מִקֶרַח ברא אותו

החינוך בשירות הנאציזם: איך הם עיצבו דור, אומה ועם שלם?
X זמן קריאה משוער: 10 דקות

מה שכבר יודעים. לאחר שעבר מאוסטריה לגרמניה בשנת 1912 הצטרף אדולף היטלר בשנת 1919 למפלגה אנטישמית קטנה בבוואריה. עד מהרה הרשים היטלר את חבריו ביכולת הרטורית שלו ובהתנהגותו הבלתי צפויה והפך לדמות המרכזית במפלגה. בפברואר 1920 החליט היטלר לשנות את שמה ל"מפלגת הפועלים הגרמנים הלאומית הסוציאליסטית" (Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei). שנה לאחר מכן כבר מונה ליושב ראש המפלגה ונטל לעצמו סמכויות בלתי מוגבלות. בין 8 ל-9 בנובמבר 1923 ניסה להפיל את השלטון בבוואריה. בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל, שכונה "הפוטש של מרתף הבירה במינכן", שם לא "קרבי" במיוחד, נידון היטלר לחמש שנות מאסר, אך שוחרר כעבור תשעה חודשים. בשבתו במאסר במבצר לנדסברג (Festung Landsberg) הכתיב היטלר לרודולף הס את הכרך הראשון של ספרו מיין קאמפף (Mein Kampf), שיצא לאור לאחר שחרורו בשנת 1925. בהמשך, בשנת 1928, כתב את הכרך השני, שנקרא פשוט הספר השני (Zweites Buch), שמעולם לא פורסם. מיד עם שחרורו בנה היטלר מחדש את המפלגה הנציונל-סוציאליסטית (נאצית), כאשר מתוך אינטואיציה, גורל מוצלח או קריאה נכונה של כל הכתובות על הקיר, או שלושתם יחד, הבשילה בתוכו ההחלטה לחולל שינוי מטלטל בגרמניה ובעולם כולו. חשב וכתב. אמר ועשה. הבטיח וקיים.

tamar_ketko_con_front-page-001

שנות ה-30 של המאה שעברה בגרמניה התאפיינו בחוסר יציבות כלכלית ופוליטית. בין ספטמבר 1930 לנובמבר 1933 קמו ונפלו חמש ממשלות ברפובליקת ויימאר, דבר שגרר אינספור מאבקים פוליטיים ומערכות בחירות. מטרתו של היטלר התמקדה בהשגת רוב בפרלמנט, בדרכים חוקיות, כדי להרוס את החוקה. ב-1928 השתתפה המפלגה הנאצית לראשונה בבחירות לרייכסטאג אך זכתה בשיעור זעום של 2.8% מקולות המצביעים. ב-1929, עם קריסתה של ארצות הברית, המשבר הכלכלי העולמי והאבטלה שפשטו גם בגרמניה כתוצאה מכך, החלה נסיקתה המהירה של המפלגה, ובבחירות לרייכסטאג ב-1930 זכתה כבר ב-18.3% מקולות המצביעים. ביולי 1932 זכתה המפלגה הנאצית ב-37.3% מקולות המצביעים, השיעור הגבוה ביותר שקיבלה בבחירות חופשיות, והפכה למפלגה הגדולה ביותר ברייכסטאג. בבחירות שנערכו כעבור חודשים מספר, בנובמבר 1932, ירד שיעור המצביעים לנאצים ל-33.1%.

למרות ירידה זו בתמיכה בנאצים, שוכנע הנשיא פאול פון הינדנבורג (von Hindenburg) למנות את היטלר לקנצלר, שיהפוך להיות אחר כך לפיהרר. מכאן החל הגורל להתערב לטובת היטלר ומפלגתו. בממשלה שהוקמה ב-30 בינואר 1933 היו רק שלושה שרים נאצים, ואז פרצה השריפה ברייכסטאג ב-27 בפברואר, וזו הכריעה את גורל המפלגה. מיד עם היוודע הדבר הוכרז מצב חירום, המפלגה הקומוניסטית הואשמה בהצתה, מנהיגיה נאסרו, חירויות היסוד בגרמניה הושעו ולחוקה כבר לא היה תוקף למעשה. בבחירות שנערכו ב-5 במרס 1933 זכו הנאצים ב-44% מקולות המצביעים, וב-23 במרס העביר הרייכסטאג את "חוק ההסמכה", שאישר לממשלה לחוקק חוקי חירום לתקופה של ארבע שנים מבלי לקבל את אישור הפרלמנט, ובכך ביטל בפועל את הממשל הפרלמנטרי. חוק זה נשאר בתוקף עד סוף מלחמת העולם השנייה. הכול בהליך דמוקרטי.

