ממחר

עוד לפני שאבישי הספיק לצאת מחדר השינה, ספיר הזכירה לו שהערב הוא צריך לשמור על הילדים. הוא הפנה אליה את ראשו ואמר לה בסדר והלך. כשהיא קראה אחריו שזה יום ההולדת של סיוון ושיבוא כמה שיותר מוקדם, נענתה בקולה של הדלת הנסגרת.

כל הדרך למחסן שמע רדיו, ומדי פעם דמיין את ספיר יושבת עם סיוון והחברות שלהן בבית קפה, ואת עצמו תקוע בבית עם הילדים.

המחסן היה עמוס. רבע שעה חיכה בתור עד שהגיע לרמפה. איציק הגיש לו את הרשימה ואבישי סקרהּ במהירות והתרעם על כך שנוספו לו תחנות, אך איציק דחק בו לפתוח את דלתותיו של ארגז הקירור ובסבלים להעמיס את הסחורה. אבישי מיהר לסדר את ההזמנות לפי סדר הפריקה שלו והתעצבן על הסבלים שהניחו את ארגזי הקרטון בחיפזון ואמר להם לחכות כדי שהוא יסדר כמו שצריך. איציק אמר לאבישי שאין לו זמן לשטויות עכשיו ואם הוא רוצה לסדר את ההזמנות שיעשה את זה מחוץ לרמפה, ואבישי נסוג והניח לסבלים לערום את הארגזים כרצונם. לפני שנכנס לתא הנהג אמר לאיציק שהוא לא מאמין שיספיק להגיע לכל התחנות ואיציק אמר לו שהוא יסתדר, ושיבדוק את מערכת הקירור, כי אם הוא מקבל עוד תלונה אחת מלקוח הוא מוציא את אבישי מהקו. אבישי התניע והאגזוז פלט עשן שחור, וכשיצאה המשאית מהמחסן אבישי הצית סיגריה ופלט שטף של קללות מעושנות.

התנועה בכבישים החלה להתעורר, ואבישי חשב כי הוא נסער מכדי להירדם. ברמזורים סקר את הרשימה ואיתר את התחנות החדשות שהתווספו לרגילות. באחד הצמתים, התמהמהה נהגת של רכב שנסע לפני המשאית של אבישי, הרמזור התחלף לאדום ואבישי צפר בכעס והוציא את ידו השמאלית מהחלון וצעק לה שתתעורר כבר.

בחנות מכולת בשדרות ירושלים היה מוכר חדש שלא הכיר את העבודה וסירב לקבל את החשבונית עד שישיג את מעבידו בטלפון. אבישי ניסה לשכנע אותו כי הכול כרגיל ושאין לו מה לדאוג, ויצא כדי לסגור את דלתותיו של ארגז הקירור. המעביד לא ענה ואבישי דחק במוכר לקחת את החשבונית. המוכר סירב ואבישי התעצבן והניח את החשבונית על הדלפק של הקופה. הוא נכנס למשאית אבל נזכר בדבריו של איציק ויצא שוב מהמשאית וחזר אל המוכר, אלא שבינתיים הוא השיג את מעבידו והסכים לקבל את החשבונית.

מערכת הקירור הדאיגה את אבישי, הוא לא בטח בטכנאי שתיקן את המערכת לפני כמה חודשים. הוא חשב שנחוצה לו הפסקה. אחרי התחנה הזו ייסע לישון קצת בחוף של הזונות, או שיקפוץ לפיצוצייה של צחי. הוא נעצר בצד הכביש, חוסם שני רכבים חונים, ונכנס עם הסחורה לסופרמרקט. כשחזר מצא את בעלת הרכב החסום צועקת ודורשת כי יזיז את המשאית, ואבישי צעק לעברה שתירגע ונופף בידו ונכנס לתא הנהג ונסע.

אבישי הצית סיגריה והתלבט לאן לנסוע. הוא חשב על איציק. אסור לו לסיים את הרשימה הזאת היום כי אז הוא יטפס עליו עוד יותר. ספיר התקשרה ואמרה שימית הקיאה בבוקר ושהיא לוקחת אותה לבית הספר כי היא מרגישה קצת יותר טוב, אבל בכל מקרה אבישי צריך לשים לב אם יתקשרו אליו. אבישי עצר בצד הדרך והדליק סיגריה ואמר שהוא לא מבין מה ספיר רוצה שהוא יעשה, הרי הוא באמצע העבודה, וספיר השיבה בכעס כי זו הבת שלו ושאם צריך הוא יעזוב את קו החלוקה לכמה דקות וייסע לטפל בה. אבישי אמר בסדר וניתק.

