השאלה האחרונה באמת

מחווה לארתור סי קלארק.
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

עולם של שאלות. העולם בחוץ היה כמרקחה. היו אלה ימים לא קלים במנזר. השמועות אמרו שמשהו גדול השתבש. היו שטענו כי מערכת היירוט המקיפה את כדור הארץ כשלה בניסיון להסיט את האסטרואיד ממסלולו. האמת הייתה שאיש מהנזירים לא ידע בדיוק מה מתרחש והבקשה שהגיעה מטעם אב המנזר הקשיש להיאסף בקפלה בשעה שלאחר חצות, נפלה על אזניים קשובות. כולם גם ידעו כי אב המנזר שעבר זה מכבר את שנתו ה-100 היה בימיו האחרונים, ובהגיע השעה, כולם נדחקו והצטופפו באולם הקפלה העתיק כדי להאזין למה שנראה אולי כדברים האחרונים של אב המנזר הזקן.

"העולם שלנו מורכב משאלות", פתח אב המנזר בדבריו, "סימני השאלה שאנחנו מציבים מרגע בואנו לעולם, יוצרים את כל מה שאנחנו רואים מסביב. אם שואלים את השאלות הנכונות, התשובות הנכונות יגיעו גם כן, ועימן גם יבואו המעשים והיצירות של הדברים. במובן הזה, שאלות היסוד הם מנועי הבריאה של העולם. עולמינו הינו עולם של שאלות".

דמיון מוגבל. הנזיר עצר לרגע את דיבורו והביט מסביב. האור המעומעם באולם הקשה עליו לראות את פניהם של הנזירים שגדשו את המקום, מי בישיבה בספסלי העץ הצרים, מי בעמידה. "רובכם כבר עברתם זה מכבר את שלב ההסמכה והנכם מודעים לעובדה שתפקיד השאלה הינו הרבה מעבר לבקשת התשובה. במאה שנים האחרונות התגלו תגליות רבות ששינו תפישות ואמונות בנות אלפי שנים. כך למשל גילינו, לדאבונם של הפילוסופים ואנשי התרבות, כי הדמיון האנושי בהחלט מוגבל, ולמרות העובדה שכולנו קורצנו מאבק של כוכבים, אנחנו לא יכולים באמת להרחיק ראות, אולי בדיוק כמו הכוכבים עצמם, שהם רק חלק קטן מהתמונה הכוללת".

קולו של הנזיר נחלש לרגע. אחד האחים הצעירים ניגש אליו והושיט לו כוס מים. הוא לגם לגימה ארוכה והמשיך בדבריו, "תפקידו הייחודי של המנזר שלנו בעולם לא השתנה. מזה מאות שנים נחרטים בספר השאלות הגדול שבמרתף המנזר שאלות היסוד הגדולות של העולם. ארכיב השאלות שלנו מכיל כיום מיליונים רבים של תהיות ותמיהות עמוקות שהביאו את עולמינו למה שהוא כיום".

סודות האור והאבק. נאומו של אב המנזר הלך ונמשך. הוא סקר בקצרה את ההיסטוריה הארוכה של המנזר וכמה מהפרויקטים הגדולים שקמו והתממשו בעקבות השאלות, ושינו לתמיד את פני האנושות. בחוץ השחר החל לעלות ומבעד לחלונות הגדולים נראו כבר סימנים ראשונים של אור. לא היה איש מבין עשרות הנזירים שהצטופפו באולם שעצם את עיניו. הם חשו כי משהו גדול מתרחש והם לא יכולים להחמיץ, ולו מילה מפיו של אב המנזר.
"באלף השנים שעברו הרחקנו לכת עד לקצוות היקום. רבים מבני הפלנטה שלנו, חלקם הגדול רובוטים תבוניים ומכונות בעלות תודעה, משוטטים היום ברחבי הגלקסיה וחושפים את סודות האור והאבק. חלק מהשאלות הגדולות שהניעו את העולם שלנו, אלה שגרמו לנו לרוץ, ולחקור, לבנות וליצור, ובעיקר, להמשיך ולשאול, הלכו ונפתרו בעזרת המחשבים הקוונטים. שאלות עתיקות, קלאסיות כגון: מהי מטרת החיים? למה בכלל יש משהו בעולם ולא הלא-כלום"? האם יש אלוהים? מצאו – כל אחת מהן, מענה משלה, מענה לעיתים זמני, אבל תמיד מספק.

אנחנו נשארנו בעולם הישן, כאן בפלנטה השלישית מהשמש והמשכנו בתפקידנו ללקט ולרשום. אלא שבשנים האחרונות, כאמור, משהו קרה. התובנה שהעולם שלנו איננו בהכרח דטרמיניסטי עשתה את שלה. ההשערות הפרועות ביותר שהעלו הפילוסופים ואנשי המדע שלנו, נסתרו, או זכו לאישוש. בתוך כל האקראיות הזאת, הסברה וההסתברות הרימו ראש והשאלה הלכה ואבדה את כוחה".

הסתברות גבוהה. הנזיר הזקן הרים את עינו והביט באנשים שמסביבו במבט ממושך. קולו עבר לכמעט לחישה, "שאלות, כך אומרת המסורת שלנו, הן תכלית קיומנו. ביום שבו לא נוכל לשאול שאלה אמתית, נחדל להתקיים. הפגיעה של הכוכבון CERES בכדור שלנו עתידה להתרחש עם הזריחה. אני יכול לספר לכם כי המתמטיקאים שלנו שחישבו בשבועות האחרונים את מסלולו של האסטרואיד הענק אומרים לי כי ההסתברות לפגיעה הינה גבוהה".

שקט השתרר באולם. אחד מהחניכים, מתלמד צעיר לבוש בגלימה אפורה וארוכה, הרים את ידו ושאל, "אדוני אב המנזר, אם אנחנו חותמים היום את הספר הגדול, מה תהיה השאלה האחרונה? בעודו מדבר, צל גדול וכהה כיסה את החלונות וחסם את קרני השמש הראשונות שהחלו לחדור פנימה. אחר כך חזרה הדממה.

------------

הסיפור הינו מחווה לארתור סי קלארק סופר המד"ב ולסיפור הקצר: "The Nine Billion Names of God"

קריאה זו התפרסמה באלכסון ב
§ קריאה |
- דימוי שערמסלולו של האסטרואיד 2004FH.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על השאלה האחרונה באמת

אני קצת מבולבל - אם הם התכנסו בקפלה בשעה שאחרי חצות, והזריחה הפציעה בסיום דברי הנזיר, אז מה נכון מהאפשרויות הבאות:
1. הנזיר הזקן מדבר ממש (אבל ממש) לאט. בהתחשב בלוח הזמנים, אולי הוא היה בחירה גרועה לנאום האחרון.
2. המנזר נמצא סמוך מאוד לאחד הקטבים.
3. מסיבה כלשהיא, האנושות החליטה להפסיק לעבר דקות (אולי קם השמרן שטען שדקות בנות 61 שניות מנוגדות לדרך הטבע).
4. קסם!

(ואם יורשה לי להציק עוד קצת - למה דוקא הכוכבית החביבה קרס? המסלול שלה עגלגל ויציב למדי בין צדק למאדים).

מממ..
עמי היקר,
אני קורא בהנאה את הספרים והפוסטים שלך כבר הרבה שנים, וכמו שקורה לעיתים, החד שיח המתמשך הזה נתן לי את האשליה שאנחנו מכרים ותיקים. מהסוג שיכולים לעקוץ אחד את השני בלי חשש לפגיעה.
אם התגובה הקודמת שלי נשמעת מלגלגת אנא קבל את התנצלותי - זאת ממש לא היתה הכוונה.

(שלא לדבר על היומרה המגוכחת שלי לנטפק אסטרונומיה למי שכתב את "מסע אל התבונה")

04
עמי ב

יוסי
תודה על ההערה. אין צורך לומר שמדובר בספור מד"ב קצרצר במיוחד. התחבטתי בעניין הזמן שעובר כאילו מהר בקאפלה (למזלי זה לא מאמר מדעי) והתשובה - קשורה בנאום האחרון עלי אדמות, שיכול להיות קצר אבל גם יכול להיות ארוך וממושך... "נאומו של אב המנזר הלך ונמשך. הוא סקר בקצרה את ההיסטוריה הארוכה של המנזר וכמה מהפרויקטים הגדולים שקמו והתממשו בעקבות השאלות, ושינו לתמיד את פני האנושות. בחוץ השחר החל לעלות ומבעד לחלונות הגדולים נראו כבר סימנים ראשונים של אור".
לגבי קרס - ההסבר נראה לי יותר פשוט. נכון שמערכת השמש "נקיה" יחסית, וגם הוא נמצא במסלול יציב למזלנו כבר כמה מיליארדי שנים, אלא שאין שום מניעה, ועל זה אין דומני חילוקי דיעות, שאי שם בעתיד הרחוק או הקרוב..עשוי לחדור גוף בגודל כזה או אחר למערכת ויהיה נתון למשחקי הכבידה של הגופים הגדולים והקטנים, ובעיקר השמש. הוא בהחלט עשוי לעבור במרחק קרוב יחסית ליד אסטרואיד כזה או אחר ולהסיט את מסלולו..

ותודה על התוספת.