עכשיו ברשת: 50,000 תצלומים של נורמן רוקוול

רבים מלינים על חדירתן לשפה העברית של מילים אנגליות או לועזיות ממקורות אחרים. התלונה היא מוטיב קבוע, ותיק ומבוסס – כמו המילה "מוטיב", יבוא אנגלי-גרמני אופייני. הוויכוחים על קבלתן של מילים זרות לעברית, הדיון על "טוהר" השפה, הניסיון להציע מילים חלופיות – בין אם מבית היוצר של האקדמיה ללשון וסביבתה הרעיונית-אקדמית ובין אם מתוצרת הדוברים ומתוך הדינמיקה של השפה – כל אלו תופעות שמלוות את העברית החדשה מזה יותר ממאה שנה. הדבר מובן על רקע המהלך המיוחד של חזרתה של השפה העברית למרכז הבמה התרבותית-לאומית, החל בהתעוררות שהתחוללה במחצית השנייה של המאה ה-19. היחס המיוחד לעברית בקרב דובריה שבאו משפות אחרות ואימצו אותה כסמל לאומי וככלי לתחייה הלאומית, השריש מתיחות מיוחדת בכל הנוגע ל"שמירה" עליה. אנרגיה תרבותית רבה יש בדיונים על השפה העברית, ולא קשה גם לזהות לאומנות בדלנית בדרישות להקים סביבה חומות של הרחקת כל דבר זר תוך יצירה של מצג שווא בדבר עבר "נקי" מהשפעות, יחד עם תחזית אימים המדברת על סכנות האורבות לשפתנו הלאומית.

במידה רבה, שומרי החומות ותומכיהם, אלו המדמיינים שהם עומדים מול הצבא הפולש, מתרכזים בחיילי האויב המדומיין: במילים. לבלום מילים זרות מלהפוך לנורמטיביות הוא הדבר העיקרי במאבק. הדבר מובן, שכן קל לזהות את רוב המילים הזרות, לחשוף את פניהן, ולאחר דחייתן ברוב להט, לשקוד על חלופות עבריות, לעצב אותן באורח שיגביר את הסיכוי שהן יאומצו על ידי הדוברים החשופים לסכנה הזרה.

אלא שבתוך כך, נעלמת מעיני המקפידים חדירתם של מבנים תחביריים זרים התוקעים יתד בקרב הדוברים ומשגשגים באין מפריע.

מבנה כזה, החוזר ומתגלה בעברית הישראלית החיה של ימינו, אפשר לראות במשפטים כגון "הוא נכנס לדירה בשעת לילה מאוחר כדי לגלות שהיא נפרצה בשעה שהוא היה בקונצרט". האם המטרה של כניסתו הביתה הייתה לגלות שהיא נפרצה? ברור שלא. הוא נכנס, ובעקבות כך, הוא גילה שהדירה נפרצה. ה"כדי" הזה אינו מביע מטרה ואין קשר סיבתי בין שני חלקי המשפט. לא פעם, המבנה הזה פועל באמצעות "רק כדי", כמו במשפט הבא, מאחד ממדורי הספורט שסיפר על גורלו של שחקן כדורגל מן הבחינה התעסוקתית: "[הוא] חזר לסגל רק כדי להיות מושאל שוב".לחזרתו לסגל לא הייתה מטרה שהתממשה בכך שהוא הושאל שוב. כמעט אפשר לומר את ההיפך: השחקן חזר לסגל הקבוצה והנה הדברים התגלגלו כך שהוא לא מצא בו מקום אלא הושאל לקבוצה אחרת, שוב.

מה שיש לפנינו הוא קרוב לוודאי מבנה אנגלי מוכר, שיובא לעברית. משפטים מסוג "He went in only to find that the flat had been broken into" נפוצים מאוד באנגלית האמריקנית. גם השימוש ב-only מתגלה בהם לא פעם, אם כי הוא אינו מחויב. אותו only כמו מחדד את המעבר בין שני חלקי הסיפור הזעיר ומגביר את הדרמה. ובכל מקרה, אין הכוונה לומר שסיבה לכניסתו הייתה "כדי" למצוא שפרצו לדירה וגם לא "רק כדי" (כלומר שלא הייתה סיבה אחרת לכניסה). כך אפשר למצוא משפט כמו "He asked for a promotion, only to be told that his boss wasn’t happy with his performance" – כך שה-only to… מהדהד את הניגודיות הדרמטית בין שני החלקים. העובד ביקש קידום, והתגלה לו, בוודאי להפתעתו, לאכזבתו, שהמצב הדברים שונה בתכלית: הבוס שלו אינו מרוצה מהביצועים שלו (ומן הסתם, אין לו מה לצפות לקידום).

כל הסימנים מעידים על כך שהמבנה האמור, האנגלי-אמריקני, יובא לעברית העכשווית על כל חלקיו ומשמעויותיו. ה-"to" האנגלי היה ל-"כדי", באורח מכני ובעצם שרירותי. והמבנה הזה אינו יחיד. לא מעט דוברי עברית בימינו מפיקים משפטים כמו "פעם שחתמת על חוזה, אתה מחויב לקיים את כל הסעיפים בו". אין הכוונה לומר "באיזושהי פעם, כש...", אלא לקבוע התניה המעוגנת בזמן. כלומר, מדובר במקבילה מסוימת ל"מרגע ש..." עם נופך ברור של תנאי. נקבעת נקודת מוצא או התחלה, שעם התממשותה, מתקיים החלק השני של המשפט. "פעם ש..." הזה אינו אלא העתקה מדויקת של "Once" אנגלי המופיע במקום הראשון במשפטים במשמעות הזאת. בעברית, המבנה מתגלה לא מעט בהקשרים משפטיים, אך גם כשמדובר בתהליכים שיש בהם שלבים והתניות.

יבוא כזה של מבנים תחביריים מעניין במיוחד, שכן לתחביר יש עוצמה רבה והוא נוטה לשרוד על פני הדורות, גם לאחר התחלפות אוכלוסיית הדוברים והשתנות גדולה של אוצר המילים. התחביר, כך גילה המחקר הבלשני-אנתרופולוגי, שורד אף יותר מתבניות מוזיקליות ואפילו יותר מדנ"א. כלומר, השתרשות של מבנה תחבירי מיובא עשויה לנבא קיום רב דורות ל"פולש", על אפם וחמתם של שומרי החומות שהוא חלף על פניהם בשקט ובביטחון, ואולי למרות זעקותיהם על התמוטטותה הקרובה של השפה הנפלשת.