אבישי הדליק עוד סיגריה והסתכל על האנשים ברחוב. הודעה התקבלה מאחיו, שואל אם יוכל לאסוף את אבא מהמרכז לקשיש בשעה שתיים. אבישי השיב כי הוא מוצף בעבודה ולא יצליח להגיע, ונסע לפיצוצייה של צחי. כוס הקפה הראשונה של אבישי הוקדשה לעיתון, והופרעה על ידי שיחת טלפון מאחיו שהתעקש על כך שיאסוף את אביהם, ולאחר שאבישי שב והסביר כי הוא לא יכול להתפנות לכך, ואחיו עדיין התעקש, הוא אמר שאין בעיה וניתק. כוס הקפה השנייה הוקדשה לשלומם של הנוכחים בפיצוצייה, אבל הופרעה על ידי פקח שניסה לרשום דו"ח למשאית הקירור. אבישי מיהר להתגנב אל המשאית מאחור ושיחק עם הדלתות של ארגז הקירור כאילו בדיוק עכשיו סיים לפרוק סחורה, ואז ניגש לשכנע את הפקח לעזוב אותו במנוחה. הוא אף נכנס לתא הנהג, כאילו הוא עומד לנסוע. הפקח הסכים לוותר לו הפעם והתרחק, ואבישי חזר לפיצוצייה.

ידיו של אבישי היו מונחות על כרסו העגולה, ורגליו הרזות ביחס לגוו העבה נפשטו ישרות לפנים. שלומי הגיע והעיר את אבישי מן הנמנום בו היה שרוי, והחל לפתות אותו ברעיון עסקי חדש שחשב שיתאים לאבישי. השניים פרשו מעט הצידה ושלומי הציע לאבישי סיגריה, חיכה עד שיטעם ממנה, ואחר שאל אותו לדעתו אודות איכותה. אבישי השיב כי הסיגריה סטנדרטית ושלומי הגיב על כך בקריאת ניצחון והראה לאבישי את החפיסה. אבישי הסתכל בשלומי בגבות מורמות וחיכה להסבר. מזויפות, קבע שלומי נחרצות, מביט בעיניו של אבישי, מחכה להבחין בשינוי המבשר את ההבנה, וזה לא איחר להגיע, ומוקד הראייה של אבישי זז במהירות וחזר להביט בעיניו של שלומי. אחרי שהיוזם הסביר לשותף האפשרי את כל הפרטים ואת הרווח העתידי, ציין כי העבודה הזו מתאימה לאבישי בול, בגלל קו החלוקה. הוא יוכל להעיף את זה על הדרך בלי להרגיש. אבישי השתתק ואחר קם ממושבו והטיח בשלומי האשמות על כך שהוא מנסה לגרום לו לאבד את העבודה שלו, ומה יהיה עם האישה והילדים, וצחי והנוכחים הקבועים הביטו באבישי במבט משתאה. הוא נכנס למשאית וכעבור רגע חזר ויצא ממנה וניגש לשלומי ברצינות תהומית, ואמר לו שהוא מכיר אותו ויודע שהוא לא התכוון לעשות לו נזק והציע לו לחלק את הרווחים כפי שהוא ראה לנכון. שלומי התמקח אבל לבסוף הם לחצו ידיים ואבישי נסע.

הוא המשיך במסלול החלוקה תוך שהוא מעבד בראשו את התוכנית העסקית החדשה, ונסחף לחשוב על נסיעה עם שאול לקזינו בבולגריה, ועל הקמת קו חלוקה משלו, ועל כל מה שיגיד לאיציק כשיעזוב. הוא עצר בעוד תחנה ואיציק התקשר אליו לדרוש במצב החלוקה ואבישי אמר שאם ייסע מהר יותר הוא יקבל דו"ח, ואיציק אמר לו להזדרז וניתק.

בצהריים נפגש עם שאול בשווארמה. הם אכלו מנה בלאפה ודיברו על מכבי. כששתו קפה שאול סיפר לו על המכתב שקיבל מעורך הדין של רחל, ואבישי חשב על המכה עם שלומי.

