השיבוש שהוביל לביטוי "תשבור רגל!"

מאחורי הקלעים של במת התיאטרון, לא נוהגים לאחל לשחקנים בהצלחה, חס וחלילה, אלא שישברו רגל. המקור לביטוי זה, שמשמעותו המילולית רחוקה מאוד ממשמעותו הסימבולית, שנוי במחלוקת. מקור אחד אפשרי מגיע מסלנג ישן של עולם התיאטרון, שמתייחס לקידה של השחקן בסוף ההופעה. כאשר שחקנים קדים בפני קהל מריע, הם מניחים רגל אחת מאחורי השנייה ו"שוברים" אותה כדי להתכופף קדימה. כשמאחלים לשחקן בתיאטרון לשבור את הרגל, בעצם מאחלים לו שיקראו לו לבמה להדרן. מקור אפשרי נוסף בא מבמות התיאטרון המפורסמות של יוון העתיקה. הקהל בתיאטראות הפופולריים של תקופה זו לא נהג למחוא כפיים בסוף הופעה משכנעת שהביאה אותו לקתרזיס המיוחל. במקום זאת, הצופים נהגו לרקוע ברגליהם כאות הוקרה על ההופעה. לכן, ההיסק הישיר הוא שאם היוונים שבקהל נהנו מההופעה, הם ירקעו ברגליהם בעוצמה רבה כל כך עד שישברו רגל. אבל התיאוריה המשעשעת ביותר, מייחסת את מקור הביטוי לשיבוש בתרגום מיידיש לגרמנית. ביידיש נוהגים לאחל  "הצלחה און ברוכה." לפי האגדה, הגרמנים ששמעו את הברכה חשבו שזה נשמע כמו "Hals und Beinbruch" (שבר בצוואר וברגל) ולכן התחילו לאחל אחד לשני לשבור רגל, במקום "Viel Glück!"   ואילו מאחורי הקלעים של מופעי בלט, הרקדנים אינם מתגרים במזל ונוהגים פשוט לומר בצרפתית Merde! - לא בהצלחה, חס וחלילה.

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב