חובבי החלל מכירים היטב את ארכיוני התמונות הרבים של נאס"א, המתעדכנים תדיר באתר פליקר. בשבוע שעבר פתחה נאס"א חשבון נפרד המוקדש למשימות אפולו, אשר חקרו את הירח ואף נחתו עליו בשנים 1961-1975. 17 משלחות מאוישות נשלחו לירח, 6 מתוכן גם נחתו עליו.
הארכיון החדש מכיל כ-8,400 תצלומים משלבים שונים של המשימות. כדי לעשות קצת סדר בארכיון, עורכי אתר Digg בחרו את התמונות היפות ביותר. אתם מוזמנים, כמובן, לצלול אל תוך הארכיון המלא. כל התמונות חופשיות לשימוש ללא הגבלה.
תגובות פייסבוק
יחסי כוח ואהבה
הארה אסטרוף מראנוזוגות צעירים נכנסים למערכות יחסים עם ציפייה לשוויון מלא ולאינטימיות בלעדית. זה...
X 17 דקות
נגישות עכשיו
בדינמיקה המתמדת של השפה, דבר שבשגרה הוא שמונח קונה לו מקום וכובש לו שטח של שימוש ומשמעות. כשמדובר במונח חדש, כזה שעד לא מזמן כלל לא היה קיים, עלייתו הפתאומית והצלחתו המטאורית של מונח מעוררת שאלות בדבר התהליך וגם בדבר התוצאה. בעברית הישראלית שלנו, שבה דברים מהסוג הזה קורים לעתים מזומנות, בולטת גם השתלטותם של מונחים חדשים כאלו, כשבתוך כך הם הופכים לאופנתיים, כמעט לאביזרי חובה בשגרה הלשונית. אחת התוצאות של תהליך כזה, לפחות בעברית הישראלית, היא שמונחים מחודשים ואופנתיים אינם מובהרים היטב לדוברים עצמם. אלו, מקבלים על עצמם מבלי דעת את חובת השימוש, ומותירים מרחבים של אי בהירות. הדוגמאות לכך רבות, ואחת הבולטות שבהן היא כל העולם הקשור ל-"נגיש", "נגישות", ובפרט ל-"להנגיש" ו"הנגשה".
ובכן, בראשית היה פועל אכדי, nagāšu, שעניינו יצירת קירבה, צמצום המרחק, תנועה עד ל-. עוד משלביה המוקדמים כוללת השפה העברית את השורש "נגש", ומתועדים בה, על פי תבניות הבניינים, הפעלים "נָגַש", "נִגַּש", "הִגיש", "התנגש" ו"הֻגש". כל זה פעל יפה במשך אלפי שנים, עד שלאחרונה נוצר או זוהה צורך שהביא לעולמנו את "להנגיש", ויחד בא גם שם העצם "הנגשה".
במה מדובר? למעשה, בשני דברים שאינם זהים בכל. בעברית שלנו מדובר כיום על "להנגיש בניין", כלומר להפוך את הבניין לנגיש, בדרך כלל לנכים ובעלי מוגבלויות, לאור ההכרה שמגיעה לכל אדם האפשרות לעשות שימוש מלא ונוח במבני ציבור למיניהם. "הנגשת" בניין כוללת לכן התקנת מעליות, שיפועי הליכה נוחים, מעקות ומתקנים בגבהים המותאמים לכל קשת המגבלות הפיזיות והאחרות שקיימות בציבור (ולעולם לא מיותר להזכיר שכולנו בעלי מוגבלויות). בהקשר הזה, מדובר על "נגישות", כלומר היות דבר (למשל בניין), נגיש, המידה שבה יש אפשרות גישה. במובנים האלו, המונחים ברורים ושקופים: העובדה שהם נוגעים לעולם הפיזי מקלה עלינו להבינם ולעשות בהם שימוש שוטף.
אך יש גם "הנגשה" אחרת, והיא מעורפלת יותר. למשל, מוסדות תרבות "מנגישים" תכנים שנמצאים ברשותם, ומורים בבתי הספר "מנגישים" נושאים שהם מלמדים. כשמדובר בכתבי יד עתיקים, ההנגשה אינה ברורה כלל. האם סריקת כתב יד והעלאתו לאתר אינטרנט היא הנגשה? במובן מסוים, אך מוגבל בלבד. אם כתב היד גם מפוענח ומפרסמים לצדו את התוכן המלא שלו, ההנגשה משמעותית יותר. ואם מורה מתרגמת שיר מאנגלית לעברית עבור תלמידיה, היא בוודאי עוזרת להם להבין במה מדובר, לקרוא משהו מתוכנו של השיר, ובמובן הזה היא מנגישה להם אותו, במידת מה, באורח מוגבל. בניגוד להנגשתו של מבנה ציבורי לכלל האוכלוסייה, שם הקריטריונים ברורים למדי, הנגשה בתחומים של תוכן היא עניין יחסי המתקיים על פני קשת של אפשרויות. כשמדובר בסניף של בנק, נוכל לקבוע שהוא "מונגש" אם כל אדם, בכל מצב פיזי או נפשי, יכול לעשות בו שימוש מלא בדיוק כמו אדם אחר שאינו בעל מגבלות כאלו. הגבלת ה"הנגשה" הפיזית הזאת לתחום הפונקציונלי-הנדסי אינה מבטיחה שסניף הבנק או בית המרחקת אכן יוכלו לשמש כל אדם עם על מוגבלות, ויעידו על כך בעיות התרגום והצגת המידע בשפות הנפוצות בישראל של 2022. נראה כי "מונגש" ו"הנגשה" במובן הפיזי הזה נוגעים לאפשרות של הפרט לגשת למקום, כלומר במובן שקרוב מאוד לפועל האכדי וליורשו העברי הקדום.
"הנגשה" של תכנים היא עניין אחר. אם הנגשה של בניין כרוכה בעריכת שינויים בבניין, הרי ש"הנגשה" תרבותית כרוכה בהצגת התוכן בצורה בהירה המאפשרת לצרוך אותו. לעתים הדבר דורש שינויים בפורמט של התוכן, ולפעמים הדבר דורש גם תוספות, כמו תרגום, פרשנות ועוד. המבחנים בהנגשת תכנים מורכבים יותר, ובוודאי פחות חד משמעיים לעומת הנגשת מבנים או כלי תחבורה. אלא שהתפוצה הגדולה של "להנגיש" ו-"הנגשה" והשימוש האופנתי, קל הדעת, במונחים, משלה רבים לחשוב שדי בהעמדת תוכן במקום פומבי כדי להבטיח שהוא יכול לשמש את הציבור הרחב, או שהוא מובהר ובהיר דיו כדי לשמש בכיתה. שימוש במונחים חדשים אינו מסיר את האחריות במישור הפעולה והמחשבה על הזולת. עניין של גישה.
בנינו טירות מחול
דפנה לויןכדי להבין את פוליטיקת הזהות הישראלית, עלינו להתוודע אל סיפורה של בת...
X 7 דקות