ב-14 ביולי 1933 פורקו האיגודים המקצועיים והמפלגות, פרט למפלגה הנאצית שהפכה למפלגה החוקית האחת והיחידה המותרת בגרמניה. לאחר מותו של הנשיא פון הינדנבורג ב-2 באוגוסט 1934 אימץ היטלר את סמכויות הנשיא והקנצלר ומינה את עצמו לפיהרר של הרייך. מעתה נשבעו אמונים להיטלר כל חיילי הוורמכט, כל אזרחי גרמניה והשטחים המסופחים וכל מי שדם גרמני זרם בעורקיו. לאחר ההאחדה (Gleichschaltung) – איחוד הארגונים הממלכתיים, הפוליטיים, הכלכליים, החינוכיים והחברתיים תחת משטר נאצי, ובמקביל חיסולם של ארגונים שלא תאמו את תהליך הנאציפיקציה והגדרתם כלא חוקיים – פנה היטלר למפעל חייו: החינוך מחדש.

לא היה זה רק צעד נוסף בתהליך ההשתלטות, כי אם מקור המים החיים של חזונו, התגלות, מימוש נבואה לאחרית הימים של הרייך בן אלף השנים. מדיניות החינוך הנאצית התאפיינה בגישה אמביוולנטית: מחד גיסא היא תמכה בתפיסה האנטי-אינטלקטואלית, תוך כדי שימת דגש על אותם נושאים ופעילויות שיש בהם כדי להכשיר את הדור החדש לנאמנות ולציות למדינה הנאצית, ומאידך גיסא היא עודדה קריאה ושינון של ספרי היסטוריה, מדע וספרות גרמניים שלוו בבחינות מפרכות ותובעניות. היה חשוב לטפח אינטליגנציה גרמנית מגויסת, לחנך למיומנויות מקצועיות לשירות המדינה והצבא, לאמן למצוינות ערכית וביצועית – אבל כל זאת תחת מטרייה נאצית. אך ורק נאצית. למען גרמניה. למען העם הגרמני. למען הפיהרר.

***

מה שיודעים פחות. החל משנת 1934 קבע משרד החינוך הנאצי שתפקידו העיקרי של בית הספר הוא לחנך את הנוער לפעול בשירות הפיהרר, האומה והמדינה ברוח עקרונות הנציונל-סוציאליזם. חינוך ברוח זו נעשה בין השאר באמצעות יצירת מניפולציות רגשיות והשתתפות בטקסים, במפגנים פולחניים פסאודו-פגאניים ובעצרות המוניות. מגמות אלה השפיעו על הכנת תוכנית הלימודים לבתי הספר, על כתיבת ספרי הלימוד מחדש ועל עיצוב התודעה והשייכות הגרמנית הלאומית בהתאם לצורכי המפלגה. בעיקר באה לידי ביטוי השפעתה של זו בעשרות ספרי היסטוריה גרמנית שהוצאו לאור במהלך השלטון הנאצי.

מטרתם הסופית של מובילי מדיניות החינוך הרדיקלית הנאצית הייתה ליצור מערכת ייחודית, הרמטית וטוטלית של בתי ספר הנתונה לפיקוחה ולשליטתה של המפלגה הנאצית, ולהכשיר בהנחייתה את ההנהגה העתידית של המפלגה ואת הדור הגרמני הבא. מערכת החינוך החדשה כללה שלוש מסגרות: בתי ספר יסודיים של אדולף היטלר; חינוך על-יסודי בפנימיות צבאיות שהיו למעשה טירות בצורות בדומה לאלה של מסדרי האבירים הטבטוניים בימי הביניים (Ordensburge); ומוסדות להשכלה גבוהה של המפלגה, ששימשו תחליף לאוניברסיטאות. במקביל למסגרות החינוכיות הללו, וכהשלמה להם, פעלה תנועת הנוער ההיטלראית (Hitlerjugend), שהייתה חובה ולא רשות. הם גויסו כחיילי האידיאה הנאצית.1 להיטלר ולכל הנהגת המפלגה היה ברור שאלה הם חיילי צבאו העתידי של הרייך השלישי, מבצעי הפקודה בהגיע יום פקודה; הצועדים בשורות האס-איי והאס-אס.

כדי לאפיין את ממדי התופעה הנאצית, הנה כמה נתונים שידברו בעד עצמם: ב-1932 מנתה תנועת הנוער ההיטלראי כ-110,000 ילדים ובני נוער, בשנת 1933 עלה מספרם לכ-2,200,000, בשנת 1939 לכ-7,300,000 ובשנת 1940 הגיע ליותר מ-8,000,000. כך נראתה מהפכת ההמונים הנאצית: אחידה, בו-זמנית, מוחלטת, מושבעת ומידית.2

***

מה שאך מעטים יודעים. מלבד הנהגת מלחמת הבליץ המזהירה והמהלכים האסטרטגיים הצבאיים המבריקים בהשתלטותם על יבשת אירופה, הבלקן וצפון אפריקה, אדולף היטלר ורבים מהצמרת הנאצית, כגון היינריך הימלר, יוזף גבלס ורודולף הס, השתייכו למפלגה שבראש ובראשונה הייתה כת דתית פנאטית, מיסטית ופגאנית. הנאציזם הציע תחליף לכל הדתות, לכל האמונות "חסרות השחר" ולכל הקדושים המדומים עלי אדמות: הוא ביקש לחשוף את סודם החבוי של צאצאי הגזע הארי האבודים, אותם בני אטלנטיס הנעלמת, בני האלים הגרמניים, הנורדים, שמקורם בכוכבי לכת אחרים, כוכבי הקרח והאש.

האידיאה האזוטרית והפנאטית הזו הניחה את אבני היסוד לגזענות מדעית מסוג אחר שטרם נודעה כמותה ולתכנון הסדר החדש של הטבע. אחת הדרכים למימושה הייתה השבחתם וריבוים של הגרמנים הטהורים ועידודם של מחקרים מדעיים על מבנה הגנום האנושי ושיבוטו. כל זאת במקביל לשעבודם של אלה הנחותים ושאינם יוצרי תרבות ולהכחדתם של כל מי שנמצאו פגומים מבחינה גנטית – בעיקר היהודים, שהוגדרו כמוטציות תת-אנושיות ותת-חייתיות המהוות סכנה ביולוגית ואקולוגית להתפתחות תקינה של האנושות בכלל ואיום ישיר על האדם הגרמני בפרט.

***

מה שאיש לא יֵדע לעולם. באיזו מידה נשאב היטלר לתיאוריות המדעיות הללו? עד כמה היה בטוח שלעומת היהודים, הנוצרים והמוסלמים בני שם, קורצו בני יפת, הלוא הם הגרמנים הארים, מחומרים גנטיים אחרים ולכן הם צאצאיו של העל-אדם (Übermensch)? עד כמה הרחיק לכת בחושבו שהוא-הוא שיבוטו של האל הגרמני בעצמו ושאכן מוצאם של הארים מפלנטות הקרח והאש? באיזו מידה האמינו לו שותפיו למפלגה, לשלטון, לחזון ולאחרית הימים? איך נהו אחר הכת הנאצית הזאת, שאיש לא יכול היה לה – מיליוני אזרחיה, מוריה, סופריה, הוגיה, אמניה ומדעניה ומנהיגי העולם כולו?!

***

מה שאי-אפשר לומר. הם היו אינטלקטואלים, אינטליגנטים, מקצוענים ברמת ההגות והביצוע הגבוהה בעולם. הם היו מדענים, פילוסופים ואמנים מהשורה הראשונה. הם היו מוזיקאים: בטהובן, באך, הנדל, שומן, שוברט, שטראוס, וכמובן – איך לא – ואגנר. גם היום אפשר לשמוע את הפרטיטורות המופלאות והאלמותיות שלהם, שלעתים קרובות יצרו תחושות אינסופיות... איך קרה שאלו התנגנו ברקע למחשבות שהניבו פתרונות סופיים כל כך?

לנוכח ההצלחות הפסיכולוגיות, המדיניות והצבאיות, אי-אפשר לומר שהם פעלו מתוך בערות או טמטום. אי-אפשר לומר שהיו ברברים, קניבלים, מוכי מחלת נפש או טירוף. אי-אפשר לומר שחיפפו, זלזלו, נהגו בשרלטנות ובקלות דעת – שהרי היו מחונכים לתפארת, ממושמעים ומסודרים כמו שעון שווייצרי. הם פעלו בריכוז אסטרטגי, צבאי ומדיני, בצלילות מנטלית ופיזית אופטימלית, בקפדנות, בצייתנות מופתית, ביראה ובדייקנות. אם כן, מה נותר לנו לומר שהיו?

