מעניין למדי

מדוע פיהוק מדבק?

סביר להניח שאם אתם בני 4 או יותר, כשתראו אדם מפהק, תפהקו גם אתם. התגובה הבלתי רצונית הזו, של פיהוק בתגובה לפיהוק של אדם אחר, קיימת רק בקרב בני אדם, שימפנזות וזאבים ולפי השערה אחת, היא מעידה על משהו עמוק בחוויה הקהילתית שלנו. אך קיימות גם תיאוריות אחרות. לפי המחקר שביצעה ב-2010 מולי הלט, דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת קונטיקט, פיהוקים הם סימן בסיסי בחוויה האנושית המשותפת, וכמו בכי וצחוק, לפיהוק שורשים אבולוציוניים עמוקים. כדי לבדוק מי נדבק בפיהוקים ומדוע, הלט הקריאה סיפור ל-120 ילדים בני שנה עד 6. במשך 10 דקות של הקראה, פיהקה הלט מדי 90 שניות ותיעדה כמה פעמים הילדים מפהקים בתגובה לפיהוקיה. הם מצאו שילדים בני שנה לא פיהקו בכלל; אחד מכל 20 ילדים בני שנתיים פיהקו, ואילו כשהגיעו לקבוצת הגיל של בני 4 ומעלה, כבר יותר מחצי מהילדים פיהקו בכל פעם שהיא פיהקה. ממצאים אלה תאמו מחקרים שנעשו עם מבוגרים. הלט הסבירה את הממצאים בכך שבסביבות גיל 4, אנו מפתחים את התודעה שאנו נפרדים מאחרים. הפיהוק, לדידה, הוא עדות ראשונית למדי לתחושת אחווה ואמפתיה כלפי אדם אחר שמפהק (מעייפות או לחץ). ואולם, מחקר שפורסם במרץ השנה מצא כי אין קורלציה גבוהה בין פיהוק לאמפתיה. חוקרים במכון לגיוון גנטי באוניברסיטת דיוק ניסו לבודד את הגורמים שמשפיעים על פיהוקים מדבקים. הם הראו ל-328 נבדקים בגילאים שונים סרט באורך 3 דקות של אנשים מפהקים ותיעדו את כמות הפיהוקים שלהם בתגובה. 222 אנשים שהשתתפו במחקר פיהקו לפחות פעם אחת ורוב האנשים פיהקו בין 15-0 פעמים במהלך צפייה בסרטון. לטענת החוקרים, המסקנות החותכות היחידות שניתן היה להסיק מהמחקר היו שככל שאנו מתבגרים, כך יורדת ההשפעה המידבקת של פיהוקים של אחרים. כמו כן, מדענים טרם פיענחו מה התועלת הפיזיולוגית של פיהוק ספונטני, קרי פיהוק שלא בא בעקבות פיהוק של אחר, אך קיימות הערכות שהבנה טובה יותר של המכניזם הביולוגי שגורם לנו לפהק יכולה לסייע לנו להבין מחלות נפש כמו אוטיזם וסכיזופרניה.

כמה פעמים אתם מפהקים בתגובה לאחרים?

28.08.2014

יש קשר בין ציורי ילדים לאינטליגנציה של מבוגרים

בפעם הבאה שתתלו ציור של ילדיכם, אחיינכם, אחותכם הקטנה על המקרר, דעו שאתם מציגים בפומבי את רמת האינטליגנציה של העולל התם. מחקר חדש טוען שניתוח של ציורים של ילדים בני 4 יכול לחשוף את רמת האינטיליגנציה שלהם בעתיד לבוא. החוקרים הבריטים ביקשו מ-7,752 תאומים (ז״א, 15,504 ילדים) ברחבי אנגליה לצייר ציור של ילד – לפי מבחן שנוסח ב-1920 כדי לבדוק אינטליגנציה. לפי המבחן, ככל שהילד מצייר יותר פרטים בגופו של הילד, כך רמת האינטיליגנציה שלו גבוהה יותר. כאמור, מבחן הציור נוסח כבר לפני כ-100 שנה. אבל כעת, מה שהפתיע את החוקרים היא העובדה שאותה קורלציה נשמרת במשך לפחות 10 שנים. ז״א, לא רק שניתוח של הציור מלמד אותנו על האינטליגנציה הנוכחית של הילד, שנמצא בשלבי התפתחות קריטיים, אלה מהווה אינדיקציה לרמת האינטיליגנציה העתידית של אותו ילד. בגלל שבדקו בעיקר תאומים, גילו החוקרים קשר גנטי ליכולת לצייר ציור ריאליסטי. ״לצייר זו התנהגות עתיקה, שהחלה כבר לפני 15,000 שנה. אנחנו מנסים באמצעות הציור להראות לאחר מה מתחולל בנפשנו. היכולת לשכפל דמויות היא יכולת אנושית בסיסית וסימן ליסכלת קוגניטיבית, בדומה לכתיבה,״ כתבה הפסיכיאטרית רוזלינד ארדין, מקינגס קולג׳ לונדון. מעניין אם שיעורי עזר בציור יכולים להטות את התוצאות? ליתר ביטחון, הנה שיעור זריז שיכול לסייע לכם ללמד את ילדיכם לצייר ילד.

20.08.2014

מדוע קפטן קראנץ׳ מסתכל למטה?

במחקר של 65 דגנים ב-10 חנויות שונות, גילו צוות חוקרים את התגלית הלא כל כך מפתיעה כי מאחורי העיצוב של קופסאות דגני בוקר עומדת תורה מסיני. ענר טל ובריאן ונסינק מאוניברסיטת קורנל ואביבה מוסיקוס מאוניברסיטת ייל הונחו על ידי שתי שאלות מרכזיות: האם הדמויות על קופסאות של דגני בוקר מייצרים קשר עין על הצרכן, ואם כן, איזו השפעה יש למבטם על בחירתו? בבדיקת שטח בסופרמרקטים בניו יורק וקונטיקט, מצאו החוקרים כי מבטם של רוב הדמויות המצוירות על קופסאות הדגנים שמשווקים לילדים פונה מטה ובכך מייצר קשר עין מקרי עם הילד החולף במעבר של הדגנים. כדי לייצר את קשר העין הזה, הדגנים המשווקים לילדים מונחים בגובה הממוצע של 58 סנטימטרים מהקרקע, ובכך העיצוב גם מתחשב במרחק הממוצע של הצרכן מהמוצרים על המדפים. ז"א, עיצוב הקופסאות של דגני בוקר המיועדים לילדים לוקח בחשבון את הגובה הממוצע של קהל היעד שלהם, ומייצר בהתאם דמות ש"תסתכל לילד בעינים" בזמן שהוא עומד ליד המדף העמוס. לעומת קופסאות של דגני בוקר לילדים, הדמויות המודפסות על דגנים למבוגרים הביטו ברובם כלפי מעלה. במחקר שני שערכו החוקרים, הם בדקו את ההשפעה של אותו קשר עין מקרי על ההחלטה שמקבל הצרכן. בעזרת ראיונות ושאלונים, גילו החוקרים כי קשר עין עם הדמות המצוירת מגביר את האמון שיש לצרכן במוצר בכמעט 20 אחוזים. כך, מי שמצליח ללכוד את עינו של הקונה, הוא המנצח -- הלא כך קפטן קראנץ׳?

10.08.2014

לאן דוהרים הסוסים כשהאגם קפוא?

בחורף שבין 1942-1941, כמה חודשים לאחר תחילת המצור על לנינגרד, התרחש אירוע טראגי. ההפצצות הגרמניות הציתו שריפה ביער העבות שצמח מסביב לאגם לדוגה. בתוך היער עמדו אורוות גדולות של סוסים. כאשר הלהבות החלו לסגור על האורוות, פרצו הסוסים המבוהלים החוצה והחלו לדהור לעבר האגם. כאלף סוסים בסך הכול דהרו לתוך המים הקרים והחלו לשחות. לפתע, בבת אחת, קפא האגם והסוסים המבוהלים קפאו בתוכו. הסיפור הזה נכתב על ידי העיתונאי והחייל האיטלקי קורציו מלפארטה (Malaparte), שנשלח לסקר את המלחמה בחזית המזרחית עבור העיתון האיטלקי קוריארה דלה סריה. מלפארטה תיאר בספרו  kaputt כיצד ראשי הסוסים הציצו מבעד לשכבת הקרח שהלכה והתעבתה עם הזמן. הוא אף סיפר שחיילים המוצבים באזור נהגו להלך בין ראשי הסוסים בזמנם החופשי, מהופנטים מהמראה המזעזע והסוריאליסטי.
אך מדענים חלוקים בדעתם בנוגע לסבירות של קיפאון מיידי של גוף מים גדול כל כך. האסטרופיזיקאי הוברט ריבס הציע כי מדובר בתופעת קירור-על - מצב שבו נוזל נמצא בטמפרטורת הקיפאון שלו אך לא הופך למוצק. תופעה זו נוצרת כאשר מקררים נוזל באופן אחיד, ובנוזל אין אתרי התגרענות - נקודות של אי-אחידות, כגון נוכחות של חומר זר. כניסתם הפתאומית של הסוסים היוותה, לפי התיאוריה, נקודת התגרענות באגם, שקפא מיד. בתוכנית הרדיו האמריקאית RadioLAb החליטו לבצע ניסוי כדי לבדוק אם זה אכן אפשרי. לצפייה בניסוי לחצו כאן.

