הנמר של שלמה המלך

כָּךְ מִן הַחַיּוֹת לָמַד שְׁלֹמֹה אֶת סוֹד הָאָדָם. סיפור לחג
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
הָיָה פַּעַם נָסִיךְ קָטָן
נְסִיכוֹן.
אִמָּא שֶׁלּוֹ בַּת שֶׁבַע
קָרְאָה לוֹ:
גּוּר
גּוֹזָל
אֶפְרוֹחוֹן.

טִיֵּל הַנָּסִיךְ בְּגַן הָאַרְמוֹן
רָאָה חִפּוּשִׁית עִם כְּנָפַיִם.
"חִפּוּשִׁית! חִפּוּשִׁית!"
הוּא קָרָא וּמָחָא לָהּ כַּפַּיִם.

"בּוֹאִי אֵלַי, חִפּוּשִׁית
נְשַׂחֵק בְּחַדְרִי בְּנַחַת."
פִּתְאֹם לְחַדְרוֹ עָפוּ-עָפוּ
אֶלֶף חִפּוּשִׁיּוֹת בְּיַחַד.

איירה גיל-לי אלון קוראיל

איירה גיל-לי אלון קוראיל

עוֹד וְעוֹד חֲבֵרִים
שְׁלֹמֹה לָאַרְמוֹן הִזְמִין:
תּוֹלַעַת, נְמָלָה, חַרְגּוֹל
וּלְטָאוֹת מִכָּל מִין.

הוּא שָׁמַר קִפּוֹד בַּכּוֹבַע,
צַבִּים בְּתוֹךְ גַּרְבַּיִם,
אֶת הַצְּפַרְדְּעִים הִסְתִּיר
בְּתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם.

בְּבֹקֶר אֶחָד רָגִיל
בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ מְפַזֵּז,
עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל בַּת שֶׁבַע
הַכֶּתֶר הִתְרַגֵּז:

"יֶלֶד, זֶה מַבְהִיל
וְגַם מַכְעִיס!
מָצָאתִי תּוֹלַעַת
בְּתוֹך הַכִּיס.

אַל תִּשְׁכַּח, עוֹד תִּהְיֶה מֶלֶךְ,
מְחַכִּים לְךָ כֵּס גַּם טַבַּעַת
קֹדֶם לְמַד לִקְרֹא וְלִכְתֹּב
וְאָז תְּפַטְפֵּט עִם תּוֹלַעַת."

"זֶה לֹא פִּטְפּוּט שֶׁל סְתָם,
גַּם לֹא שְׁטֻיּוֹת.
אֲנִי לוֹמֵד בְּסוֹד
אֶת שְׂפָתָן שֶׁל הַחַיּוֹת.

כָּל זָנָב וְכָל כָּנָף
מְגַלִּים מַשֶּׁהוּ אַחֵר,
מִכָּל חַיָּה, מִכָּל יְצוּר
אֲנִי לוֹמֵד וְזוֹכֵר."

פַּעַם הִגִּיעָה לָאַרְמוֹן
מַלְכָּה מֵאֶרֶץ דֻּבְדְּבָן.
יָשְׁבָה הָאוֹרַחַת עַל קִפּוֹד
וְנִדְקְרָה בַּיַּשְׁבָן.

מְשָׁרְתִים לָהּ הִגִּישׁוּ
עוּגִיָּה עִם נוֹצָה,
כְּשֶׁמָּזְגוּ לָהּ יַיִן
חָטְפָה עֲקִיצָה.

שָׁבָה הָאוֹרַחַת לְאַרְצָהּ,
שָׁלְחָה מִכְתָּב בָּהוּל:
"בָּאַרְמוֹן שֶׁלָּכֶם
רֵיחַ דִּיר וְרֵיחַ לוּל.

מְלֻכְלֶכֶת הַמַּגֶּבֶת,
מְלֻכְלָךְ גַּם הַסַּבּוֹן,
אֵין בְּפִי תּוֹדָה
נֶעֱקַצְתִּי בַּלָּשׁוֹן."

