העולם ממעט להתעניין במצוקתם של תושבי תימן ואלה מהם שנעקרו ממנה מאז פרוץ מלחמת האזרחים שם ב-2015. בימים אלה מציגים אמנים מתימן, המתגוררים ופועלים במקומות אחרים בעולם, תערוכה המוקדשת למלחמה, עקירה, נדודים וגעגועים, בגלריה בביירות.
התערוכה, On Echoes of Invisible Hearts: Narratives of Yemeni Displacement, שאותה אוצרת לילה נזמיאן (Lila Nazemian) כוללת לא רק ציורים, רישומים וצילומים אלא גם סרטי קולנוע ומוזיקה, והיא עוסקת רבות באופן שבו הדיווחים בתקשורת מעצבים את תפישת המלחמה והאמפטיה של המתבוננים מהצד. התערוכה מוצגת בגלריה Station ביירות, עיר שלה עצמה זיכרונות מלחמה לא מעטים.
אם אתם מזדמנים לביירות, אלה שעות הפתיחה של התערוכה.
בתמונה הראשית: "בחיפוש אחר תמונות אבודות" של Thana Faroq.
הנה לכם הצצה:
תגובות פייסבוק
נסיר מעלינו את כל הבשר
מריאנה אנריקסראיתי אותה כשעמדתי לחצות את השדרה. בתוך ערימת אשפה, זרוקה על שורשים...
X 6 דקות
עם הרוח, אל הזריחה
אוריה מויאלרוחניות חשובה במצבים של סטרס כרוני ושל הימנעות מהחיים, והיא עשויה להציל...
X 4 דקות
אצטדיונים זה לא משחק
דרכיה של הלשון מסתוריות והמשתנים הפועלים בה רבים ולא כולם ידועים או גלויים במבט ראשון ופשוט. בניסיון שלנו למצוא חוקיות ולחשוף מבנים אנו נתקלים לא פעם בקושי גם נוכח דברים שקל לנו לנסח מה היינו רוצים להבין בהם.
למשל: יושב אדם וצופה בשידור של משחק כדורגל בליגה האנגלית. מתמודדות שתי קבוצות, אחת מליברפול והשנייה מוולברהמפטון (Wolverhampton), שגם מארחת את ההתמודדות. האצטדיון הביתי של הוולבס, הוא אצטדיון הכדורגל הוותיק ביותר באנגליה. האצטדיון הוקם ב-1889, והוא נקרא Molineux Stadium, שכן הוא הוקם על קרקע שנרכשה עוד ב-1744 על ידי סוחר מקומי מצליח בשם בנג׳מין מוליניו (Molineux). למרות הכתיב הצרפתי של שם המשפחה, הוא נהגה "מוֹלִינְיוּ", וכמובן כך גם נהגה שמו של האצטדיון, והוא אפילו כונה כך בעברית של השדרים במהלך המשחק. התהייה עלתה, כפי שהיא עולה תמיד, כשהשדרים העבריים התעקשו לדבר על "המוליניו" – שראה ימים יפים, שהגיע אליו קהל למשחק המסקרן, שהוא ניצב במרכז העיר וכו'. "המוליניו", בעקביות. השם הפרטי זכה להא הידיעה.
והוא לא לבד. "הסנטיאגו ברנבאו" במדריד, הוא אצטדיונה הביתי של ריאל מדריד – על שם Santiago Bernabéu, שחקן עבר של הקבוצה ויושב ראש אגדי של המועדון במשך 35 שנה. איש מסוים מאוד, ושמו הוא שם פרטי לכל דבר, וכשהשם ניתן לאצטדיון נוצר שם פרטי חדש, המציין את האצטדיון. ובעברית של עולם הספורט בישראל על כל המעורבים בו, זוכה השם הפרטי להיות מיודע. גם כאשר אצטדיון כדורגל אינו נקרא על שם אדם מסוים, התופעה חוזרת ושם האצטדיון זוכה ל-הא הידיעה, במקרים רבים: מדברים על אצטדיונה של קבוצת הפאר פורטו מפורטוגל, Dragão ("דרקון"), ומתייחסים אליו כ"הדרגָאוֹ", ואילו בהתייחסות ל-Camp Nou ("מגרש חדש"( מדברים על "הקמפ-נואו".
הבה נביט על אצטדיונים בישראל שנקראים על שם אדם מסוים: "בלומפילד", "סמי עופר", "טדי" וגם על אצטדיון שנקרא על שם עיר – ושמו הפרטי זהה לשם העיר – "דוחא". אף אחד מהם אינו זוכה ל-הא הידיעה כשמתייחסים אליו. הם אינם "הטדי" או "הבלומפילד" או "הדוחא". יכולנו להעלות השערה שיש פה הבדל בין אצטדיונים מקומיים ביחס לעולמם המיידי של דוברי העברית ובין אצטדיונים במקומות אחרים, רחוקים או זרים. אך ההשערה סופגת לחובתה שער ברור: "ומבלי", המכונה "היכל הכדורגל העולמי" ושמעמדו ההיסטורי והאיקוני אינו מוטל בספק, אינו זוכה בעברית להא ידיעה. במקרים אחרים, אצטדיונים ישראליים נושאים כבר הא ידיעה בשמם הפרטי: "הקופסא", "המושבה", "המכתש" (מנוחתו עדן) ועוד.
הסוגיה נעשית עוד יותר מורכבת כשאנו מסתכלים על אצטדיונים בעולם ששמם מקובע בתודעה ובשימוש כך שהוא כולל את המונח "אצטדיון" או "ארנה" (כלומר "זירת התמודדות"): למשל, ה-Stadio Olímpico ברומא, ה-Allianz Arena במינכן וה-Stade de France בפריס. כולם מקבלים בעברית הא הידיעה. בשפות המקור, במידה שהדבר רלוונטי בכלל לעיון העברי, הצירופים הללו שהם שמות של אצטדיונים, נושאים ידוע, בעיקר על רקע העובדה שיכול להיות וגם יש תמיד אצטדיון אחר, ארנה אחרת, וצריך להבדיל בין המקרה המסוים שמתכוונים אליו בצירוף ובין כל אצטדיון או ארנה אחרים.
לפעמים, אצטדיונים בארצות אחרות, בשפות אחרות, מכונים בשם הכולל ידוע: La Bombonera, בבואנוס איירס הוא דוגמה טובה. במקרים כאלו אין לנו להתפלא שדוברי עברית מכנים את המקום "הבומבונרה", ואפילו לא מתרגמים בחזרה את משמעות השם ל"הבונבוניירה", כמובן. אפילו האצטדיון ההיסטורי, רב התהילה, במונטווידאו "Estadio Centenario", שהוא קיצור של הביטוי הספרדי שפירושו "אצטדיון יובל המאה", שכן הוא הוקם ב-1930, גם לציון מאה שנה לאישור החוקה הראשונה של הרפובליקה של אורוגוואי, מכונה בעברית "הסנטנריו" ומובן מאליו שאין איש חושב לתרגם את שמו לעברית. יש לשים לב ששמו של האצטדיון הנהדר הזה אינו נושא במקור את תווית היידוע "el". שמו הפרטי הוא "Estadio Centenario", כמו מותיר מקום לאפשרות שיהיה פעם עוד אחד, או אולי הכוונה ששמו יתייחס ל-"Centenario", לאותו יובל 100 שנה, כאל אירוע חד פעמי עד כדי כך שהוא מכונה בשם פרטי (וככזה, ללא תווית ידוע).
התמונה מסובכת מאוד. ובכל זאת, נציע להרחיב את המבט מבחינת העברית: יתכן שהתופעה שלפנינו היא חלק מנטייה כללית יותר בעברית הישראלית, הנטייה ליידע שמות פרטיים של מקומות ומוסדות שהפכו לשם דבר, לאושיות בחיי הציבור. שמות של מקומות בילוי, שמקורם לועזי בתכלית, זוכים ל-ה' הידיעה, והדבר דורש עיון בפני עצמו, אולי ביחד עם אצטדיוני הכדורגל. בינתיים הפרמטרים שעולה חשד שיש להם חלק בתופעה הם אכן רבים: מקור לועזי או לא, שם פרטי (ודרגת הספציפיות שלו), מלה אחת או צירוף, משמעות שקופה לדוברי העברית או לא, מידת הפיכתו של המקום לידוע ומוכר לדוברי העברית, הרגלים לשוניים מדורות קודמים שמתעקשים להתקיים על אף הנטייה החדשה יותר להוסיף הא הידיעה, ומן הסתם מניתי פה רק חלק. מובן שצריך לאסוף מספר רב ככל האפשר של מקרים וכן טקסטים שבהם מתייחסים לשמות המקומות הללו, ולנסות לראות מה החוקיות ומה הגורמים המשחקים באצטדיונים הללו, ואולי גם במועדוני הלילה ובמרכזי בילוי אחרים.