מעניין למדי

תמונת הפרופיל שלכם בפייסבוק חשובה משחשבתם

אתם מחייכים חיוך גדול וחושף שיניים בתמונת הפרופיל שלכם בפייסבוק? סיכוי סביר שבשנים הקרובות תהיו מאושרים יותר מעמיתיכם לרשת החברתית המחייכים חיוך קטן או לא מחייכים בכלל. כך טוען מחקר חדש שביצעו באוניברסיטת ורג'יניה שבארה"ב. החוקרים, הפסיכולוגים פטריק סדר ושיגהורו אוישה, שלפו מהמאגר האינסופי שברשת החברתית את תמונותיהם של סטודנטים שלמדו באוניברסיטה בשנים 2005 ו-2006 ושהיה להם כבר פרופיל אקטיבי.
הם לא שאלו אותם כיצד הרגישו בשנים שבהן התמונות צולמו או הופיעו כתמונת הפרופיל שלהם, אלא מדדו את "עוצמת" החיוך שבתמונות וביקשו מהמשתתפים להעיד על מידת אושרם בשנים שלאחר השימוש בתמונה. "עוצמת" החיוך נמדדה לפי ניתוח של הפעלת שתי קבוצות שרירי פנים - השרירים שאחראים להרמת הלחיים ולמצמוץ, והשרירים שמרימים את פינות הפה. החוקרים נתנו לכל תמונה ציון ממוספר וסובייקטיבי והם השתמשו בממוצע הציונים של כל החוקרים שצייננו את התמונות. מסקנות המחקר הראו כי הסטודנטים שחייכו חיוכים גדולים יותר בתמונות הפרופיל שלהם העידו על אושר רב יותר בשנים שלאחר השימוש הראשוני בתמונה.
החוקרים הדגישו שמדובר בעיקר בעובדה בהחלטה לפרסם את התמונה הספציפית הזו, שמעבירה מסר מסויים כלפי חוץ - ולאו דווקא בחיוך עצמו. "אתה בוחר להציג את עצמך כלפי חוץ וכל עוד התמונה באוויר אתה עומד מאחורי הייצוג הזה של עצמך", אומר סדר. אנשים אוהבים אנשים שמחייכים, הוא מוסיף ומדגיש שזו אולי אחת הסיבות לרמות הגבוהות יותר של אושר עליהן העידו הנבדקים.
מחקר נוסף שממקד את מבטו הבוחן בפייסבוק מנסה לפענח, בעזרת אלגוריתם שנכתב במיוחד, האם ניתן לחזות התאבדויות לפי סטטוסים. המחקר בוחן בעיקר סטטוסים של חיילים משוחררים. המדען כריס פולין שעובד עם פייסבוק על המחקר, מעיד: "אנחנו רוצים למקד את הרגע שבו הכותב אינו יודע שהוא אובדני ואילו אנחנו כבר בטוחים בכך , כדי שנוכל להתערב ולעזור בזמן".

 

28.10.2013

רוצים לחלום חלומות פז? תאכלו גבינת ברי

מזה שנים רבות, אגדה אורבנית בבריטניה גורמת לילדים לפחד מאחד המאכלים הפופולריים ביותר במערב: אכילת גבינות לפני השינה גורמת לסיוטים. רעיון זה אפילו חלחל לסיפור של צ'ארלס דיקנס. (או שמא נבע ממנו?). בכל מקרה, לפני כמה שנים יצא ועד הגבינות הבריטי, שהוטרד מאוד מהנושא, לבחון את הסוגיה. הם נתנו כמה סוגים שונים של גבינות לקבוצה של 200 אנשים, בשעות שונות ובמינונים שונים. התוצאות שימחו מאוד את חברי הוועד: לא רק שרובם העידו על חלומות פז, הם אף דיווחו כי אכילת גבינות מסוימות לוותה בחלומות טובים. כך למשל, שני שלישים מהנבדקים שאכלו גבינת צ'דר העידו כי חלמו חלומות על סלבריטאים. שישה מעשרת הנבדקים שאכלו Red Leicester העידו כי חלמו חלומות נוסטלגיים על ימיהם בבית הספר וחברי ילדות. אוכלי גבינת ברי העידו כי חלומותיהם היו מלאי הומור ואירועים משמחים; יש מי שחלם שג'יימי אוליבר מבשל לו ארוחה, או שהוא מנהל שיחה ערה על בעל החיים שלו. אוכלי גבינת צ'שייר דיווחו על שינה נטולת חלומות. רק אוכלי גבינת סטילטון דיווחו על חלומות הזויים ולא בהכרח נעימים.
ד"ר ניל סטנלי, ראש מעבדת השינה באוניברסיטת סארי שבבריטניה, שיבח את המחקר ואמר שהוא הראשון מסוגו שמתעמת עם האגדה האורבנית ומגלה שדווקא אכילת גבינות לפני שינה עשויה לסייע לשנת לילה טובה. אך הקשר בין אכילת גבינות ותחושות לא טובות אינו תוצר של דימיונם הפעיל של אנשים הסובלים מלילות מסויטים. כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת זוהה קשר בין אכילת גבינות לשינה טרופה ומצב רוח רע. באותה תקופה, אחד מנוגדי הדיכאון המקובלים שרשמו לפציינטים מדוכדכים הכיל monoamine oxidase B inhibitors שמשפיעים על הפירוק והקליטה של סרוטונין. למרות האפקט ה"משמח", אחת מתופעות הלוואי של התרופות המשתייכות לקבוצה זו היא שהן משפיעות על היכולת לפרק טירמין, חומר המצוי, בין היתר, בגבינות. מצבור גדול מידי של טירמין בדם יכול להוביל להתקף לב או שבץ, ובמקרים הקלים יותר לייצר מיגרנות. אנשים שנטלו תרופות אלה התבקשו להימנע מאכילת גבינות.

24.09.2013

יש לנו יותר משני נחיריים

הצטננתם מהמזגן והאף שלכם סתום? אולי תנשמו מהנחיריים הנוספים שלכם? בניגוד למה שחשבתם, לבני אדם יש 4 נחיריים - שניים קדמיים ושניים אחוריים. אלא שלכל אחד מהם תפקיד שונה. את הקדמיים כולנו מכירים, אז היכן מסתתר הזוג הנוסף ולמה הוא משמש? ובכן, העובדה שלאדם יש זוג נוסף של נחיריים התגלתה למדענים שחקרו את הדגים של ימינו וכן מאובנים של דגים בני מאות מיליוני שנים. הדגים נושמים חמצן דרך המים: יש להם זוג נחיריים קדמיים שמכניסים את המים לגופם וזוג שני (הידועים כזימים) שמוציא את המים לאחר שהשתמשו בחמצן שבתוכם. אם כל יצורי היבשה התפתחו מהים, מתי בתהליך האבולוציוני נעלמו הנחיריים האחוריים שלנו, תהו החוקרים. ובכן, הם לא נעלמו, הם פשוט שקעו לתוך ראשינו.
ה-Choannae - יוונית ל"מנהרות" - מחברים כעת בין הנחיריים החיצוניים שלנו, אלה שבאף, לבין הגרון שלנו, ולמעשה מאפשרים לאוויר לרדת באף במורד קנה הנשימה אל הריאות. שני מחקרים, אחד בשוודיה ואחד בסין, מצאו מאובן קדום בן 396 מיליון שנה, של דג בשם Kenichtbys Campbelli, שמראה את תהליך הנדידה של הנחיריים האחוריים פנימה לגרון. המאובן שייך לתקופת המעבר של יצורים מהמים ליבשה. היו לו נחיריים קדמיים כמו שלנו, שאפשרו לו לנשום דרך המים, ועם זוג הנחיריים האחוריים שלו הוא נשם מחוץ למים - מה שאפשר לו לאכול דגים הקרובים לפני הים.
לא לכולם יש נחיריים פנימיים ובכל זאת - לקבלת רשימה של חיות נוספות בעלות 4 נחיריים לחצו כאן.

16.09.2013

מדוע הלווייתנים משתזפים בחורף?

על אף שמחקר חדש מראה שחשיפה לשמש היא דווקא בריאה, מחקרים רבים מעידים על קשר ישיר בין חשיפה מרובה לקרני UV לבין סרטן העור. אך בניגוד לבני האדם, שדואגים להמרח בקרם הגנה ואף לכסות את גופם מכף רגל ועד ראש בעת השחייה בים, השיזוף דווקא מגן על לוויתנים.
מארק בירק-מאקין מאוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה חקר דגמי עור של שלושה סוגי לווייתנים ומצא שהלוויתן הכחול משזף את עורו כדי להגן על עצמו מפני קרני ה-UV. הלווייתנים, שמבלים את חודשי החורף לחופי מפרץ מקסיקו וקליפרוניה, דואגים בזמן זה לחשוף את עורם לקרני לשמש הרחוקה כדי להשחים את עורם לקראת החשיפה לשמש הקופחת של יולי-אוגוסט. המחקר גילה שככל שעורם התכהה, כך פחתה הפגיעה בתאי העור. טרם נחקר אם שיזוף יכול להוביל להתפתחות של מלנומות, כמו שנמצא בקרב דגי פורל.

