ראיון מצוייר עם טים ברטון (ומרג' סימפסון)

המילון, כלומר הספר הגדול שבו מונים מילים, ביטויים ויחידות משמעות בלשון, אינו חלק מהלשון עצמה. הוא מעשה אנושי מכוון, המאגד מידע ראשוני ומשני הנקשר למטרת הפרסום בכללותו. הרי יש מילונים למי שמעוניינים ללמוד את השפה, ויש מי שמבקשים לאמץ לעצמם את מילון מסוים כסמכות, כשופט המכריע בוויכוחים על "מה פירוש...", "איך נכון..." ו"האם קיים..." – שלוש שאלות בעלות ערך מפוקפק או בכל אופן חיוור ביחס למציאות הלשונית עצמה. יש מילונים מטעם מוסדות המנסים לכפות את עצמם על הציבור ויש מילונים שנולדים מתוך אובססיה אישית או אהבה תמה של אדם מסוים לעיסוק, לחומרים, לשפה הספציפית. המידע או האמת שאנו יכולים לצפות לה בעיון במילון מוגבלים וטוב נעשה אם נזכור זאת, יחד עם ההקשר שבו המילון בא לעולם והמקום שהוא קנה לו בחברה שהוא משרת. וגם  לא תהיה זאת הפרזה לומר שאל לנו לצפות ממילון לתת לנו אמת קיומית עמוקה או לזהור באיתותים מיסטיים כאילו היה אבני החושן של הכהן הגדול או קרביה של חיה המוטלת לנגד עיניו של ידעוני בעולם הקדום.

מצויד בכל אלו, פתחתי את מילון אבן שושן במהדורתו החדשה, בתקווה להבין את מה שהמציאות אינה מוסרת לי: מהו תִּמְרוֹן?

אבן שושן המנוח, שאין לחשוד בו באינטרסים הנוגעים לענייני השעה המתרגשים שנים רבות לאחר מותו, פורש בפנינו את הקושי. ל"תמרון" שני מובנים: האחד הוא תרגיל צבאי המבוצע לשם אימון חיילים ומפקדים בלחימה או כדי לבחון את כושרם הקרבי (אני מביא כאן את הפירוש בגרסה מקוצרת); השני הוא תכסיס, תחבולה מחוכמת לשם השגת מטרה מסוימת.

הבעיה עולה מיד: האם מדובר ב"עניין עצמו" או בתרגיל? האם בתמרון יש יריב, צד שני, מתנגד, אויב? או שמא תמרון הוא "על יבש"? האם מדובר באימון או בתחבולה שמיושמת בפועל, בנסיבות המציאות, כדי להשיג מטרה ממשית? המילון אינו אמור לענות על שאלת המציאות הרת הגורל הזאת. הוא מספק, בצדק, את שני המובנים ומחברו מעדיף להביא כמובן ראשון את עניין התרגיל וכמובן שני את עניין התחבולה, המדיפה ריח של ממשות, מכוח המטרה וההתכוונות להשגתה.

שאיפה של אוויר: מה מקור המילה "תמרון"? כל מי שיודע ערבית מכיר אותה: "תמרין" הוא תרגיל. ולא זאת בלבד, אלא שהוא תרגיל במובן הלשוני העמוק: השורש מ.ר.נ. עניינו להרגיל. כלומר, "תמרין" הוא פעולה של יצירת הרגל. הדעת נותנת שראשית ידובר בהרגל שנרכש מביצוע חוזר של משהו והגעה לרמה מתאימה, המובן המצביע על המשמעות העברית הראשונה של "תמרון" על פי אבן שושן. וכך, טבעי שתחבולה תכלול יסוד של יצירת הרגל אצל היריב, הרגל שיפיל אותו בפח שכן הצד המבצע את התמרון, את המהלך, בונה על ההרגל שנוצר אצל יריבו, ומפתיע אותו.

כשמדובר בתמרון בין דרישות שונות, תמרון בין מכוניות במגרש חניה צפוף וכדומה, התמונה המצטיירת היא של תנועה מורכבת, שאינה ישרה ופשוטה, כלומר תוך הפרה של המנהג הרגיל והשגרתי – אפילו אם אין מולנו יריב מודע, או בכלל יריב כלשהו. אנחנו מתמרנים כדי לצאת מהחניה על ידי ביצוע פעולות קטנות, הפוכות ביניהן ושונות מהרגיל, במטרה להיחלץ מן המיצר. גם זה תמרון.

בלועזית ידובר בהקשרים הללו ב-maneuvre (כך בכתיב הבריטי), מילה שמובנה המקורי "פעולה או מעשה של היד". כף היד האנושית, משוכללת, בעלת פרקים, גידים, שרירים ומפרקים רבים מאוד, מאפשרת תנועות משוכללות, מפתיעות, זריזות. היא זמינה תמיד להפתיע, להפר ציפיות, להסתיר ולהעלים, לגלות ולהזיז, לסובב ולהסתובב, להטעות את המבט בכל מיני דרכים. זהו המונח המשמש לתרגילים צבאיים, וגם לתחבולה או לתנועה משוכללת, מורכבת, של כוח צבאי (למשל). יד מופעלת, יד המפעילה את עצמה, באורח משולל ומפתיע, מיומן ועדין, מתפתל וזריז.

אבן שושן מבחין בין תִּמְרוֹן ותִמְרוּן – כשהמונח הראשון משמש בכל המובנים שציינתי לעיל, ואילו המונח השני אמנם חופף לו במידה רבה, אך גם כולל את המובן של היחלצות "ממצב מסובך ולא נוח", והדוגמה במילון נוגעת אכן לענייני תחבורה, פקקים ומכוניות.

אתם קוראים את הדברים במילון ומקווים להיחלץ בשלום מהמציאות, גם בידיעה שהרשויות שמיהרו לאמץ את "תמרון" ולהטיל את המונח על הציבור באוקטובר 2023 ביקשו, כדרכן, לערפל את התודעה ולהשתלט עליה באמצעות מילה שככל הנראה לעולם לא תוכל עוד להיות תמימה. גם זה תִּמְרוֹן.