הבריטים ראו, חשקו ולקחו

הם כל כך קטנים, חמודים ונוירוטים למראה, שקשה להעלות על הדעת שהם מסתירים סוד גדול. כלבי הפקינז היו הכלבים המועדפים על קיסרי סין, שאסרו על איש שאינו מאנשי חצרם לגדל אותם. בשנת 1860, כשבריטים וצרפתים פלשו לארמון הקיץ של שאינפנג וחמסו מכל הבא ליד, הפמליה המלכותית הצליחה לברוח. כולם - מלבד דודתו של הקיסר, והכלבלבים האהובים עליה.

כמו כל הפרקים בפודקאסט המרתק של הרדיו האוסטרלי, Stuff The British Stole, גם הפרק הזה (Best.Named.Dog.Ever) מתחיל במה שנדמה שהוא אנקדוטה בלבד, אבל מתברר כסיפור טעון, שבסופו אפילו תובנה בנוגע לעוינות המאפיינת את יחסי סין והמערב. כפי שמעיד שם הפודקאסט - ״דברים שהבריטים גנבו״ - הוא בוחן את הקולוניאליזם הבריטי מבעד לאוצרות תרבותיים שהבריטים פשוט לקחו, מרחבי האימפריה שלהם, והביאו לארצם. המגיש מרק פנל (Marc Fennell) הוא עיתונאי ושדרן מוערך, והוא בונה את הסיפורים כולם כעלילות מתח דרמטיות. בפרקים השונים המאזינים מוזמנים לסיורים ביוון, הודו, סין, ניו זילנד ועוד - שם מצטרפים לפנל עדים מומחים, ארכיאולוגים, היסטוריונים, סוציולוגים, אספנים ועוד, המספרים את ההיסטוריה הקולוניאלית מנקודת מבטם של מי שמנסים עד היום לאחות את השברים. רוב הפריטים, אותם דברים שהבריטים גנבו, נמצאים היום במוזיאונים בבריטניה. חלקם עומדים בלבם של מאבקים בינלאומיים שנועדו להשיב אותם למקורם. ומאחר שפרט להיסטוריה, פוליטיקה ודת מעורבים בעניין גם סכומי כסף גדולים, חלק מהפריטים נמכרים במכירות פומביות ומוסתרים (לעד?) בכספות של אספנים. אחרי ההאזנה, קשה לשוב ולחשוב על מוזיאונים כעל הישג תרבותי נשגב.