קָרְאָה הַמַּלְכָּה בַּת שֶׁבַע
אֶת הַמִּכְתָּב בְּצַעַר:
וְאָמְרָה: "נְגָרֵשׁ מִיָּד
אֶת הַחַיּוֹת לַיַּעַר!"

בָּכָה שְׁלֹמֹה בְּקוֹל גָדוֹל:
"אַל תְּגָרְשִׁי אִמָּא, אוּף!
כְּשֶׁאֲנִי מְלַטֵּף חַיָּה
נִשְׁאָר לִי בַּיָד לִטּוּף.

בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר
יַנְשׁוּף קָרַץ לִי קְרִיצָה,
גִּלָּה לִי מִי נוֹלָד רִאשׁוֹן -
תַּרְנְגֹלֶת אוֹ בֵּיצָה.

הַלַּיְלָה לָמַדְתִּי
מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב:
הַיָּרֵחַ הוּא הַשֶּׁמֶשׁ
שֶׁל תַּן וְיַנְשׁוּף."

"בְּלִי יַנְשׁוּף, בְּלִי סִפּוּר,
אַל תְּקַשְׁקֵשׁ,
עַכְשָׁו וּמִיָּד
אֶת הַחַיּוֹת נְגָרֵשׁ!"

איירה גיל-לי אלון קוראיל

איירה גיל-לי אלון קוראיל

מִן הָאַרְמוֹן גֵּרְשׁוּ
אֶת כָּל הַחַיּוֹת.
חִפֵּשׂ אוֹתָן שְׁלֹמֹה
בְּעֵינַיִם בּוֹכִיּוֹת.

יָדָיו הִתְגַּעְגְּעוּ לְלַטֵּף
פַּרְוַת שׁוּעָל,
לִבּוֹ רָצָה לְפַטְפֵּט
עִם נָמֵר וְגָמָל.

עֶרֶב אֶחָד נִבְהֲלָה בַּת שֶׁבַע:
"אוֹי לִי! אַלְלַי!
נָמֵר! נָמֵר!
עוֹד רֶגַע יְזַנֵּק עָלַי."

הִיא רָצָה אֶל הַגָּן,
לִבָּהּ דָּפַק-הָלַם מַהֵר:
"שְׁלֹמֹה, גַּלֵּה לִי אֵיךְ
חָדַר לְכָאן נָמֵר?"

"אִמָּא, אֲנִי חוֹלֵם
עַל חַיָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת,
הִיא יוֹצֵאת מִן הַחֲלוֹם
וּבָאַרְמוֹן נִשְׁאֶרֶת.

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ בַּלַּיְלָה
גַּם לֹא בַּיּוֹם,
אֵיךְ מַחֲזִירִים נָמֵר
אֶל תּוֹךְ הַחֲלוֹם."

הַמַּלְכָּה כִּמְעַט הִתְעַלְּפָה:
"מַה לְּהַגִּיד? מַה לּוֹמַר?
אֶצְלִי הַחֲלוֹם לֹא מַמְשִׁיךְ
אַחֲרֵי שֶׁהוּא נִגְמָר."

איירה גיל-לי אלון קוראיל

איירה גיל-לי אלון קוראיל

"אַל תִּפְחֲדִי, אִמָּא,
הַנָּמֵר הַזֶּה מְאֻלָּף.
הוּא יָצָא מִן הַחֲלוֹם
וְהוּא חָבֵר עַכְשָׁו."

אוֹתוֹ לַיְלָה
אַחֲרֵי חִבּוּק וּנְשִׁיקָה,
לְיַד מִטָּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד
לָחֲשָׁה הַמַּלְכָּה:

"הַלְוַאי שֶׁלֹּא תַּחֲלֹם
עַל נָמֵר- מַחְמָד.
הַלְוַאי שֶׁתַּחֲלֹם הַלַּיְלָה
עַל פֵיָה אוֹ גַּמָּד."

