הג'ירפה הציונית הראשונה

על פי מאמר שהתפרסם בכתב העת BioMed Central ,Biology קיימים שישה מינים (species) שונים של ג'ירפים, בעוד שעד לאחרונה חשבו שיש רק מין אחד, הנחלק לשישה תת-מינים. כשהידיעה על כך התפרסמה באתר האינטרנט של הארץ התעורר מיד ויכוח בין המגיבים אם מדובר בשישה "מינים" או "זנים". למרבה המזל התערב בוויכוח מגיב מפוכח, שחתם "מעשן מחוץ לפאב". הוא קבע: "תמיד כשאתה הכי לא מוכן לזה מוצאים עוד סוג של ג'ירף".

Giraffa camelopardalis, הקיימת על אדמתנו כמיליון שנה, היא בעל החיים הגבוה ביותר (עד שישה מטרים). עורה מנומר וצווארה הארוך מאוד מסייע לה דווקא בחיזור ובהגנה עצמית (ולאו דווקא בהשגת אוכל). היא חיה במערב אפריקה, ועד עתה סברו שקיימים שישה תת-מינים (ויש הטוענים תשעה) השונים זה מזה בפרטי צורתם. בדיקות די.אן.איי גילו שמדובר בשישה מינים שאינם מתרבים ביניהם, גם כשמדובר בשניים שחיים לא רחוק זה מזה ואין ביניהם מכשול המקשה על המעבר.

מספר כל הג'ירפות בעולמנו מוערך בכ-110 אלף. לפי המחקר החדש, ממינים מסוימים שרדו פחות ממאה ג'ירפות בטבע. אז אל תגידו לי שזה לא בהול, מה גם ששמו של אחד מאותם מינים הוא Giraffa camelopardalis rothschildi כן, זה בדיוק מה שנדמה לכם: ג'ירפה על שם רוטשילד.

אבל לפני שנעסוק בשם ובמשפחה, צריך לומר כמה מילים על השם הפרטי: כשתואר היצור בכתובים לראשונה, על ידי אגתרכידס או סטרבון היוונים, או פליניוס הזקן איש רומא, לפני כאלפיים שנה, הם הניחו שלא יכולה להיות חיה כזאת, אף על פי שהיא הוכנסה לזירת הקרקס ברומא על ידי יוליוס קיסר: ראשה מזכיר גמל (camel), ואילו החברבורות על עורה דומות לאלה של נמר (leopard). במשך כמה מאות שנים נקראה החיה עם הראש המשונה, הצוואר הארוך, הרגליים האחוריות הקצרות מהקדמיות camelopard, כלומר צירוף של גמל עם נמר: "גמלנמר". כך היא מופיעה גם בתרגום היווני והלטיני של הפסוק מספר דברים (יד, ה), כאחת הבהמות המותרות באכילה ("זָמֶר" בעברית המקורית).

כשהחיה עצמה יצאה לעולם מאפריקה (ידועים בספרות תיאורים מהמאה החמש-עשרה של ג'ירפות שניתנו במתנה ללורנצו דה מדיצ'י, לכובש המונגולי טמרלן ולקיסר סין), באו עמה יוצאי אפריקה וגילו ששמה במולדתה "זאראפה" או "זוראפה", שפירושו בערבית – תלוי באיזה מקור בדקתם – "צירוף", "הולכת מהר", "גבוהה", או "נחמדה". וכך היא הייתה לג'ירפה בהרבה מאוד שפות.

ומה עניין רוטשילד אצל הג'ירפה? וולטר רוטשילד (1868--1937) היה בנו בכורו של הלורד נתן רוטשילד, הלורד היהודי הראשון באנגליה. הוא יועד לרשת את הבנק המשפחתי, אך כבר כשהיה בן שבע הודיע להוריו שהוא יקים מוזיאון לטבע. מאז אסף חיות, חרקים, ציפורים ויונקים אקזוטיים, חיים או מפוחלצים. באחוזת המשפחה הסתובבו עד מהרה קנגורואים, ואלה היו החיות הפחות מוזרות בגינה.

כשהיה בן 21 נדרש לעבוד בבנק, אבל כמתנת ניחומים קיבל מאביו מוזיאון לטבע שבו יצר אוספים מרהיבים של חיות וחיות מפוחלצות, ושיגר משלחות מדעיות להביא לו חיות מרחבי העולם. ללימודיו בקיימברידג' יצא עם להקת קיווי חיים. מוזיאון הטבע הפרטי שלו נפתח לקהל, ואף על פי שהיה ביישן (בגובה של כמעט שני מטרים), הוא הצטלם רוכב על צב ענק ומגיע לארמון בקינגהאם בכרכרה רתומה לשש זברות (מסיבות מדעיות בלבד: להוכיח שניתן לאלפן).

ג'ירפה

ג'ירפה. איור של Oudet, תחריט צבוע בעקבות Edouard Traviès, מהמאה ה-19. תצלום: Wellcome Foundation

כשכתבי העת המדעיים באנגליה שבהם פרסם את מחקריו הראשונים התעקשו על שמות לטיניים כפולים בלבד בתיאור מדעי (מין וזן), רוטשילד דגל בשמות משולשים (מין, זן ותת-זן), והקים כתב עת מדעי משלו, שבו פרסם את חידושיו. ומכיוון שהיה הראשון שתיאר ג'ירפה שעל ראשה חמש קרניים קטנות (ולא שתיים או שלוש) היא נושאת את שמו, כמו עוד 153 חרקים, 58 ציפורים, שבעה-עשר יונקים, שלושה דגים, שלושה יתושים, שני זוחלים, מרבה רגליים אחד ותולעת אחת. הוא העניק שמות (אחרים) למאות חיות שתיאר.

כשפרש לרווחתו מהבנק למוזיאון שלו, עבר ניהול העסק המשפחתי לאחיו הצעיר, צ'רלס. לעומת וולטר, בזמנו וכספו הפנוי התמסר צ'רלס לאיסוף ומחקר של פרעושים. לקראת סוף חייו נאלץ וולטר למכור חלק מאוספי הפרפרים והחרקים שלו למוזיאון הטבע האמריקאי, כי נסחט על ידי לפחות שתי נשים שעמן ניהל יחסים במקביל.

מן החיים הפוליטיים שנכפו עליו פרש וולטר רוטשילד כבר ב-1910. אבל בהיותו לורד רוטשילד השני, הוא הנמען שאליו כתב שר החוץ הבריטי, ב-2 בנובמבר 1917, את המכתב שנודע לימים כ"הצהרת בלפור" ולפיה ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה.

ועל כן, אף על פי שהיה מי שראה ג'ירפה בגן חיות ואמר "אין חיה כזאת", יש חיה כזאת. והיא (לפחות מין אחד שלה) שלנו. הישרדותה של Giraffa camelopardalis rothschildi היא סלע קיומנו הציוני.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מתוך "ממלא מקום עצמי", מאת מיכאל הנדלזלץ, הוצאת מאגנס.

תמונה ראשית: ג'ירפות בחיכוך צווארים לקביעת בכורה. תצלום: לוקה גלוצי, ויקיפדיה. http://www.galuzzi.it

קריאה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מיכאל הנדלזלץ.
- דימוי שערג'ירפות בחיכוך צווארים לקביעת בכורה. תצלום: לוקה גלוצי, ויקיפדיה. http://www.galuzzi.it


תגובות פייסבוק

2 תגובות על הג'ירפה הציונית הראשונה