פודקאסטים

רדיו איטי במיוחד

הזדמנות לעצור לרגע, להירגע, לנוח מהיומיום העמוס ומהקצב שבו מתנהלים החיים שלנו - כך מגדירים בבי בי סי את הפדוקאסט Slow Radio. המגיש, נתניאל מאן (Mann) יוצא אל הטבע, מהלך בשדות, מקליט צלילי אווירה, לא ממהר לשום מקום. בפרק יוצא הדופן והמרתק הזה, Container Ship Karaoke הוא עולה על סיפונה של ספינת משא ומתעד את צלילי ההפלגה.

אגב שיטוטים על הסיפון ובבטן האוניה, המיקרופון של מאן קולט צלילים יוצאי דופן: את רחשי ההתנהלות העניינית של העובדים, חריקות המנועים והכלים הכבדים, הגלים והים, וגם את שירת הקריאוקי של המלחים, בלילה. הפודקאסט הזה נועד להיות תרופה לעולם תזיזיתי, אפשרות לשקוע בתוך עצמנו, ובפרק המיוחד הזה, גם להאזין לקולות שרובנו לא נתקלים בהם לעולם.

ואם כבר נוסטלגיה, הציצו גם בפרק ״צלילים שכבר לא שומעים״: אמן הסאונד מאט פרקר (Matt Parker) קיטלג צלילים שנעלמו מחיינו: זמזום מחשבים ישנים, הרעש הלבן ממסך הטלוויזיה (מימים שבהם השידורים פסקו מתישהו), קופות רושמות מכאניות, חוגות של טלפון, מקשי מכונת כתיבה. צלילים שהיו פעם רעשי רקע קבועים והטכנולוגיה גירשה אותם לטובת צלילים אחרים. הספרייה הבריטית מנהלת פרויקט שימור בשם  Save Our Sounds (״הצילו את הצלילים שלנו״), האוגר את הצלילים באמצעים דיגיטליים, ובפרק זה יש לכם הזדמנות להטות אוזן.

 

16.06.2021

סליחה, כן?

״התנצלות״, אומרת הלן זלצמן, ״היא אחת העסקאות המילוליות החשובות ביותר״. זלצמן עורכת ומגישה את הפודקאסט המצוין The Allusionist, המוקדש כולו לענייני לשון. השפה האנגלית עומדת, כמובן, במוקד העניינים, אבל זלצמן הבריטית רחבת אופקים מספיק כדי לעסוק בתופעות לשוניות שמתרחשות בשפות אחרות, והיא מדברת על שפה בהקשריה התרבותייים, ולאו דווקא הבלשניים. כך יש לה פרקים שעוסקים במונחים שהיו חסרים לדיון בגזענות משולבת בשנאת נשים, בצורות שונות של קריאות מצוקה, בדרכים המתוחכמות מאוד שבהן העבירו מתנגדי המשטר בברזיל מסרים חתרניים בתוך מתכונים של עוגות בעיתונים או בלשונם המורכבת של מהגרים.

בפרק המשעשע Sorry, זלצמן עוסקת בהתנצלויות: למה הן קשות לנו כל כך? אילו דרכים מילוליות עוקפות המצאנו במשך השנים? איך להבין התנצלויות מורכבות, שהן כלל לא התנצלויות? ומי מתנצל יותר - ולמה - הבריטים או האמריקנים? היא גם מראיינת שתי חוקרות תקשורת שמנהלות את האתר SorryWatch, המנתח התנצלויות פומביות ברשת ובתקשורת וחושף את כל מה שהמתנצלים מנסים להחביא.

09.06.2021

ברוכים הבאים לעולם

נאג׳י אלדבען היה כמעט בן 15 כשאביו נעצר ונכלא בסוריה, ומשפחתו נאלצה לברוח מארצה. במחנה פליטים בירדן, נאג׳י - שלקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי והמגונן על המשפחה - החל לרקום תוכניות כיצד להגיע לארצות הברית. הוא חלם על בית חדש במקום חופשי. משפחת אלדבען הצליחה להגיע לארה״ב בבוקר 8 בנובמבר 2016. באותו יום נבחר דונלנד טראמפ לנשיאות ארה״ב, ומדיניות ההגירה החדשה של הממשל האמריקני מנעה מיתר בני המשפחה להגיע גם הם. הבית בחדש, בארצם של האמיצים והחופשיים, הפך פתאום למקום עוין, מבהיל, שגם בו העתיד אינו ידוע.