התוכנית הנאצית הצליחה בהיקף בלתי נתפס. היטלר לא ניכס רק את הגרמנים אלא גם את תושבי המדינות השותפות והכבושות, ולמעשה את העולם כולו. אולי אכן חשב שהם, שם באנגליה, בצרפת או באמריקה, בניגוד לגרמנים, עשויים מחומרים גנטיים אחרים ולכן מוגבלים ביכולתם האנליטית, בדמיונם ובנשגב מבינתם (ברם, היה מנהיג אחד שקלט משהו בקצה התדר הנאצי ופענח כמה אותות, גם אם באיכות משובשת: סטאלין!). רוב מדינות אירופה שיתפו פעולה, ולא בעצב רב מדי. קולות הדאגה והאימה של בעלות הברית מֵהַבּאות נשמעו כלחישה רפה, אם בכלל, ולא מתוך צרידות. כל שלב במימוש החזון הנאצי נעשה כחוק ועל בסיס הוראותיו של הפיהרר. אזרחי גרמניה, גם הציניקנים שבהם, הלכו והבינו שיש משהו באיש הבינוני, תכול העיניים וקטום השפם המשונה הזה. מי שכך מגשים חלומות ודאי קורץ מחומר אחר.

בשנת 1939 היו בעולם כ-16,500,000 יהודים. מטרתו המוצהרת של היטלר הייתה שבתוך כעשר שנים יצליח להכחידם מעל פני האדמה ולהפכם לאפר ועפר. הוא כמעט הצליח. הצבא הסובייטי שכתש את צבאו בשדות הקרב במזרח ובעלות הברית שתקפו בנחישות ממערב רק הפריעו לו באמצע. הוא כמעט הצליח. בשנת 1945 נשארו קצת יותר מ-10,000,000 יהודים. כיום ישנם כ-14,800,000 יהודים בעולם. על פי חישובים דמוגרפיים, לולא מלחמת העולם השנייה הייתה אוכלוסיית היהודים מכפילה את עצמה עד ימינו ומגיעה לכ-32,000,000. 3

***

מה שמוכרחים לומר. היטלר יצר תחליף דת (Ersatzreligion) והסמיך את עצמו לאדם-אל. ללא כל קושי הוא המיר את שני לוחות הברית בשני כרכי מיין קאמפף, ואת "וזאת התורה" ל"הייל היטלר". הוא גרם לעשרות מיליוני גרמנים "להתחזק", להאמין בו ובהבטחה האפוקליפטית שלו לברוא עולם חדש לגזע הארי, וללכת שבי אחריו במועל יד, באש, במים, באוויר וביבשה, אחוזי אמוק. בתום כתיבת הספר אין משוכנעת ממני שהאלוהים המסוכן ביותר לאדם הוא האדם. אחד משלנו. בשפתנו. החי בקרבנו. בידיו ההחלטה לקבוע מי לחיים ומי למוות, את מי לשעבד ואת מי להשמיד. יותר מכל אלוהים מופשט ומוחשי רק האדם יודע איך לאתחל את בני מינו בצורה מבוקרת ומוחלטת, באופן מדעי ומקצועי, ולשנות את טבע בריאתם, משל היו תרביות רקמה או נגיפים בצלחות פטרי של מעבדת היקום שלו. מקור הכוח לקיומו היו ההמון הפנאטי, מגלומניות השליטה הטוטלית בו וקורבנות האדם.

מה שמוכרחים לומר הוא שכל מי שנפל במלכודת האמונה באדם-אל כזה לקה בעיוורון, זמני או נצחי. ועוד: כל המגלגל את האחריות האישית והשלטונית על חייו ועל חייהם של בני אדם אחרים סביבו לידי גורמים עלומים – לגורל, לנכתב מראש, לגזירה ממעל, להורוסקופ, למגלי העתידות, ללוחשי הקסמים והרוחות – מסוכן לא פחות.

***

ב-14 בפברואר 1896 פורסם בווינה הספר מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים, שנדפס תחילה בשלושת אלפים עותקים, אך תוך חודשים ספורים הפך לרב-מכר ותורגם לשמונה-עשרה שפות. הספר התבסס על חיבורו של הרצל שבו הציג בהרחבה ובבהירות את בעיית היהודים, ובצעד נועז הציע לה פתרון מהפכני. בנימין זאב הרצל כתב את מדינת היהודים שלו בגרמנית. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו ניסח פתרון רציני לבעיה היהודית המבוסס על תוכנית מובנית. כעבור כמה עשרות שנים בלבד, מישהו אחר ניסח שוב את הפתרון הסופי של הבעיה היהודית. גם בגרמנית. התוכנית הראשונה של הרצל הייתה חסרת תקדים: להקים מדינה ריבונית, המוכרת על ידי מעצמות העולם כמדינתו של העם היהודי. רק כך יוכלו היהודים להשתלב במשפחת העמים, ככל העמים. הוא הדגיש שאין מנוס מהפתרון הזה, כי זה צו השעה:

האנטישמיות באירופה מושרשת כה עמוק בלב העם הפשוט, עד שאין לצפות לביטולה בזמן סביר.4

גם התוכנית השנייה של היטלר הייתה חסרת תקדים: להכחיד את היהודים מעל פני האדמה. שני פתרונות סופיים. האחד בשחור ואדום והשני בכחול ולבן.