09.09.2013

לעוני יש השפעות מרחיקות לכת על המוח

מי לא מכיר את התחושה הנדירה הזו שאנחנו חווים כשאנו מאבדים את עצמנו בספר טוב, כתיבת עבודה או ניסיון לפתור בעיה מתמטית? מי שחווה אותה יודע שבזמן ריכוז גבוה בפעילות מנטלית העולם שמסביב נמוג והטלפון יכול לצלצל בעקשנות בלי שנשים אליו לב. יכולתנו להיות קשובים לסביבתה נפגעת כשאנו מתרכזים בפעילות תובענית, וזאת גם הסיבה שדיבור בטלפון בזמן הנהיגה מגדיל את הסיכוי להיות מעורב בתאונה. לאחרונה מצאו חוקרים שעוני משפיע באותה צורה על הפעילות הקוגניטיבית. בסדרה של מחקרים שנעשו על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון, הרווארד ווורווק, התגלה כי אנשים שמוטרדים מבעיות כלכליות "מבזבזים" חלק ניכר מרוחב הפס המנטלי שלהם, מה שמפחית באופן משמעותי את יכולותיהם הקוגניטיביות. למעשה, החוקרים טענו שעוני שווה לאבדן של 13 נקודות IQ במבחן אינטילגנציה. המחקר התבסס על ניסוי שערכו החוקרים בקרב עוברי אורח בקניון בניו ג'רזי. החוקרים אלדר שפיר, אננדי מאני, סנדהיל מוליינתן וז'יים ז'או,
הציגו בפני 400 משתתפים את השאלה הבאה:
המכונית שלכם התקלקלה ודורשת תיקון של 150$ במקרה אחד או 1,500$ במקרה אחר. כיצד הייתם נוהגים בשני המקרים - משלמים את הכל בתשלום אחד, בתשלומים ומדוע?
החוקרים ביררו את רמת הכנסתם והשכלתם של הנשאלים ואף בדקו את רמת האינטיליגנציה שלהם לפני שהציגו בפניהם את השאלה. הם גילו כי נשאלים שעונים על הקריטריונים של "עוני" התקשו לענות על השאלה, משום ששאלות על כסף גבו מהם מחיר מנטלי כבד עוד בטרם הם התחילו לנסות לחשוב על השאלה. נתונים אלה נצפו גם בניסוי זהה שהם ערכו בקרב חקלאים בהודו.
החוקרים טענו שעוני משפיע על המוח כמו לילה לבן.  לדידם, התוצאות מפריכות את הטענה שעניים נושאים באחריות מסוימת למצבם בשל חולשה מולדת. פרופסור שפיר, מאונברסיטת פרינסטון טען במאמר שהתפרסם בכתב העת Science שקצבת סעד לא רק מורידה את רמות הלחץ בקרב עניים, היא גם יכולה לסייע להם לפנות מקום בראש ולאפשר להם להבחין בפרטים רבים יותר סביבם ואולי לחשוב על דרכים להשתחרר מכבלי העוני.

03.09.2013

הילד שלי יכול לצייר יותר טוב מזה - האמנם?

האם עמדתם פעם מול ציור אבסטרקטי במוזיאון לאמנות עכשווית וחשבתם לעצמכם: התינוק שלי היה יכול לצייר את זה? מלבד העובדה שאתם כנראה טועים, אם הוא היה יכול לדבר, אותו עולל היה אומר לכם שזה קצת יותר מורכב מזה.
הפסיכולוגיות ארסולה קרנץ ורייצ'ל ארל מסיאטל הקדישו את החודשים האחרונים לחיפוש עדויות לקיומו של שיפוט אסתטי בקרב תינוקות. הן בחרו 25 עבודות פחות מוכרות של אמנים מפורסמים מהאתר של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. העבודות נחלקו ל-5 קטגוריות לפי האלמנט הבולט ביותר בכל עבודה: קונטרסט, מורכבות, איזון, מיקוד וטקסטורה. כך למשל, העבודה "Shimmering Substance" של ג'קסון פולוק שנבחרה, נחשבה עבודה בת מורכבות גבוהה, ואילו העבודות שדורגו כיצירות עם קונטרסט גבוה כללו ציורים של מארק רותקו ז'ואן מירו וג'ורגיה אוקיף. ואז הן עשו את הבל יעשה ושינו כל עבודה קצת בניסיון לטשטש את האלמנט המרכזי, ולרוב מורכב, שבה. אם קונטרסט נחשב האלמנט המרכזי ביצירה של מארק רותקו, לדוגמה, הן הבהירו ואיזנו בין הגוונים. ואז הן ניגשו לבדוק את הנחת היסוד של המחקר: יש בנו יכולת מולדת לזהות מורכבות, ועל כן להבדיל בין "סתם קשקושים" לאמנות אבסטרקטית. לטובת המחקר פנו החוקרות לשתי קבוצות: קבוצה אחת כללה 36 סטודנטים מאוניברסיטת סיאטל פסיפיק והקבוצה השנייה הורכבה מ-33 תינוקות בני חצי שנה עד 10 חודשים. כולם הוצבו מול שני מסכים שהקרינו את הגרסה המקורית והמזויפת של העבודות, והתבקשו לבחור איזה מבין שני הציורים יפה או מעניין יותר בעיניהם. החוקרות גם סרקו את פניהם של המשתתפים כדי לבדוק על אילו אלמנטים בציור הם מתעכבים. הן גילו שגם המבוגרים וגם התינוקות הקטנים העדיפו באופן מובהק את הציורים המורכבים יותר מהזיופים הדהויים והפשוטים ועל כן הסיקו שאנו נולדים עם משיכה למרקמים באמת מורכבים - קצת כמו העולם שסביבנו - ועם היכולת לזהות אותם. טבע 1 - חינוך 0.

29.08.2013