עיתונאי הניו יורקר ג׳ייק הלפר (Halpern) עקב אחרי נאג׳י ובני משפחתו כמעט מרגע שהגיעו לאמריקה, ותיעד את קורותיהם בקומיקס, שהפך לימים לרומן גראפי ואף זיכה את הלפרן בפרס פוליצר. בפרק Welcome To The New World מתוך הפודקאסט Rough Translation, המוקדש לדיבור על תפישות עולם שונות של תרבויות שונות, פערי שפה והאפשרויות לגשר עליהם, מובא סיפורם של ג׳ייק ונאג׳י: מה לומד עיתונאי ותיק מילד, שכבר מזמן שכח להיות ילד, וכיצד גבר צעיר בן 15 בלבד מנסה לחזור ולתבוע לעצמו סוג של ילדוּת.

03.06.2021

תרופה מבוץ

אג׳אי סגאל (Ajai Sehgal) היה באמצע משמרת בחדר מיון, בבית החולים הקנדי שבו עבד כרופא, כשהוריו צלצלו לבשר לו שהם עוברים להתגורר בארה״ב. מה קרה? חברת התרופות Ayerst, McKenna & Harrison, שבה עובד אביו סורן (Suren), החליטה לסגור את מעבדת המחקר שלה, ולהעביר את כל העובדים למתקן חדש, מעבר לגבול.

אג׳אי מיהר, כמובן, לעזור להוריו לארוז את הבית. כשהתכוון לרוקן את המקפיא, אביו נדרך. בתוך המקפיא היו מספר בקבוקונים ובתוכם נוזל - פרי שנים של מחקר מאומץ במעבדה. רשמית, הוא אמור היה להשליך את החומר לאשפה. איש לא התעניין בו ואיש לא התכוון להמשיך את המחקר. בפועל, הוא לא היה מסוגל להרפות. בתוך הבקבוקונים היה חומר שהופק ממצאים שהאב, המיקרוביולוג, הביא עמו מאיי הפסחא. שלושים שנה קודם לכן, הוא היה חבר במשלחת מדענים שנשלחה אל האיים המבודדים המסתוריים הללו, ובתוך האדמה, ממש בבוץ שהביא איתו בחזרה למעבדה בקנדה, הוא גילה חומר בעל תכונות מוזרות ביותר...

וכן. הם החביאו את הבקבוקונים היטב בתוך אריזה של יוגורט, חצו את הגבול לארה״ב בלי לומר דבר, וסורן המשיך במחקרו. התוצאה? אחת התרופות שחוללו מהפכה של ממש בעולם הרפואה המודרני. הסיפור - הגדוש באגדות עם, סיפורי מהגרים והתעקשות של מדענים מול ממסד ושוק ממוסחר - מובא בפרק The Dirty Drug and the Ice Cream Tub, של הפודקאסט הוותיק והמצוין במיוחד, ״רדיולאב״.

 

03.06.2021

משהו גדול ופראי

הפודקאסט This is Love עוסק בסיפורי אהבה מפתיעים. לא תמיד גיבוריו הם בני אדם, ולא תמיד מדובר באהבה רומנטית, זוגית, מוּכרת. בפרק Something Large and Wild, למשל, מובא סיפורה של נערה בת 17 שנהגה לצאת מדי בוקר להתאמן בשחייה במימי האוקיאנוס האטלנטי. בוקר אחד, בשעה מוקדמת במיוחד, כשסביבה לא היו כלי שיט או שחיינים אחרים, נדמה היה לה שמשהו, או מישהו, נוגע בה. המים היו קרים, עמוקים וכהים, ואי אפשר היה לראות מבעדם דבר. היא החלה שוחה בחזרה אל החוף, אבל ה״דבר״ נצמד אליה. היא ידעה שלא מדובר באדם. משהו שחה לידה, וסירב להרפות ממנה.

כשהיא הגיעה, חסרת נשימה, אל החוף, היא גילתה שמדובר בגור לווייתנים שאיבד את אמו ואימץ אותה. ומרגע זה לא הייתה לה ברירה אלא לדאוג לו. את קורותיה וקורותיו של הלווייתן הצעיר, סיפרה לין קוקס (Cox) בספרה ״גרייסון״.

סיפור האהבה מרחיב הלב הזה אינו היחיד ב-This is Love, פודקאסט שיש לו עתה כבר שתי עונות. המגישה הקבועה פיבי ג׳אדג׳ (Judge) היא כנראה האישה בעלת הקול המכשף ביותר בעולם הדובר אנגלית, וכדאי להקשיב לה גם בפודקאסט Criminal, שבו היא מספרת על פרשיות פשע משונות ובלתי צפויות, וגם שם היא מקפידה להביא את הזווית האנושית מאוד.

 

26.05.2021