ד"ר תמר קטקו היא מרצה לפילוסופיה של החינוך במכללת סמינר הקיבוצים; היסטוריונית המתמחה בתקופת מלחמת העולם השנייה, השואה והשתתפותם של יהודים במאבק ובלחימה נגד הנאצים ועוזריהם; חוקרת ויוצרת סרטים תיעודיים; אוצרת המוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.

הטקסט הוא הפרק "בראשית" הפותח את ספרה של ד"ר תמר קוטקו "מקרח ברא אותו: החינוך בשירות הנאציזם", שראה אור בהוצאת רלסינג בשנת 2016.

תמונה ראשית: כרזה מגרמניה הנאצית, דכאו. תצלום: מליסה דלציו

קריאה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי תמר קטקו.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

6 תגובות על מִקֶרַח ברא אותו

01
שם מלא

גרמנית אינה אנגלית: SA הוא "אס אָ" ולא "אס-איי".

הכתיבה בהירה והתוכן מעניין, ורק הסוף מעט שונה. האם הרעיון הוא להצביע על היטלר והרצל כטוב ורע מנוגדים אך דומים בשאר המאפיינים? האם הרעיון הוא שנחשוב על ציונות כתולדה של לאומיות (ולאומנות) רומנטית גרמנית של מפנה המאות, כולל יסודות הפגאניזם וההתרפקות על העבר?

02
יעקב

"...ועוד: כל המגלגל את האחריות האישית והשלטונית על חייו ועל חייהם של בני אדם אחרים סביבו לידי גורמים עלומים – לגורל, לנכתב מראש, לגזירה ממעל, להורוסקופ, למגלי העתידות, ללוחשי הקסמים והרוחות – מסוכן לא פחות."

למה???

03
יושקו נבון

איני יודע איך להתיחס למאמר "היסטורי" המתבסס על טיעון כמו : "מכאן התחיל הגורל להתערב לטובתו של היטלר". טיעון המתבסס על "גורל" מבטל לחלוטין (או כמעט) כל צורך בהסברים לוגיים או בהסבר כללי לגבי מה שמתרחש.נכון שיש שטוענים שלמנהיגים כמו היטלר יש "כריזמה" ובונים על כך תילי תילים של הסברים,אבל גם כאן עדיף כבר לכתוב :" איננו יודעים את כל הסיבות להצלחתו הפינומינלית של הלה להוליך את ההמון אחריו". הדברים שנכתבו על החינוך הנאצי משכנים בהחלט,על הקטע הקודם "ההיסטורי " ישנן יותר מחלוקות מהסכמות אבל הדברים שנכתבו כאן ממש לא עומדים ברמת החלק השני וחבל.

04
דני

חבל. לא למדתי מאומה על החינוך הנאצי מהטקסט הזה. אוסף של דברים ידועים עם אמירות מוזרות כמו זו שציין קודמי או שהאלוהים המסוכן ביותר לאדם הוא האדם, ותוספת מוזרה על הרצל בסוף.

06
Dud Smn

קשה להאמין כי עוצמה מניפולטיבית , פוליטית ומנהיגותית ברמה כה גבוה. התחוללה בבן אדם אחד שמוגדר בינוני.
לדעתי הלא מבוססת, הייתה לאיש הכוונה ודחיפה של גוף בעל פוטנציאל עצום ממנו.
הכנסיה הנוצרית ראתה ביהודים אייום לאורך ההסטוריה. תמיד כונן בה החשש שיקום מנהיג שיהפוך את היהדות למסיונרית ויחזיר לה את הבכורה בעיני המאמינים הנוצרים. ולכן הכנסיה הפכה את היהודים למאוסים ולדמונים בעיני מאמיניה.
היטלר התיחס לכת הבונים החופשיים כפי שהתיחס ליהודים. הבונים החופשיים היו בעיקר אריים במוצאם . כך שמבחינה גזעית לא הייתה סיבה להטלר להתייחס אליהם כלל. אך בכל זאת הוא העלה אותם על המוקד.
ושוב, העיקבות מוליכות אל הכנסיה שראתה בארגון הזה אייום.