חֶרֶשׁ-חֶרֶשׁ
עָצַם הַנָּסִיךְ עֵינָיו,
"הַלַּיְלָה הוּא יַעַר..."
מִלְמְלוּ שְׂפָתָיו.

הַחַיּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִן הַחֲלוֹם
שׁוֹטְטוּ בְּכָל מָקוֹם.
נֶשֶׁר יָשַׁב בַּחַלּוֹן
עָטוּף בִּגְלִימָה מְרַשְׁרֶשֶׁת.
אַרְיֵה עַל כֵּס הַנָּסִיךְ
סֵרַק רַעְמָה בְּמִבְרֶשֶׁת.

הִתְרוֹצְצוּ הַחַיּוֹת
בַּמִּטְבָּח,
קִפְּצוּ מִסִּיר אֶל פַּח.
תַּרְנְגֹלֶת הֵטִילָה
בֵּיצָה עַל שָׁטִיחַ,
צִפּוֹר נִתְּרָה
בֵּין רִמּוֹן לַאֲבַטִּיחַ.
עוֹרֵב טָבַל מַקּוֹר
בִּקְדֵרַת מָרָק,
שׁוּעָל יָשַׁב בַּפִּנָּה
וְצָחַק, צָחַק...

חָלְפוּ-עָבְרוּ שָׁנִים
שְׁלֹמֹה כְּבָר לֹא יֶלֶד.
חִפּוּשִׁית לָחֲשָׁה בַּגָּן:
"הַנָּסִיךְ יִהְיֶה מֶלֶךְ!"

עַכָּבִישׁ בַּלֵּילוֹת
חוּט אֶל חוּט,
אָרַג לַנָּסִיךְ
גְּלִימַת מַלְכוּת.

אֶלֶף חַיּוֹת וְיוֹתֵר
מִנָּמֵר וְעַד דְּבוֹרָה,
הִגִּישׁוּ מַתָּנוֹת
בְּיוֹם הַהַכְתָּרָה.

"הֵידָד לַמֶּלֶךְ! הֵידָד!"
זִמְזְמָה דְּבוֹרָה שִׁיר חָדָשׁ
לְהוֹד הוֹדוֹ הִגִּישָׁה
צִנְצֶנֶת שֶׁל דְּבַשׁ

חִפּוּשִׁית הֵבִיאָה נְקֻדָּה
וְנָשְׁקָה לוֹ עַל בֶּרֶךְ.
"מִי יִתֵּן, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ
וְלֹא תְּאַבֵּד אוֹתָהּ בַּדֶּרֶךְ."

גַּחְלִילִית טִפְטְפָה עַל רֹאשׁוֹ
אוֹר בָּהִיר זוֹרֵחַ,
"שְׁמֹר עַל הָאוֹר, מֶלֶךְ
אֵלֶּה טִפּוֹת שֶׁל יָרֵחַ.

הָאוֹר יִלְחַשׁ לְךָ כָּל לַיְלָה:
'לֹא חָכְמָה לִהְיוֹת
הֲכִי חָכָם,
חָכְמָה לִהְיוֹת
הֲכִי אָדָם.'"

כָּךְ מִן הַחַיּוֹת לָמַד שְׁלֹמֹה
אֶת סוֹד הָאָדָם.
וּמֶלֶךְ חָכָם כָּמוֹהוּ
לֹא הָיָה וְלֹא קָם.

 

הסיפור ראה אור בספריית הפועלים. איורים: גיל-לי אלון-קוריאל

קריאה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

3 תגובות על הנמר של שלמה המלך

03
גלית ברוך-בבג'ני

שלומית היקרה,
נהננו להקשיב ולקרוא את השיר הסיפורי על שלמה המלך והנמר.
מחר את תבואי לבקר אותנו בבית הספר לאומנויות ע"ש לאה גולדברג יבנה.
מצפים לראותך ומתרגשים מאוד. אוהבים כיתה א' 2 והמחנכת גלית