150 תלבושות ביום עבודה (קצר)

לפעמים אפשר לצפות את הגירתה של מילה זרה. כשמונח נעשה נפוץ ומרכזי בזירה העולמית, בעיקר בשפה האנגלית, עד כדי כך שהוא הופך לאיקונה תרבותית ובהתאם גם לסלע מחלוקת, אפשר להכין את מרכז הקליטה לעולה החדשה שבוודאי לא תאחר להגיע.

מועמדת בולטת להגירה לעברית היא המילה האנגלית-אמריקנית העכשווית woke.

ראשית, נביט במובנה של המילה בסביבתה הטבעית, המקורית. woke פירושו "שהתעורר", "מודע", "שאינו רדום", והצורה הזאת מתועדת בדיאלקטים אפרו-אמריקניים של אנגלית ובעקבות כך בסלנג אמריקני בכלל. בקרב שחורים בארצות הברית המונח מציין מזה שנים לא מעטות מישהו דרוך, מישהו שמודע למתרחש, שיש לו מידע עדכני, בעיקר בנושאים חברתיים בוערים או כואבים, ובהחלט גם בכל הקשור לאפליה על רקע גזע ומעמד חברתי. באנגלית הכללית, התקנית, לפועל wake יש צורת פרטיציפ woken, מה שרק מדגיש את היותה של woke צורה דיאלקטלית, מהאנגלית שבפי אפרו-אמריקנים.

ככל שהמונח woke כבש לו מקום מרכזי בדיון הציבורי, משמעותו הורחבה והוא מציין את מי שיש לו דעות וגישות פרוגרסיביות. והנה עוד מונח שראוי לשים לב אליו בעין זהירה ומדייקת: התואר "פרוגרסיבי", progressive, ציין במקור אדם התומך בקִדמה, ברעיונות ושיטות חדשות, בתנאים משופרים. עד מהרה הוא דבק ככינוי במי שמבטאים עמדות ליברליות, לא פעם בקצה השמאלי יותר של הסקאלה הליברלית.

באשר ל-woke, הרי שעלייתה על במת המחלוקת הפוליטית, הכלכלית והחברתית, הפכה אותה גם למטרה גלויה למתנגדים הניצבים מול מי שהם woke. ובפיהם של אלו, המתנגדים, הפכה woke לכינוי גנאי. האסטרטגיה ידועה ומוכרת מהקשרים רבים של מחלוקות פוליטיות ורעיוניות במקומות רבים בעולם. כשמונח מצליח, הצד המתנגד מבקש להצמיד לו רפש, בתקווה שהרפש ידבק בציבור הרחב האוחז בדעות שהמונח מציין. יתכן בהחלט שבהקשר האמריקני, המקור העממי, השחור, המדובר, של woke הפך אותו למטרה עוד יותר נחשקת להדבקת גוון של גנאי. בינתיים, תפוצתו הולידה שם עצם מופשט לתופעה של היות אנשים woke, והוא שם העצם wokeness. ולידו הובא לעולם גם שם עצם מופשט המגנה את כל העניין, wokism, שמובנו גישה שהיא woke באורח מופרז ושמניעיה אינם טהורים. מי שמדמיינים ממסד שלם, ממש אולי אפילו שלטון צללים, של פעילים שהם woke מדברים על wokedom, ודוברים מלומדים של עמדות woke מכונים בלעג wokerati, על דרך literati, מומחים לספרות, שגם הוא מונח עטוף במידה של אירוניה וגנאי ישיר, או illuminati, משכילים נאורים (אולי רק מטעם עצמם, אולי באורח קונספירטיבי – הדבר תלוי במי שבוחרים להשתמש במונח ובעמדותיו הפוליטיות). בקצה הסקאלה של ה-wokeness ישנן תפישות המכונות woketopian, כלומר אוטופיות woke. המתנגדים אינם רק לועגים, אלא שמים מבטחם באפשרות "לעשות תשובה" מעמדות woke, ואפילו באורח יזום, דבר המבוטא בפועל החדש dewokify.

כל היופי הזה תלוי כמובן ב-woke, המועמדת לעשות עלייה לעברית העכשווית. אלא ש-woke תיתקל בבעיות בבואה לשער העלייה. ראשית, העניין הפונטי. דוברי עברית לא יבדילו בין woke הרעיונית-פוליטית ובין האביזר הקולינרי האסיאתי wok, ושניהם יהיו בעברית "ווק". שנית, כל הגזירות היצירתיות שהאנגלית יצרה אינן משתלבות במערכות של הגזירה וההיסק של הדקדוק העברי. ואפשר גם להוסיף הסתייגות שלישית: "ווק" כזה, עברי מחודש, לא יישא את הגוון הנוגע לסלנג או לדיאלקטים אפרו-אמריקנים.

מדובר בבעיות בסיסיות בעת יבוא של מילה זרה. כפי שאמרתי בהזדמנויות אחרות, הגירה של מילים, כמו הגירה של אנשים, כרוכה בוויתורים קשים ובבדידות.

וכך נותרת בידינו אפשרות עברית טבעית: המצאת מונח חדש, עברי בתכלית העבריות, לאותה woke שהעולם מלא בה להתפקע. השורש עו"ר המשמש לעניין התעוררות הוא המועמד הטבעי, אולי העיקרי. סקירה של אפשרויות מראה ש"ניעורים" (ניעור, ניעורה וכו') סובלת מכך שהיא מציינת את התהליך ולא את המצב בעקבותיו, והרי woke חזקה בדיוק כי היא מביעה את ההתפכחות ואת השינוי שחל בתודעה של האדם. אפשר היה לחשוב על "פכוחים" (פכוח, פכוחה וכו'), שתדרוש התגברות על ה-כ' הרפויה והפיכתה לדגושה. לדעתי, הקירבה של "פכוחים" ל"מפוכחים" אינה נימוק לשלילה. יתכן שזאת אפשרות טובה.

ובכל זאת, על דעתי עולה "מוּערים", עם האסוציאציה הצלילית ל"מוארים" (ושוב חזרנו, גם אם אסוציאטיבית, ל-illuminati). "מוערים" יכולים באמת להיות מי שהתעוררו, מי שניעורו, מי שבאו לידי הבנה, מודעות ותודעות. המונח מתגרה מיד, מראש, במתנגדיו ובמכפישים למיניהם, ובכל זאת גם כולל גוון של תהליכיות, כי בענייני תודעה אין מצבים סופיים, אלא לימוד, בחינה והבנה שאינם פוסקים.

כך או אחרת, נוכל לציין בסיפוק ש"מוערים" או "פכוחים" עבור woke תותיר אותנו במרחק בטוח מכלי הבישול האסיאתי, wok.