משם נסע לחוף תל ברוך ונרדם במושב הנהג ולא ענה לטלפונים. זונה אחת דפקה על החלון והעירה אותו וסימנה לו לפתוח את החלון. אבישי סימן לה בידו ללכת והיא קיללה אותו והתרחקה. הטלפון צלצל ואבישי ענה בקול סדוק, התקשרו מהמרכז לקשיש לשאול מתי הוא מגיע לאסוף את אביו, ואבישי אמר שאח שלו היה אמור לבוא ושהוא באמצע נהיגה וניתק. הוא התקשר חזרה לספיר שחיפשה אותו קודם וכעסה עליו שאי אפשר להשיג אותו ומה היה קורה אם היו מתקשרים אליו כי ימית לא מרגישה טוב, ואבישי התעצבן וצעק עליה שהוא עסוק בעבודה ולמה היא התקשרה אליו בכלל, וספיר אמרה לו שהמורה של עודד התקשרה אליה כי מסתבר שאתמול היה יום הורים ועודד בכלל לא סיפר להם, ושאבישי חייב להעמיד את הילד הזה במקום כי היא לא יכולה להתמודד איתו יותר, ואבישי אמר בסדר וניתק.

התנועה גברה ואבישי נסע בפראות אל התחנות האחרונות ברשימת החלוקה. לאחר התלבטות הוא החליט להשלים את מלאכת החלוקה לכל הלקוחות, כדי שאיציק לא יחייב אותו על נזק, אבל הבטיח לעצמו לעורר מהומה אם שוב יקבל רשימה כה ארוכה, וחשב מה יגיד לאיציק אם זה יקרה. צועק ומקלל את הנהגים סביבו, עוקף בחדות, מאיץ ובולם בפתאומיות, מנופף בידו השמאלית מבעד לחלון הפתוח, סיים אבישי את הקו. כשהגיע לבסוף אל הפיצוצייה של צחי, יצא מהמשאית וקילל את ריבונו של עולם. הוא התיישב על כסא ונזל לתנוחה מרושלת, הניח את הטלפון על השולחן ושאל את הנוכחים הקבועים אם ראו את שלומי לאחרונה ונענה בשלילה. ספיר התקשרה לשאול מתי הוא כבר מגיע ואיימה עליו שלא יעז לאחר לה, ואבישי השיב בנרפות כי הוא עוד מעט מגיע, שתצא ועודד ישמור על ימית כמה דקות, וניתק. איציק התקשר לוודא שהקו נסגר, ואבישי אישר וניתק. הוא הזמין קפה ושתה ושילם ויצא.

כשהגיע הביתה מצא את עודד במסדרון, מחזיק בכוח את דלת חדר האמבטיה, וימית הייתה דופקת בדלת מתוכו וצועקת על אחיה שייתן לה לצאת. אבישי צעק על עודד לעזוב את הדלת. ימית יצאה מהחדר ונתנה לעודד סטירה. עודד התנפל עליה ואבישי הפריד ביניהם וצעק עליהם להירגע. ימית נכנסה חזרה לחדר האמבטיה ואמרה שלא תצא עד שאמה תחזור הביתה. אבישי צעק על עודד שהוא הולך לפרק לו את הצורה ועודד נעמד מולו. שש עשרה שנותיו הגביהו אותו וחיזקו אותו כמעט לכדי גבר בוגר. אבישי הודיע לבכורו כי החל ממחר הוא עובד איתו בקו, ונראה אם אחרי שהוא יחזור הביתה בסוף היום, מפורק, הוא לא יתחיל להקשיב למורים שלו, שבסך הכל מנסים לעזור לו למצוא עבודה טובה כשיגדל. עודד שתק. אבישי תבע ממנו להתנצל בפני ימית ולשכנע אותה לצאת. היא יצאה.

אחרי שחימם את הצלחת שספיר השאירה לו במקרר, הכין כוס קפה והתיישב על הכורסה שלו בסלון ותלה את עיניו בתוכנית הטלוויזיה שילדיו היו רואים והצית סיגריה. כשספיר חזרה מיום ההולדת של סיוון מצאה את עודד וימית ישנים זה לצד זו על הספה, ואת אבישי ישן בכורסה שלו.

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מתוך הספר "שרשראות ימים ומיתות" שראה אור בהוצאת "אינדיבוק"

קריאה זו התפרסמה באלכסון ב
§ קריאה | # ספרות
- דימוי שערמשאית הובלות. תצלום: פרנקי לאון


תגובות פייסבוק