מדוע שנת 46 לפנה"ס היתה כל כך ארוכה?

46 לפנה"ס היתה שנה ארוכה במיוחד. למעשה, היתה זו השנה הארוכה ביותר מאז החלו הרומאים להתייחס לשנה קלנדרית בת 12 חודשים. בשנה זו עברה האימפריה מלוח השנה של נומה ללוח השנה של יוליוס. מדוע החליט הקיסר הרומי החדש לשנות את השיטה? עד עלייתו של יוליוס קיסר לכס השלטון של האימפריה ב-63 לפנה"ס, השנה החלה במרץ והיתה בת 355 ימים. כמו כן, בדומה לימינו אנו, היתה שנה מעוברת. אך כדי לאזן את הלוח עם עונות השנה, נאלצו הרומאים להוסיף בשנה זו חודש שלם בשם מרקדינוס, שהיה בן 23-22 ימים. כך אורכה של שנה מעוברת היה כ-378 ימים. על מנת שיוסיפו את חודש מרקדינוס לספירה השנתית, היה על הקיסר להכריז על כך בפברואר. ואולם, מיום מינויו ועד 46 לפנה"ס (17 שנה), נעדר יוליוס מרומא ולכן גם לא הכריז על שנה מעוברת. לפיכך, נוצר פער של שלושה חודשים בין לוח השנה לבין עונות השנה. על מנת לתקן את העוול ההיסטורי, החליט הקיסר לעשות מעשה ולהדביק את הפער בשנה אחת בלבד. כך נוספו שלושה חודשים לאותה שנה, שהפכה לשנה הארוכה ביותר עד היום, בת 455 ימים. לאחר שנה זו, הנהיג הקיסר הרומי ספירה חדשה המבוססת על השמש במקום על הירח. הוא חילק את השנה ל-12 חודשים בני 30 או 31 ימים, פרט לחודש פברואר, לו נוסף יום אחד מדי 4 שנים. ממש כמו ימינו אנו. אבל תמיד אפשר להמשיך לשאול, כמו שמונטי פייטון השכילו לעשות: מעבר ללוח השנה השמשי, מה הרומאים עשו למעננו? 

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב