ניסיון מופרח: על אספרנטו, זרמי סילון ומלחה"ע ה-2

המערב התעלם כמעט לחלוטין ממחקרו של המטאורולוג היפני ווסאבורו אואישי, מי שגילה את קיומם של זרמי סילון באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת. זרמי סילון הם רוחות חזקות היוצרות מנהרות רוח צרות המקיפות את כדור הארץ בקווי הרוחב הבינוניים, במהירויות של 100 עד 400 קמ"ש. ייתכן ותגליותיו לא זכו לתהודה רבה משום שהוא בחר לפרסם אותן בכנס שנתי של דוברי השפה הנדירה אספרנטו. ואולם, כעבור כ-20 שנה, בעיצומה של מחלמת העולם השנייה, ניסה צבא יפן להשתמש בתרשימי הרוח של אואישי, בניסיון נואש להלחם בבעלות הברית. בין נובמבר 1944 לאפריל 1945, שיגרה יפן על גבי הרוח פצצות שנישאו על-ידי כדורים פורחים מלאים במימן.  כ-9,000 פצצות מרחפות, שכונו Fu-Go, יצאו לדרך לעבר ארה"ב. אבל חישוביו של אואישי לא היו מדויקים וזרם הסילון היה מעט חלש יותר מהצפוי. לפצצות נדרש זמן רב מהצפוי לחצות את האוקיינוס השקט, וכולן מלבד כ-300 נחתו במימי האוקיינוס. אחת הפצצות הרגה שישה אנשים בפיקניק – ההרוגים היחידים על אדמת ארצות הברית בכל המלחמה (להוציא את ההרוגים במתקפה על פרל הארבור). בעקבות הניסיון הזה הבין המערב את כוחו של זרם הסילון. כנראה שמבינים שם פצצות, אבל לא אספרנטו.

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב