יומן המדיטציה בבורמה

מחוויותיו של נשיא המדינה החמישי במנזר בודהיסטי בבורמה
X זמן קריאה משוער: 8 דקות

יום חמישי 14.12.1961

בשעה 08:00 בבוקר הגעתי אל המרכז. חבר ישראלי אשר ליווני, נפרד ממני. ספק בגיחוך ספק בלעג רחמני.  באוזניי עוד צלצלו איחוליהם הטובים של ידידיי הבורמנים: "מי ייתן ותראה את האור!", "אני מאחל לך שתראה את האור!"

על איזה אור הם מדברים?

ארבעה הקבילו את פניי: או-בה-קין, המדריך והמורה, המוציא והמביא, והמכוּנה הסאיָה ועל פיו יישק כל דבר; או-בה-פו המזכיר; או-בה-שיין אשר על הכספים ואו-טינט-יי - הסגן. כולם עמדו בניחותא, קידמוני בברכה חמה ובלבביות. סבר פניהם נאה ועיניהם שוקטות ורוגעות וכאילו מצוות: "בן אדם, לאט לך, מה לך רץ?" תיק "אל על" שנשאתי היה קטן במידותיו והפתיע את מארחיי.

סקרתי את הסביבה. כיפה מוזהבת נוצצת בראש פגודה עגולה, שהזדקרה מתוך גן פורח. שלוש קומות לה, זו מעל זו, וכל אחת עשויה תאים תאים. תרנגולות קרקרו, ציפורים צייצו, מישהו דפק בפטישו – והכול טובל בירק. מסביב כמה בתים קטנים למגורים. נטלוני והביאוני לאחד מהם והראוני את חדרי. ארבעת מארחיי התיישבו בחדרי.

פתח או-בה-קין דבריו בחיוך ובסבר טוב. "ראה, כמה וכמה מעלות להתבודדות", אמר. "אין ההתבודדות - הינזרות. אדרבה, הרבה תפקידים מוטלים עליי מטעם הרשות והריני ממלאם לשביעות רצון הממונים עליי. שעה אחת לפני צאתי למלאכתי הריני עוסק בהגות.1 ושעה אחת לאחר העבודה". חדר ההמתנה במשרדו הפך לחדר הגות. הפקידים למדו אצלו ואף הם משתתפים בדבר. הוא מצליח וטוב לו. ובחיוך תמים אמר: "לפעמים באמצע העבודה, אנו מתפנים לשעה והוגים". חשבתי בליבי: צא וחשוב מה היה מתארע אצלנו, על כוס תה שפקידי מדינה לוגמים בהפסקתם רעשה כל הארץ; לו הסתגרו חבורות-חבורות ועסקו בהגות, היו נטרפים בזעם. או-בה-קין ממשיך ומסביר כי קשור הוא בכל נימי נפשו למקום זה ומבלה בו כל עיתותיו הפנויות. מדי פעם בא אל ביתו, לראות את אשתו וששת ילדיו, שוהה קמעה וחוזר ללון כאן. צדקת היא אשתו. וכשעומס העבודה מעיק עליו ביותר, הריהו פורש לכמה דקות, הוגה ומתרענן כליל.

סגנו, או-בה-פו, הוא סגנו בעבודתו ומזכיר כללי של המוסד. הסגן, המזכיר והגזבר אינם מתחלפים. עובדים בחברותא שלא על מנת לקבל פרס, ואין ביניהם קנאה ולא שנאה ולא תחרות. יושבים בשלווה ונותנים יד איש לרעהו.

או-בה-פו מצליח בקושי לפלוש לתוך שטף דיבורו של הסאיה ומסביר לי מעלותיה של ההתרכזות: "דומה עליך כאילו אתה חופשי מכול, ואינך תלוי בשום דבר מן הסובב אותך: מוחך מצטלל; שלווה שוכנת בתוכך ואז רואה אתה את האמת בבהירות ובזָכות". הבינותי כל מילה לחוד אך לא את כל המילים יחדיו. מה החידה הזאת? ומה פשר הדיבורים האלה? ומה השלווה הזאת בעיניהם? שוב פתח המורה במילים וכמעט נקעה נפשי. לבסוף, קמנו על רגלינו והמורה הובילני לדיוטא2 העליונה של הפגודה. בשעה תשע נכנסנו לתוך תא. או-בה-קין סגר אחרינו את הדלת. אני יושב למרגלותיו והוא במרכז העיגול. זה מול זה. אפלולית שוררת בתא. שקט מוחלט. הוא מקבץ ידיו, רוכן מעט ולוחש לעצמו תפילתו:

 

הרחק מן הכסילים                                  Asevana ca balanam3,

התחבר לחכמים                                     panditanan ca sevana,

כבד את הראוי לכבוד                              puja ca puja-niyanam

זאת הדרך שיבור4 לו האדם                     etam mangala muttamam.

 

סמוך אב ואם                                        Mata pitu upatthanam

אהֹב אשתך ובניך                                    putta darassa sangaho,

הרחק מן הריב והמדון                             anakula ca kammanta -

זאת הדרך שיבור לו האדם                       etam mangala muttamam.

 

תן לצדקה וחיה במישרים                        Danam ca dhamma-cariya ca

מבשרך לא תתעלם                                 natakananca sangaho,

ומעשיך יהיו ללא רבב                             anavajjani kammani -

זאת הדרך שיבור לו האדם                       etam mangala muttamam

 

הרף5 מן הרע                                          Arati virati papa,

ואל תיתן בכוס עינך                                majja-pana ca sannamo,

ושמור לעשות חסד                                 appa-mado ca dhammesu -

זאת הדרך שיבור לו האדם                       etam mangala muttamam.

 

כיצד מול תהפוכות החיים                       Phutthassa loka dhammedi

ללא רתיעה                                            cittam yassa na kampati,

ללא יגון, ללא טומאה וללא היסוס            -asokam, virajan, khemam

זאת הדרך שיבור לו האדם                       etam mangala muttamam.

יצחק נבון, יומן מדיטציה, בורמה

עמוד מתוך יומן המדיטציה, בכתב ידו של יצחק נבון. תצלום באדיבות חדקרן הוצאה לאור

 

אחר שנפנה מתפילתו, הסב פניו אליי ואמר: בחמישה דברים אתה חייב מעתה. מקווה אני כי לא יקשה עליך למלאם. ואלה הם: לא תשקר, לא תגנוב, לא תרצח כל חי, לא תגלה ערווה אסורה ולא תשתה כל סם".

אני עונה: "מתחייב אני". الشيخ المريد6.

מספר לי על אנשים שונים שביקרו אצלו ועברו את ההגות וכתבו לו שלמי תודה. אישה אחת, אישה של פרופסור פלוני מאוניברסיטה פלונית, אף המירה דתה. "אל תיבהל", מחייך, "אין אנו מעבירים אנשים על דתם, חלילה".

 

"דע, חברי, כי עליך לרוקן עצמך מכל מחשבה ושיקול והרהור וסברה והגות. ועליך לרכז עצמך וכל כולך בדבר אחד: נשימתך ונשיפתך. כי זוהי פעולתו של כל אדם בכל שעה ובכל זמן כל עוד נשמה באפו. והוא עושה זאת בדרך הטבע, בהיותו ער או מנמנם, בהקיץ ובמשכבו, אלא שמעתה עליך לנשום ולנשוף ביודעין, בכוונה תחילה. נושם ונושף, נושם ונושף. תן דעתך על מה שפיך עושה, על כל נשימה ונשיפה. לא לכוון רגליך למורה, ולהישמע לו. ועוד דע שמחשבותינו סוררות והרהורינו קשים ומתעופפים כגיצים, ויש לאלפם ולרסנם לבל ישוטטו אנה ואנה. ולא תקל המלאכה. דרכו של אדם שמהרהר הוא בכמה וכמה דברים, ואין דעתו פנויה מהם אפילו שעה אחת. גרש והרחק ממך כל מחשבה והרהר רק בדבר אחד: נשימתך ונשיפתך. נשום ונשוף בתחילה בחוזקה וברעש ובקול גדול. אחר כך בדרך הטבעית והרגילה ואל יהא הדבר קל בעיניך: כזבובים וכדבורים יעוטו עליך מחשבות זרות. הרהורי אישה ובית. עסק וידידים. גרש וחזור וגרש עד אשר ייעלמו".

"אסוף רגליך, נוח לך ועשה כאשר ציוויתיך"!

לרגעים נדמה שאיני עוסק אלא בכך, אולם נראה שלא לגמרי (מה עושה בן-גוריון ברגע זה? צריך למסור לו את המברק על הדיון בעניין הפליטים באו"ם, חבריי לנסיעה, ואיני זוכר עוד מה). כעבור דקות אחדות נשימתי חוזרת לקצבהּ הרגיל ואף מואטת. מין ערפול מטשטש מוחי, ספק נים ולא נים, כמין עילפון קטן, ואיני חושב ואיני מהרהר בדבר, לא בדברים שמחוצה לי ולא באשר נצטוויתי לעשות. לרגע אני מתנער ושב להרהר בנשימה ובנשיפה. כמה זמן עבר? שעה - שלוש שעות - שתי דקות - עשר שניות - אין לי מושג. קול מטלטל אותי, אני מגניב מבטי לשעון (עשר דקות חלפו!).

"כיוון שנושם ונושף אתה בנחיריך, רכז מחשבותיך סביבם, או מוטב אל בסיס האף. חוש כיצד נכנס האוויר, חוש כיצד יוצא הוא. חוש בקצה חוטמך, מעל שפתך העליונה. אין למקום זה כל חשיבות. זוהי רק דרך להסיח דעתך מכל דבר אחר ולרכזה למקום אחד ויחיד. זהו שלב התחלתי. לאחר מכן, לכשתתקדם - יעבור מרכז ההגות למקום אחר. עכשיו, משום הכבוד, רק אבקשך אל תפשוט רגליך כלפי מורך (בחיוך מתנצל), אלא לצדדין. שב כאשר נוח לך. לכשתתייגע ממצב זה, עבור למצב אחר ובלבד שתוכל להתרכז. אחזור אליך אחר הצהריים, וכיוון שמחר חג בודהיסטי הוא לנו, אשהה כאן כל היום ואתפנה לך לכשתרצה".

נוטל עצמו הסאיה מן הרצפה, נועל דלתו בפניי. והריני לבדי בתוך תאי הקטון.

כמה פעמים שהית עם עצמך בלבד, בינך לבינך? בלי לקרוא, בלי לעשן, והעיקר - בלי להרהר?

עושה אני כאשר צוּויתי והריני נושם ונושף בקול ומתאמץ לרכז מחשבותיי בפעולתי. מרגיש אני כיצד כל שרירי פנַיי ומצחי ולסתי מוּנעים כולם לכיוון אחד ולמקום אחד: אל מעל לשפה העליונה. ואיני יודע כיצד, תופס אני עצמי פתאום מהרהר בכל שאר דברים שבעולם. והרהורים טורדים אותי: מה לי ולמקום זה? כיצד נקלעתי לכאן? בכ"ט בנובמבר לא חשבתי על כך. מה שטות ראיתי להיסגר באפילה מַרְטָנית זו? אף על פי כן 550 מיליון נפשות מאמינים בדרך זו. מסתמא יש בה ממש. כיצד אמר הסאיה? "כמו שור סורר שיש לבולמו, כסוס במרוצתו - כך הן המחשבות" (כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ!7 غدا يغدو8) הפל אותם ארצה. הרביצם ללא זיע!"

ימי צקלג של ס. יזהר, פרוסט + קפקא9.

עייפות נעימה אופפת אותי. מתרכז ומתפזר חליפות. מציץ בשעון. חלפה כחצי שעה. מסיר משקפיי, משנה תנוחתי, פתאום מהרהר בדברים שהעבירה קשה מהם...

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מתוך "יומן מדיטציה" מאת יצחק נבון, חדקרן הוצאה לאור.

תמונה ראשית: נזירים בודהיסטים במנדליי, מיאנמר (בורמה). תצלום: ריצ'רד ון ויינחרדן, unsplash.com

Photo by Richard van Wijngaarden on Unsplash

קריאה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי יצחק נבון.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על יומן המדיטציה בבורמה

01
גליה

בן גוריון היה אדם מדהים שהלך לאיבוד בהיסטוריה של היום. מצד אחד היה אסטרטג ומדינאי, מצד שני היה אדם רוחני. הוא ניהל את המדינה מתוך גישה רוחנית וערכית, אבל לא היתה לו בעיה להטיל ספק בערכים בסיסיים של עצמו כמו ציונות. חבל שהמפלגות השמאל והמרכז לא הלכו בדרכו ולא לומדים את דרכו של שאילת שאלות אמיתיות.

02
יניב

טקסט מרנין ! מדהים שגם יצחק נבון התנסה במדיטציה ובתרבות הבודהיסטית הבורמיזית. גם לבן גוריון היה שיג ושיח עם ההנהגה הבורמזית ואפשר לראות את זה בדוקומנטרי האחרון שיצא עליו (בן גוריון- אפילוג) בו הוא מנהל דיאלוג רוחני על אושר עם מנהיג בורמה. לא נראה שהיום מנהיגנו היו נוהים אחרי הנהגה של מדינה כמו בורמה רק בגלל ערכיה ולא נראה שהם מסוגלים לנהל דיאלוג רוחני בכלל, כנראה זה כבר לא מעניין אותנו כחברה.