 

27.07.2014

כך ייראה העולם אחרי מתקפה גרעינית

זה תרחיש האימה של רבים מאתנו: מדינה קיצונית (לא ננקוב בשמות) תכריז על מלחמה גרעינית ותצא למתקפה קטלנית בעזרת ראשי נפץ אטומיים. מחקר חדש בארה"ב בחן בדיוק מה היה קורה בעולם אילו הודו ופקיסטאן, לדוגמה, היו נקלעות למלחמה שכזו. הם גילו שדווקא הדימיון מפחיד יותר מהמציאות. ארבעת החוקרים במעבדה לחקר האטמוספרה והסביבה העריכו מה היה קורה אילו הפילו המדינות 100 פצצות אטום אחת על השנייה. לפי חישוביהם, מעבר להרוגים המיידיים שבמתקפה עצמה, כעבור חמש שנים טמפרטורת העולם תרד ב-2 מעלות צלזיוס בממוצע. בעקבות הצניחה בטמפרטורות, יירדו פחות גשמים ולפיכף עונת הקציר ברחבי העולם תתקצר באופן משמעותי - בהתאם לאזור. כמו כן, ב-2 עד 6 השנים הראשונות אחרי המתקפה, שכבת האוזון שמגנה עלינו מפני קרינה תצטמצם בכ-25 אחוזים, מה שיוביל לעלייה במקרי סרטן העור ואף ישפיע על יבולי התירס. אך הם מדגישים שכעבור כ-10 שנים, העולם יתאושש ויחזור למצבו הנוכחי - תמונת מצב שלא תנחם פעילים למען איכות הסביבה. ואולם, מחקר אחר שפורסם בשנה שעברה, טען שלפחות שני מיליארד אנשים ימותו מרעב בעקבות מתקפה גרעינית מהסוג שדומיין במחקר. בואו נקווה שלעולם לא נגלה.

 

 

 

20.07.2014

המרקיז דה סאד פספס את כיבוש הבסטיליה

היום, 14 ביולי, חוגגים בצרפת את יום הבסטיליה, היום שבו הפילו את המשטר הפיאודלי במדינה ב-1789. באותו יום לפני 225 שנה פרץ ההמון לכלא הבסטיליה, ששימש כסמל למשטר הישן, ושחרר את שבעת האסירים שנותרו במתקן. בין הכלואים היו ארבעה זייפנים, פושע מין ושני "משוגעים" (בהם אדם אחד שחשב שהוא יוליוס קיסר). אנקדוטה מעניינת ופחות מדוברת היא העובדה שהמרקיז דה סאד, הסופר וההוגה שעל שמו קרוי המונח "סאדיזם," היה כלוא בבסטיליה עד 10 ימים לפני כיבושו. הוא הועבר לכלא/בית משוגעים אחר בפריז לאחר שצעק מחלונו שבמתקן רוצחים את האסירים, וקילל עוברים ושבים שחלפו ליד בית הכלא. טענו גם שהוא גינה בפומבי את המלוכה. באותה עת עבד סאד על ספרו "120 הימים של סדום" שהלך לאיבוד, ככל הנראה, בעת המעבר בין בתי הכלא.

צפו במופע זיקוקים שהתקיים ביום הבסטיליה בפריז בשנה שעברה.

14.07.2014
12345...1020...22