הצפרדע לא באמת מתבשלת

אנחנו מכירים את הסיפור: אם מכניסים צפרדע למים רותחים, היא תקפץ החוצה מיד ותציל את עצמה. אך אם נכניס צפרדע לתוך סיר של מים קרים ולאט לאט נתחיל להרתיח את המים, היא לא תבחין בשינויים המזעריים ותתבשל למוות. המטפורה נועדה להראות שקשה לנו, בני האדם, להגיב לשינויים הדרגתיים ואיטיים כי אנחנו יצורים של הרגל ומפחדים, גם אם זה בסופו של דבר יוביל לכיליוננו. אך המטפורה, מסתבר, מבוססת על ניסויים מדעיים מהמאה ה-19 שניסויים וידע חדשים מפריכים. ב-1869 הפיזיולוג הגרמני פרידריך גולץ הראה כיצד צפרדע שהוציאו לה את המוח בניתוח לא תציל את עצמה מסיר של מים רותחים ואילו צפרדע שלמה, ז"א, בעלת מוח, אכן תנסה להימלט מהמרקחה. ניסוי מאוחר יותר, שהתבצע ב-1872, הראה כי צפרדע בעלת מוח לא תנסה להציל את עצמה מסיר של מים שהורתחו באיטיות, וכך גם ניסוי חוזר משנת 1875. המדען וויליאם תומאס סדג'וויג הסביר ב-1888 את התוצאות השונות בעזרת ההדרגתיות שבעליית הטמפרטורות. בניסויי השני, הועלו הטמפרטורות ב-0.002 מעלות לשנייה, עלייה איטית מספיק כדי להטעות את הצפרדע ולהסיח את דעתה מהסכנה האורבת. בתוך שעתיים וחצי הצפרדע נמצאה מתה בתוך הסיר. כעבור כ-100 שנים, פרופסור דאגלאס מלטון מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת הרווארד, ביצע שוב את הניסוי וגילה תוצאות הפוכות: אם מכניסים צפרדע לתוך סיר עם מים רותחים, היא לא תקפץ החוצה מיד - היא תמות. ואילו צפרדע שנמצאת במים שמרתיחים בהדרגה, תנטר החוצה ותציל את עצמה. גם ד"ר ג'ורג' צוג ממוזיאון הטבע והמדע בניו יורק דחה את הטענה שצפרדע לא תציל את עצמה ממוות ברתיחה איטית. ב-2002, ד"ר ויקטור הצ'יסון דפק את המסמר האחרון בארון והראה שהצפרדע תתחיל לחפש דרך להמלט מהסיר גם אם המים רותחים באיטיות של 1.1 מעלות בדקה. לכן, השאלה האמיתית היא האם הסיר שהרתיחו בו צפרדע בהדרגתיות היה מכוסה בזמן הזה? באשר להשלכות על המטפורה אודות הקיום האנושי, זה לקח לנו מאה שנה להראות שהצפרדע אכן קופצת מהמים - בישול איטי אבל בכל זאת, נראה שקפצנו מהסיר הזה.

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב