מעניין למדי

הסי-איי-אי פיתח גאדג'טים מספרי ג'יימס בונד

איאן פלמינג, שהפך את מקצוע המרגל למקצוע הסקסי ביותר בעולם לכמה שנים טובות, התחיל את הקריירה שלו בסוכנות הביון הבריטית. החיים, במקרה שלו, השפיעו על האמנות שלו. מנגד, האמנות שלו, סדרת הסיפורים על המרגל ג'יימס בונד, השפיעו במידה רבה גם על המציאות. מאמר שפרסם באחרונה ד"ר כריסטופר מורן מאוניברסיטת וורוויק בחן את הקשר המעניין בין הסי-איי-אי לבין ספרי וסרטי המרגל הידוע בכינויו 007, ומצא כי הסוכנות ניסתה לפתח כמה מהגאדג'טים המוכרים של המרגל הספרותי. היא הצליחה לייצר ולהפעיל את אחד המכשירים הקטלניים ביותר שהופיעו בספרים: נעל עם חרטום רעיל. הנשק הסודי הזה הופיע בספר "מרוסיה באהבה". הסוכנות הצליחה גם לבנות מודל של מכשיר איתור שהופיע בספר "גולדפינגר", ששימש את בונד באיתור הנבל אוריק גולדפינגר. אך בגרסת המציאות של האיתורן היו יותר מדי באגים ולכן מעולם לא עשו בו שימוש בשטח.

לקריאה נוספת על הקשר המיוחד בין ראש הסי-איי-אי אלן דאס לאיאן פלמינג.

11.08.2013

הסי-איי-אי פיתח גאדג'טים מספרי ג'יימס בונד

איאן פלמינג, שהפך את מקצוע המרגל למקצוע הסקסי ביותר בעולם לכמה שנים טובות, התחיל את הקריירה שלו בסוכנות הביון הבריטית. החיים, במקרה שלו, השפיעו על האמנות שלו. מנגד, האמנות שלו, סדרת הסיפורים על המרגל ג'יימס בונד, השפיעו במידה רבה גם על המציאות. מאמר שפרסם באחרונה ד"ר כריסטופר מורן מאוניברסיטת וורוויק בחן את הקשר המעניין בין הסי-איי-אי לבין ספרי וסרטי המרגל הידוע בכינויו 007, ומצא כי הסוכנות ניסתה לפתח כמה מהגאדג'טים המוכרים של המרגל הספרותי. היא הצליחה לייצר ולהפעיל את אחד המכשירים הקטלניים ביותר שהופיעו בספרים: נעל עם חרטום רעיל. הנשק הסודי הזה הופיע בספר "מרוסיה באהבה". הסוכנות הצליחה גם לבנות מודל של מכשיר איתור שהופיע בספר "גולדפינגר", ששימש את בונד באיתור הנבל אוריק גולדפינגר. אך בגרסת המציאות של האיתורן היו יותר מדי באגים ולכן מעולם לא עשו בו שימוש בשטח.

לקריאה נוספת על הקשר המיוחד בין ראש הסי-איי-אי אלן דאס לאיאן פלמינג.

11.08.2013

בעד ונגד נישואים, לפי דרווין

ביולי -1838, התחבט אבי תורת האבולוציה צ'ארלס דרווין, אז בן 29, בשאלה כבדת משקל: האם כדאי להינשא. שאלה זו כנראה הטרידה את מנוחתו כל כך עד שהוא כתב ביומנו כמה רשימות של נקודות בעד ונגד העניין.

ברשימה בעד הוא כתב את הנקודות באות:
ילדים (אם ירצה האל)
חברה קבועה (חברה בעת זקנה)
אובייקט שניתן לאהוב ולשחק עימו - יותר טוב מכלב, בכל אופן
בית ומישהו שיטפל בבית
קסם מוזיקלי ורכילות נשית, זה טוב לבריאות - אבל מבזבז את הזמן

בנקודות נגד כתב החוקר:
החופש להיות בכל מקום ובכל עת
החופש לבחור בחברה, וכמה שפחות ממנה
להשתתף בשיחה עם גברים חכמים במועדונים
לא מכריחים אותך לבקר קרובי משפחה או להתגמש
לסבול מההוצאות והחרדות שכרוכות בגידול ילדים
לריב - מבזבז זמן
אי אפשר לקרוא בערבים
גברים נשואים לא עפים בכדור פורח
משמינים ונעשים עצלנים
יש פחות כסף לקניית ספרים

הוא הוסיף גם את הסייג שייתכן ואשתו לעתיד לא תאהב את לונדון והוא יוגלה מהעיר. בסוף הרשימה הסיק דרווין שעדיף לו בכל זאת להינשא - אף על פי שהיו לו יותר נקודות נגד מנקודות בעד. מסקנה זו לא סיפקה את החוקר האמביציוזי, ושאלתו ההגיונית הבאה היתה: אם להינשא - מוטב מוקדם או מאוחר? כמובן שהיתה לו רשימה בעד ונגד לשאלה קריטית זו. המסקנה המפתיעה בסופה היתה: "תסמוך על הגורל - תפקח את עיניך - רבים הם העבדים המאושרים".
כעבור חצי שנה בלבד נשא דרווין לאישה את בת דודתו אמה וודג'ווד. כעבור חודשים ספורים עזב הזוג הצעיר את לונדון. נולדו להם 10 ילדים. מילותיו האחרונות של דרווין, כך אומרים, היו: "אהובתי, אהובתי היקרה".

