול בנות״.
זורמות ונבוכות
הלן לואיסחצי מאה לאחר המהפכה המינית והשחרור הגדול, פמיניסטיות מתלבטות בין מה שהן...
X רבע שעה