מעניין למדי

הרעש המעצבן ביותר: חריקת סכין על בקבוק

מדענים שחקרו מהו הרעש המעצבן ביותר עבור האוזן האנושית, הגיעו למסקנה כי זהו צליל חריקת סכין על גבי בקבוק זכוכית. מי שלא יכול להתגבר על הסקרנות, מוזמן להאזין כאן (מומלץ לוודא תחילה כי הווליום אינו גבוה מדי). החוקרים לא הסתמכו רק על הדירוג הסובייקטיבי של המשתתפים, אלא ראו כיצד הוא עולה בקנה אחד עם הפעילות באמיגדלה (אזור מוחי המעורב בביטוי רגשות כגון חרדה ופחד). הצליל הידוע לשמצה של ציפורניים השורטות לוח הגיע רק למקום החמישי, כשהוא מותיר מאחוריו צרחות נשיות (במקום השישי) ובכי תינוקות (במקום התשיעי).
הדעות חלוקות לגבי סיבת הגירוי השלילי של צלילים אלה. התיאוריה הגורסת כי אלה צלילים שבמהלך ההתפתחות האבולוציונית פיתחנו כלפיהם סלידה משום שהם מסמלים מצב חירום, אינה מסבירה מה אמורים לסמל הצלילים במקומות הראשונים של הדירוג. תיאוריה פשוטה יותר, גורסת כי ישנם פשוט תדרים לא שגרתיים הגורמים כאב פיסי בעת שמיעתם מעל ווליום מסוים, והכאב הוא שיוצר את הסלידה העמוקה.

09.04.2013

להדפיס רקמה אנושית

בסרטו של אלמודובר, "העור שבו אני חי" מוצא המדען גיבור הסרט שיטה לייצר עור אנושי משופר. גיליון ה- 5 באפריל 2013 של כתב העת Science, מציג מחקר שתוצאותיו מצמצמות במעט את הפער בין המציאות שהיכרנו לבין המדע הבדיוני שבסרטו של אלמודובר.
בשנים האחרונות טכנולוגיית המדפסות התלת ממדיות תופסת תאוצה בעולם הרפואה, בעוד חוקרים מצליחים ליצור באמצעותן תחליפים מתוחכמים לחלקי גולגולת, לסת ופנים, וכעת גם רקמה המחקה את התנהגות תאי העור. הרקמה עשויה עשרות אלפי טיפות בנפח של פיקוליטר (טריליונית הליטר), המכילות ביוכימיקלים שניתן למצוא בתאי עור. הטיפות הזעירות דבקות אחת לשניה באמצעות ליפידים דמויי ממברנת התא. בחלק מהרקמות, החוקרים אף יצרו נקבוביות שדימו תעלות יונים ואל תעלות אלה הם הזריקו חומרים שבאמצעותם בחנו את התקשורת בין תאי הרקמה. בשל היכולת הראשונית לייצר רקמת תאים מורכבת שכזו, התקווה היא לא רק שהיא עשויה לתפקד כעור מושתל בעתיד, אלא גם להחליף אולי רקמות מוח פגומות.

לצפיה בוידאו פעולת המדפסת ותמונות התוצאה הסופית, לחצו כאן.

08.04.2013

מי שינן את פאי, 100,000 ספרות אחרי הנקודה?

ב- 2005 תלמיד סיני בשם צ'או לוּ נעשה שיאן גינס לאחר שדיקלם את הערך של פאי 67,980 ספרות אחרי הנקודה. למעשה הוא שינן 100 אלף ספרות אך טעה בספרה ה- 67,891. היה זה לאחר 24 שעות וארבע שניות של דקלום רצוף ולוּ כנראה נעשה עייף או היה צריך ללכת לשירותים, מה שאסור היה לפי התקנות. בראיון על ההישג הוא מספר כי לקח לו כשנה לשנן את הספרות.
צ'או לוּ אינו היחיד המרגיש קרבה מיוחדת לערך פאי. מבין "מעריציו" אפשר למנות גם את קייט בוש, שב- 2005 הוציאה שיר שמילותיו הן ערכו החלקי, ואת שאר חוגגי "יום פאי" ברחבי העולם. התאריך נקבע לפי ערכו בקירוב, 14 במרץ (3.14, לפי הכתיב האמריקאי), ובו נהוג לאכול מאפה פאי, לברך זה את זה בברכת "בקירוב טוב" ולקיים תחרויות שינון. ב- 2009 יום פאי הוכר באופן רשמי על ידי הקונגרס האמריקאי.

07.04.2013

הצפרדע המולידה צאצאים דרך פיה, קמה לתחיה

צפרדע דגירת הגסטרו (Gastric-brooding frog) היא בין בעלי החיים היחידים בעולם הדוגרים על ביציהם בקיבתם (בעלי החיים הנוספים הם זנים ספורים של דגים). הריר העוטף את הביצים מנטרל את הפרשת חומרי הקיבה המעכלים, ובמהלך תקופת הדגירה האֵם אינה אוכלת מזון חדש. לאחר בקיעת הביצים, הצאצאים שוהים בתוך הקיבה למשך כשישה שבועות נוספים, ובמשך זמן גדילה זה, תופסים את כל החלל של בטן אימם. למעשה, אפילו האוויר מריאותיה יוצא ונשימתה מתבצעת דרך העור. בהגיעם לבשלות הנדרשת, האם "מולידה" (ולמעשה, מעלה גירה) את צאצאיה דרך פיה. הצפרדע היתה קיימת עד לפני עשרים שנה באזור קווינסלנד, אוסטרליה, וב- 1983 השורדים האחרונים של גזע זה נכחדו כליל.
ואולם, באמצע מרץ 2013 הוכרז כי במסגרת "פרויקט לזרוס" (על שם הדמות שהקים ישו לתחיה) באוניברסיטת ניוקאסל, שובטה הצפרדע וטכנית, ניתן לומר כי הזן הוחזר לחיים לשעה קלה. תוצאות הפרויקט מפיחות תקווה בצוותים נוספים המנסים להחיות בעלי חיים שנכחדו, כמו את הדודו ואת הממותה.

04.04.2013

איזה טפיל הופך ללשונו הפעילה של הפונדקאי שלו?

סימותואה אקזיגואה (Cymothoa exigua) היא כנימה ימית החודרת לפיהם של דגים, מכרסמת את לשונם עד כלות, מתחברת לבדל השריר שנותר, והופכת להיות לשונו החדשה של הדג. הכנימה משתלטת על לשונותיהם של הדגים באמצעות ריקון הדם מהלשון. לאחר שהיא מתחברת לבדל השריר שנותר היא אינה גורמת לנזקים נוספים ונוצרת עסקת חליפין בעל כורחו של הדג: הכנימה ניזונה מדם הדג והדג מפעיל אותה כלשון רגילה לחלוטין. זהו המקרה היחיד הידוע במדע על טפיל שמחליף אבר מגופו של הפונדקאי.

28.03.2013

קילומטר אחד הוא העומק המרבי שהאור יכול לחדור לעומק האוקיאנוס

צפיפות המים מאפשרת לאור לחדור דרכה אך מעבר לקילומטר אחד קרני האור אינן ממשיכות הלאה ורוב היצורים החיים אינם יכולים לחיות בעמקים כאלה. עם זאת, מעניין לציין כי לאחרונה (מרץ 2013) התגלו חיים גם במקום העמוק ביותר בעולם, בשקע מריאנה כ- 11 קילומטר מתחת לגובה פני הים.

27.03.2013