הילד שלי יכול לצייר יותר טוב מזה - האמנם?

האם עמדתם פעם מול ציור אבסטרקטי במוזיאון לאמנות עכשווית וחשבתם לעצמכם: התינוק שלי היה יכול לצייר את זה? מלבד העובדה שאתם כנראה טועים, אם הוא היה יכול לדבר, אותו עולל היה אומר לכם שזה קצת יותר מורכב מזה.
הפסיכולוגיות ארסולה קרנץ ורייצ'ל ארל מסיאטל הקדישו את החודשים האחרונים לחיפוש עדויות לקיומו של שיפוט אסתטי בקרב תינוקות. הן בחרו 25 עבודות פחות מוכרות של אמנים מפורסמים מהאתר של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. העבודות נחלקו ל-5 קטגוריות לפי האלמנט הבולט ביותר בכל עבודה: קונטרסט, מורכבות, איזון, מיקוד וטקסטורה. כך למשל, העבודה "Shimmering Substance" של ג'קסון פולוק שנבחרה, נחשבה עבודה בת מורכבות גבוהה, ואילו העבודות שדורגו כיצירות עם קונטרסט גבוה כללו ציורים של מארק רותקו ז'ואן מירו וג'ורגיה אוקיף. ואז הן עשו את הבל יעשה ושינו כל עבודה קצת בניסיון לטשטש את האלמנט המרכזי, ולרוב מורכב, שבה. אם קונטרסט נחשב האלמנט המרכזי ביצירה של מארק רותקו, לדוגמה, הן הבהירו ואיזנו בין הגוונים. ואז הן ניגשו לבדוק את הנחת היסוד של המחקר: יש בנו יכולת מולדת לזהות מורכבות, ועל כן להבדיל בין "סתם קשקושים" לאמנות אבסטרקטית. לטובת המחקר פנו החוקרות לשתי קבוצות: קבוצה אחת כללה 36 סטודנטים מאוניברסיטת סיאטל פסיפיק והקבוצה השנייה הורכבה מ-33 תינוקות בני חצי שנה עד 10 חודשים. כולם הוצבו מול שני מסכים שהקרינו את הגרסה המקורית והמזויפת של העבודות, והתבקשו לבחור איזה מבין שני הציורים יפה או מעניין יותר בעיניהם. החוקרות גם סרקו את פניהם של המשתתפים כדי לבדוק על אילו אלמנטים בציור הם מתעכבים. הן גילו שגם המבוגרים וגם התינוקות הקטנים העדיפו באופן מובהק את הציורים המורכבים יותר מהזיופים הדהויים והפשוטים ועל כן הסיקו שאנו נולדים עם משיכה למרקמים באמת מורכבים - קצת כמו העולם שסביבנו - ועם היכולת לזהות אותם. טבע 1 - חינוך 0.

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב