שטיח באייה (Tapisserie de Bayeux) הוא מקור ההשראה ל״ערכת היצירה לסיפורים בנוסח ימי הביניים״ - Historic Tale Construction Kit.
יצירת הרקמה המפורסמת מן המאה ה-11, מתארת את התרחשויות קרב הייסטינג, אחד הקרבות המכריעים בכיבוש הנורמני של אנגליה, ותחנה בדרכו של ויליאם הכובש אל כס המלוכה. הערכה שהעלו לרשת המתכנתים Leonard Allain-Launay ,Mathieu Thoretton ומהנדסת התוכנה Maria Cosmina Etegan מאפשרת יצירת עבודות רקמה וירטואליות בנוסח שטיח באייה, באותם צבעים ותוך שימוש בדמויות המופיעות בפריט ההיסטורי המקורי. ניתן להשתמש בכל טקסט שעולה על הדעת, וכלי העריכה הגראפיים כל כך נוחים, שאפשר אפילו למלא את הרקע בחיילים טבוחים, המונים רעבים או ציפורים, ממיטב המלא האיורי של ימי הביניים.
אגב, יוצרי האתר אומרים כי הוא הוקם כמחווה לאתר דומה שנבנה לפני כעשרים שנה על ידי צמד סטודנטים מקלן, אבל ירד מהרשת. המעוניינות.ים לשנות פיצ׳רים של הערכה, יכולות.ים לעשות זאת כאן.
תגובות פייסבוק
טורניר עולמי
כשמילה זרה נקלטת בשפה היא יכולה להתערות בה בדרגות שונות. האנלוגיה להגירה אנושית מארץ לארץ עוזרת לראות את האפשרויות: יש מהגרים שבאים לבד, משתקעים בארץ החדשה ומתפקדים בה אך אינם מתחברים אליה בשום מובן נוסף; יש מהגרים שמביאים גם משפחה וקרובים ובתוך זמן לא רב שולחים שלוחות לכל עבר, והופכים להיות חלק מהמערכת המקומית בשלל דרכים. האחרונים מביאים לעולם דור שהוא כבר מקומי יותר, מקומי בארץ החדשה. לאחר זמן, את המהגרים מהסוג הראשון עוד נזהה כזרים במובנים רבים, ואילו המהגרים מהסוג השני ורשת הקשרים שלהם יהיו חלק הרבה יותר אורגני מן המציאות בארץ החדשה. דרגות הביניים האפשריות בעניינים האלו רבות מספור וכך גם הווריאציות. הרבה ממצבם של המהגרים, מהאופי שבו הם נקלטים ומהגורלות של מה שמתפתח מהם – אנשים, הקשרים חדשים וקשרים מכל סוג – תלוי במאפייניו של המקום שהם באו אליו.
כך גם לגבי מילים. מילה זרה נקלטת בשפה וגורלה עשוי להיות שהיא נשארת מבודדת ואינה מכה שורש. לחלופין, היא יכולה להשתלב במערכת הדקדוקית של השפה שקלטה אותה. כלומר, הדוברים משלבים אותה מסיבות שונות, בין אם בשל צורתה, בין אם בשל התאמתה המקרית יותר או פחות למנגנונים של השפה, בין אם תודות ליצירתיות לשונית של דוברים שמצליחים להדביק בהצעותיהם את כלל הציבור. בהקשר של העברית העכשווית, סביר מאוד שמילה זרה שנקלטת והמציינת שם עצם, תצורף עם צורת רבים עברית שמיד "מודבקת" לה מתוקף העבריות הטרייה שלה. פחות ודאי שייגזרו משם העצם פעלים עבריים – הדבר תלוי בעיצורים שיש בה, בסדרם ובמערך ההברות שלה, וגם בצרכים שאפשר להיענות להם באמצעות הגזירה החדשה. "טלפון" נתן לא רק "טלפונים" אלא גם "לטלפן" ו"טלפָּן" (שבינתיים נעלם למדי, מסיבות טכנולוגיות) וגם "טלפוניה" (הכינוי לתחום הכולל של טכנולוגיית התקשורת הטלפונית). המערך העיצורי t-l-f-n ניתן לסידור בשורש מרובע, ומשם נפתחה הדרך לפריון במילים גזורות.
שונה לחלוטין מצבה של מילה לועזית ותיקה, מושרשת ויציבה: "טורניר". כידוע, המילה מציינת תחרות רבת משתתפים שמתנהלת בסבבים, כמו טורניר הגביע העולמי בכדורגל. צורתה של המילה העברית המיובאת מעידה על מקור גרמני, Turnier, ממש כך, ללא שינוי. העברית המודרנית אימצה מילים גרמניות בעיקר בתחומים הטכניים, בענפי המלאכה, המכניקה, החשמל ואביזרי היומיום המכניים, חלקן נותרו וחלקן נעלמו עם השנים. והנה "טורניר", מתחום הספורט, שרדה יפה, אך נותרה מבודדת. כתיב עברי יציב וצורת רבים הם הסימנים היחידים להשתקעותה של המהגרת הגרמנייה במציאות העברית. אבן שושן מציין במילונו שהמקור של המילה הגרמנית הוא בלטינית, בפועל tornare, לסובב. הוא אינו טועה, אבל חבל שהוא מדלג על עיקר ההיסטוריה הנוגעת ל"טורניר", שמתחילה בימי הביניים, ככל הנראה במאה ה-11. ה-tournament מוכר לנו באנגלית, ובהקשרים מסוימים מכונה גם tourney, המרמז בעליל על המקור הצרפתי של המונח, tournée. כך כונו התמודדויות רבות משתתפים בין אבירים רכובים וחמושים שלחמו אלו באלו כדי להפגין מיומנות, אומץ לב ומעלות אביריות אחרות. לקראת סוף ימי הביניים הפכו ה-tournaments לתצוגות תכלית אסתטיות יותר מאשר קרבות צבאיים. המונח עצמו מתייחס להתנהלות של ההתמודדות בסבבים, ונראה שהוא ציין הסדרה של התמודדות פחות מסודרת, שכונתה mêlée, מונח צרפתי שנוגע ל"ערבוב", או אם תרצו "בלגאן", ועדיין משמש ברגבי, למשל, פרט לכך שהוא מתאר קטטות המוניות למיניהן, כלומר מהסוג שאינו מוסדר.
כל הטקסיות, כל המסורת האבירית, כל הרומנטיקה שמהדהדת מימי הביניים ועד לרומנים של וולטר סקוט, וכל מה שקשור למה שהצרפתים הנורמנים הביאו לאנגליה, מקופל ב-tournament וב-tourney האנגליים. כל המטען התרבותי-היסטורי הזה נותר באירופה, והעברית קלטה את המהגרת הבודדה והלא מסתגלת, "טורניר", מגרמנית. אולי קרה הדבר תודות לראשונים שארגנו תחרויות או "התחרויות" (כך קראו להן) כדורגל בפלשתינה המנדטורית, מה גם שרבים מראשוני שופטי הכדורגל בארץ ישראל היו יוצאי גרמניה. "טורניר" בעברית התפשט ממשחקי הכדור וקנה לו אחיזה מועטה בלבד בתחומים שאינם מערבים כדור, ואולי גם בכך יש סימן לכדורגל כמוביל לקליטת "טורניר" בעברית.
ומהו הטורניר הגדול ביותר בעולם הכדורגל? טורניר הגביע העולמי, ה-World Cup. אלא שמזה זמן הוא מכונה בעברית היומיומית במילה שיובאה מספרדית: "מונדיאל". שם עצם שהוא גם שם פרטי, שנקלט בעברית אך לא נוצרו ממנו מילים עבריות נוספות פרט לצורת הרבים, "מונדיאלים". כלומר, לפנינו עוד מהגר לשוני מבודד למדי. בספרדית mundial הוא תואר, "עולמי". לא באנגלית, לא בצרפתית, לא באיטלקית ולא בגרמנית מכונה טורניר הגביע העולמי המתקיים מדי ארבע שנים בתואר הספרדי שהעברית שלנו מיהרה לאמץ. ככל שאני זוכר, הדבר קרה לאחר הטורניר במקסיקו בשנת 1986, ויתכן מאוד שהתהודה העזה של הספרדית שעטפה את התחרות במקסיקו, שדרים ועיתונאים דוברי עברית אימצו את הפמיליאריות שבה דוברי ספרדית מדברים על "mundial" והביאו את המונח לעברית, כאילו הם עצמם בני בית בעולם הכדורגל דובר הספרדית. כפי ששופטי כדורגל יוצאי גרמניה מימי המנדט ועל אחת כמה וכמה עסקני ההתאחדות לכדורגל או איגוד הכדורסל אינם בני בית בתרבות האבירית האירופית של ימי הביניים, אין לחשוד בעיתונות הספורט העברית בהטמעה ממשית של תרבות הכדורגל כפי שהיא מתקיימת בארצות דוברות הספרדית והפורטוגזית. יתכן מאוד שיש בכך סימנים סוציולוגיים לסיבות שבגללן מילים מהגרות מסוימות נותרות בודדות ומבודדות, פרט לכך שגם "טורניר" וגם "מונדיאל" אינן בעלות מבנה עיצורי והברתי כזה שיקל לגזור מהן פעלים או שמות עצם עבריים חדשים.
לבנות בתי חולים בריאים
לוסי מדוקסהאם תכנון מבנה בית החולים יכול להאיץ את החלמת המטופלים, ואף לשפר...
X רבע שעה
זה שוב לא מה שהיה פעם
כריסטי וומפולהתרבות מתדרדרת? היא נראית ריקנית, מסחרית וילדותית? למחשבות כאלו יש השלכות קשות...
X רבע שעה