07.08.2013

בטיימס סקוור, המרחב קדם לזמן

ב-1904, החליט המו"ל של הניו יורק טיימס, אדולף ס. אוקס, להעתיק את משרדי המערכת לגורד שחקים חדש  צפונית למרכז העיר. בתחילת המאה ה-20, רחוב 42 בניו יורק היה מרוחק מההמולה המוכרת היטב של העיר שלא נמה. אוקס שיכנע את ראש העיר דאז, ג'ורג' מק'קלילן ג'וניור, לבנות תחנת של הרכבת העילית בכיכר לונגאייקר (Long Acre) הסמוכה, כדי להנגיש את המקום לעובדי העיתון. באותם שנים, הכיכר היתה מלאה בעיקר במסבאות, תיאטראות קטנים ואנשי מסחר שהגיעו לעיר מנהר ההדסון, כדי לנוח. הכיכר, שׁזכתה לכינוי "מעוז הגנבים", נקראה על שם רחוב לונגאייקר שבלונדון. במאה ה-17 איכלס הרחוב בוני כרכרות שנועדו לנסוע "Long Acres" - כלומר, "מרחקים ארוכים". מאוחר יותר הפך האזור למרכז למוסכים ויצרני מכוניות. כדי להיפטר מהרושם המפוקפק של המקום ולמשוך יותר עסקים מכובדים לאזור, הצליח אוקס לשכנע את ראש העיר לשנות את שם הכיכר לטיימס סקוור, על שם העיתון. כעבור 9 שנים, העתיק העיתון את משרדיו לרחוב 40, אך בכיכר המפורסמת, הזמן כבר השתלט על המרחב.

06.08.2013

איפה הראש שלי? הזנב זוכר

היכולת להצמיח חלקי גוף חדשים נשמעת כמו משהו שבא הישר מספרות מדע בדיוני. אך במקרה הזה, המציאות עולה על כל דמיון. כבר זמן מה ידוע לנו על תולעים מסוימות (וזוחלים אחרים) שיכולות להצמיח בחזרה חלק מגופם שנגדע. תגליתם של שני חוקרים מאוניברסיט טאפטס שבבוסטון מעידה על יכולת אף יותר מדהימה. השניים, טל שומרת ומיכאל לוין, אימנו תולעים שטוחות לזחול במסלול מסוים שבסופו הונח מזון. לאחר כמה אימונים מפרכים, ערפו החוקרים את ראשיהן של התועלים וחיכו שהן יצמיחו אותם מחדש. כעבור שבועיים, לא רק שהצליחו התולעים להצמיח ראש חדש, הן גם זכרו באיזה מסלול עליהן לזחול כדי להגיע למזון. המחקר, שפורסם ב-The Journal of Experimental Psychology, מציע להמשיך לחקור את התופעה המרתקת הזו של איחסון זכרונות גם בתאים בגופם של זנים אחרים. אנו מציעים שבניסויים בבני אדם, לא יערפו את ראשם.

01.08.2013

למה יש 360 מעלות במעגל?

כולנו יודעים שמעגל הוא המקום הגיאמטרי של כל הנקודות במישור, שמרחקן מנקודת המרכז קבוע. אנחנו יכולים גם לומר שמעגל הוא קו עקום סגור שיש בו 360 מעלות. כלומר, שמעלה היא יחידת מידה למדידת סיבוב שלם של ישר סביב עצמו כזווית של 360°. אבל למה זווית במעגל היא 1/360? למה אנחנו פשוט לא אומרים "רבע זווית מהיקף מעגל" במקום " 90 מעלות"? ומי קבע שהדרך הטובה והיעילה ביותר למדוד ולחשב זוויות במעגל היא על ידי החלוקה ל- 360, ולא, נניח, ל-100? מקובל לייחס את ההחלטה השרירותית הזו לבבלים. ב-1936, מצאו ארכיאלוגים תבליט כ-350 ק"מ מהעיר בבל העתיקה (באיראן של ימינו). כעבור 14 שנים של ניסיונות עקרים לפענח את כתב הסתרים, הצליחו חוקרים להבין כי התחריטים שעל התבליט מספרים את סיפורו של פאי. על התבליט היה מעגל מסביב למשושה ובו 6 זוויות של 60 מעלות - משמע: 360 מעלות. אבל מדוע הם לא חילקו את המשושה ל-6 זווית של 10 מעלות, לדוגמה, וכך היה מתקבל מעגל בן 60 מעלות? התבליט, כך פיענחו, העידה על כך ששיטת הספירה הבבלית התבססה על שיטה לחלוקה ליחידה של 60, במקום השיטה הידועה היום של חלוקה לעשרונים (ליחידות של 10). לכן בדקה יש 60 שניות ובשעה 60 דקות. ויש גם את ההיבט האסטטי: 360 מתחלק בצורה יפה (שלמה) במספרים רבים, בין היתר: 8,6,5,4,3,2 ו-10. כך ניתן לקבוע כי גם במתמטיקה, היופי קובע.

31.07.2013