מחקר קובע: לא נחיה בדו-קיום עם זומבים

ככל הידוע לנו, זומבים אינם קיימים. עובדה זו לא מנעה מקבוצה של מתמטיקאים מאוניברסיטאות אוטווה וקרלטון לנסח מודל מתמטי הבוחן את האפשרויות השונות להשתלטות של המתים-החיים על החיים באמת. המאמר הרציני לגמרי פורסם ב-2009 בכתב העת המדעי: Infectious Disease Modelling Research Progress.
המדענים מבססים את דמותם של הזומבים על דמויות המוצגות בסרטים כמו "שחר המתים." לפי המודל, במתקפת זומבים על כדור הארץ יחולקו כל האנשים (החיים והמתים) לשלוש קבוצות אינטרסים: הפגיעים (אלה שטרם נדבקו), הזומבים ואחרים (אלה שמתו שלא כתוצאה ישירה ממתקפת הזומבים). החוקרים הזינו את הנתונים שאספו ממצב עניינים מדומיין זה למודל הממוחשב שבנו, על סמך הנחות יסוד  ביחס להתנהגות הזומבים והתנהגותם של מי שבא איתם במגע. התוצאות לא היו טובות: מבחינה סטטיסטית, במקרה של מתקפת זומבים, האנושות, כפי שאנו מכירים אותה, תימחק מעל פני האדמה. כך לדוגמה, עיר כלשהי בת 500 אלף תושבים תהפוך בתוך 5 ימים בלבד לעיר המאכלסת 50 אלף זומבים. 450 אלף האנשים האחרים שחיו בה בשלווה ימותו או יהפכו לזומבים בעצמם.
למרות התוצאות העגומות, החוקרים הגיעו למסקנה שאם החיים יצליחו להרוג את רוב הזומבים בימיה הראשונים של המתקפה, יש לאנושות סיכוי לשרוד. נזכיר שמילת המפתח פה היא "אם."

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב