עולם המבוגרים (I)

האישה לא היתה בטוחה שחיי המין שלהם מהנים אותו כמו שהם מהנים אותה. היא היתה צעירה ומלאה בעצמה. סיפור קצר לסוף השבוע
X זמן קריאה משוער: חצי שעה

חלק ראשון. הסטטוס המשתנה תדיר של כספים וכיסופים במשך שלוש השנים הראשונות חששה האישה הצעירה שהאהבה שהם עושים ביחד מקשה מדי על הצ'ופצ'יק שלו. הבשר החי והרגיש והאדמומיות המוצלפת בראש הצ'ופצ'יק שלו. הכיווץ הקל של פניו כשחדר אליה שם למטה בפעם הראשונה. הטעם הקלוש של
המתכתיות החמימה של הבשר החי כשהכניסה את הצ'ופצ'יק שלו לפה — אם כי רק לעתים רחוקות היא היתה מכניסה אותו לפה; היה בזה משהו שלהרגשתה הוא לא ממש אהב.

במשך שלוש עד שלוש וחצי השנים הראשונות לחיי הנישואים שלהם, האישה הזאת, בהיותה צעירה (ומלאה בעצמה) (זאת הבינה רק בדיעבד), האמינה שזה משהו שקשור אליה. הבעיה. היא חששה שמשהו לא בסדר אצלה. בטכניקת מעשה האהבה שלה. או שאולי איזשהו חספוס או עובי או מכשול יוצא דופן שם למטה מקשים על
הצ'ופצ'יק שלו, ומכאיבים לו. היא היתה מודעת לכך שהיא אוהבת להדק אליו את עצם הערווה ואת בסיס הדגדגן ולהתחכך בו בזמן שעשו אהבה יחד, לפעמים. היא התחככה בו בעדינות ככל שיכלה להכריח את עצמה לא לשכוח, אבל היתה מודעת לכך שלעתים קרובות היא עשתה את זה בזמן שעמדה לגמור ולפעמים שכחה את
עצמה, ולעתים קרובות חששה לאחר מכן שאולי היתה אנוכית ולא זכרה את עניין הצ'ופצ'יק שלו ושאולי היתה קשה מדי אתו. הם היו זוג צעיר ולא היו להם ילדים, אף על פי שלפעמים הם דיברו על האפשרות שיהיו להם ילדים, ועל כל השינויים הבלתי
הפיכים והמחויבויות הכרוכים בכך.

אמצעי המניעה של האישה היה דיאפרגמה עד שהחלה לחשוש שמשהו בעיצוב השוליים או באופן ההחדרה או ההתקנה של הדיאפרגמה לא בסדר ועלול להכאיב לו, עלול להחמיר אותו דבר שמקשה עליו ממילא לעשות אתה אהבה. היא בחנה את פניו בזמן החדירה; היא זכרה להשאיר את עיניה פקוחות ותרה אחר הכיווץ הקל שלמעשה (זאת הבינה רק מאוחר יותר, כשהיתה לה איזושהי פרספקטיבה בוגרת) היה יכול או לא יכול להיות עונג, הוא יכול להיות אותו עונג התגלותי של הקִרבה הצמודה שאליה יכולים להגיע שני גופים נשואים זה לזה והיא חשה את החמימות והקִרבה שהקשו עליה כל־כך להשאיר את עיניה פקוחות ואת חושיה מחודדים כדי
לקלוט כל דבר שאולי היא עושה לא בסדר.

בשנים הראשונות הללו האישה חשה שהיא לגמרי מאושרת מאופן המימוש של חיי המין שלהם. הבעל היה מאהב מעולה, ותשומת הלב והמתיקות והמיומנות שלו עינגו אותה כמעט עד אבדן חושים, חשה האישה. החלק השלילי היחיד היה החשש הבלתי הגיוני שלה שמשהו לא בסדר אתה או שהיא עושה משהו לא בסדר שמונע ממנו
ליהנות מחיי המין שלהם באותה מידה שהיא נהנית מהם. היא חששה שבעלה מתחשב מדי ובלתי אנוכי מכדי שיסתכן בפגיעה ברגשותיה ושבגלל זה הוא לא מדבר על מה לא בסדר. הוא מעולם לא התלונן על כך שכואב או צורב לו, או על הכיווץ הקל כשחדר אליה בפעם הראשונה, ולא אמר דבר אלא רק שהוא אוהב אותה ושהוא לגמרי אוהב אותה שם למטה, יותר ממה שהוא יכול לבטא במילים. הוא אמר שקשה לתאר כמה היא רכה וחמימה ומתוקה שם למטה ושקשה לתאר כמה מעולה החדירה. הוא אמר שהיא כמעט מוציאה אותו מדעתו מרוב תשוקה ואהבה כשהיא מתחככת בו בזמן שהיא מתכוננת לגמור. הוא אמר רק דברים נדיבים ומעודדים על חיי המין שלהם
ביחד. אחרי שעשו אהבה הוא תמיד לחש באוזניה מחמאות, וחיבק אותה, ובדרכו המתחשבת חזר וכרך את השמיכות סביב רגלי האישה כשקצב פעימות הלב המיניות שלה הואט והתחיל להיות לה קר.

היא אהבה את תחושת הרגליים הממשיכות לרעוד קלות תחת פקעת השמיכות שהוא כרך סביבה בעדינות. הם פיתחו גם את האינטימיות שבהרגל הקבוע שלו להביא לה את סיגריות הווירג'יניה סְלימְס שלה ולהצית אחת מהן בשבילה אחרי שעשו אהבה ביחד. האישה הצעירה הרגישה שהבעל פשוט שותף נפלא לעשות אתו אהבה, מתחשב וקשוב ובלתי אנוכי ובעל כוח גברא ומתוק, הרבה מעבר למה שכנראה מגיע לה; וכשהוא ישן, או אם הוא קם באמצע הלילה לבדוק את מצב הבורסות בעולם והדליק את האור באמבטיה הצמודה לחדר השינה שלהם ובלי כוונה העיר אותה (בשנים המוקדמות האלה היתה לה שינה קלה, הבינה מאוחר יותר), החששות של האישה כששכבה במיטה שלהם התמקדו כולם בה עצמה. לפעמים היא נגעה בעצמה שם למטה כששכבה ערה, אבל לא בדרך מענגת. הבעל ישן על צדו הימני, בגבו אליה.

היה לו קשה לישון בגלל מתח שקשור בקריירה שלו, והוא הצליח להירדם רק בתנוחה אחת. לפעמים היא עקבה אחריו בשנתו. בחדר השינה שלהם היתה מנורת לילה למטה ליד הפנל. כשהוא קם בלילה היא חשבה שהוא עושה זאת כדי לבדוק את הסטטוס של היֶן. נדודי שינה יכלו לגרום לו לנסוע באמצע הלילה עד מרכז העיר אל המשרד. היה צורך לפקח ולבדוק גם את הרופּי ואת הווֹן ואת הבַּאט. הוא היה ממונה גם על המלאכה השבועית של קניית מצרכי מזון, שגם אותה נהג לבצע מאוחר בלילה. למרבה התדהמה (הבינה רק מאוחר יותר, אחרי שחוותה את ההתגלות והתבגרה במהירות), מעולם לא עלה על דעתה לבדוק שום דבר.

היא נהנתה מהסקס האוראלי שלו אבל חששה שהוא לא נהנה באותה מידה כשגמלה לו והכניסה אותו לתוך הפה שלה. כמעט תמיד הוא עצר אותה כעבור זמן קצר ואמר שזה גורם לו לרצות להיות בתוכה שם למטה במקום בפה שלה. היא הרגישה שכנראה משהו לא בסדר בטכניקת הסקס האוראלי שלה שגורם לו לא ליהנות
כמו שהיא נהנית ממנו, או שהכאיב לו. בכל שנות נישואיהם הוא גמר בפה שלה רק פעמיים, ובשתי הפעמים זה נמשך ממש בלי סוף. בשתי הפעמים זה נמשך כל־כך הרבה זמן, שלמחרת היום הצוואר שלה היה נוקשה, והיא חששה שהוא לא נהנה אף על פי שאמר שאפילו אין לו די מילים לתאר כמה הוא נהנה מזה. פעם אחת היא אזרה אומץ ונסעה ל"עולם המבוגרים" וקנתה "דילְדו", אבל רק כדי להתאמן
עליו בטכניקת הסקס האוראלי. היא ידעה שהיא חסרת ניסיון בעניין.

לפעמים, כשהוא ישן בלילה בצד שלו, האישה היתה קמה ומקיפה את המיטה אל הצד האחר וכורעת על הרצפה וצופה בבעלה באור העמום של מנורת הלילה שלהם, בוחנת את פניו הישנות, כמו מתוך ציפייה לגלות שם משהו שלא נאמר

המתח הקל או היסח הדעת שחשבה שחשה אצלו כשזזה אל מרגלות המיטה והכניסה את הצ'ופצ'יק של בעלה לפה שלה יכול להיות לא יותר מפרי הדמיון האנוכי שלה עצמה; היא חששה שהבעיה כולה בראש שלה בלבד. ב"עולם המבוגרים" היא היתה מתוחה ולא נינוחה. מלבד הקופאית, היא היתה היחידה בכל החנות שנמנתה עם המין הנשי, והקופאית נתנה בה מבט כזה, שלדעתה היה כלל לא הולם ולא
נימוסי מבחינה מקצועית, והאישה לקחה את שקית הפלסטיק הכהה עם ה"דילדו" למכונית ויצאה ממגרש החניה העמוס במהירות כזאת, שלאחר מכן התעורר בה פחד שאולי הגלגלים שלה חרקו. בעלה אף פעם לא ישן בעירום — הוא לבש תחתונים נקיים וטי־שירט. לפעמים היו לה חלומות רעים שבהם הם נסעו יחד לאיזה מקום
וכל שאר כלי הרכב על הכביש היו אמבולנסים.

הבעל מעולם לא אמר דבר על הסקס האוראלי שלהם אלא רק שהוא אוהב אותה ושהיא כמעט מוציאה אותו מדעתו מרוב תשוקה כשהיא מכניסה אותו לתוך הפה שלה. אבל כשהיתה מכניסה אותו לתוך הפה ומשטחת את הלשון כדי לדכא את רפלקס הגירוי להקאה הידוע ומזיזה את הראש למעלה ולמטה ככל שהיא מסוגלת, יוצרת טבעת מהאגודל והאצבע לצורך גירוי קטע השטרונגול שהיא לא מצליחה לדחוף לפה, בזמן שהעניקה לו סקס אוראלי, האישה תמיד חשה באיזשהו מתח אצלו; תמיד היה נדמה לה שהיא חשה כיווץ קל של שרירי הסרעפת והרגליים שלו וחששה שהדבר נובע ממתח או היסח דעת. לעתים קרובות היה לצ'ופצ'יק שלו טעם צורב ו/או כואב, והיא חששה שהשיניים או הרוק שלה מעקצצים ומפחיתים את עצמת
העונג שלו. היו לה חששות באשר לטכניקה שלה, והיא התאמנה בסתר. לפעמים, במהלך הסקס האוראלי כשעשו אהבה ביחד, היה נדמה לה שהיא מרגישה כאילו הוא מנסה לגמור מהר כדי שהסקס האוראלי יסתיים במיידית ושזו הסיבה שהוא לא יכול להמשיך הרבה זמן, בדרך כלל. בעוד פיה מלא בצ'ופצ'יק שלו היא ניסתה להשמיע
גרגורי הנאה והתרגשות; אחר־כך, כששכבה ערה, עלה בה לעתים החשש שהגרגורים שהשמיעה צלצלו אולי חנוקים או מבטאי מצוקה ורק הוסיפו על המתח שלו.

האישה הצעירה, הלא בשלה, חסרת הניסיון, הבלתי יציבה מבחינה רגשית, שכבה לבדה במיטתם מאוחר מאוד בלֵילו של יום השנה  השלישי לנישואיהם. הבעל, שהקריירה שלו היתה מלחיצה מאוד וגרמה לנדודי שינה ולהתעוררויות תכופות, קם וניגש אל האמבטיה הצמודה לחדר השינה ואחר־כך ירד למטה לחדר העבודה שלו,
ואחר־כך היא שמעה את המכונית שלו. ה"דִילְדו", שאותו הסתירה בתחתית מגרת השקיקים המבושמים שלה היה כל־כך בלתי אנושי ובלתי אישי וטעמו היה כל־כך מחריד, שהיא נאלצה להכריח את עצמה כמעט בכוח להתאמן עליו. לפעמים הוא נסע למשרד שלו באמצע הלילה לבדוק את השווקים בחו"ל יותר לעומק — תמיד
יש איזה מקום בעולם שמתנהל בו המסחר במטבעות הרבים של העולם. לעתים קרובות יותר ויותר היא שכבה ערה במיטה ודאגה.

היא חטפה סחרחורת בארוחת הערב המיוחדת לכבוד יום הנישואים שלהם וכמעט קלקלה את הערב המשותף. לפעמים, כשהחזיקה אותו בתוך הפה שלה, כמעט המם אותה הפחד שבעלה לא נהנה מזה, והיא נתקפה רצון עז לגרום לו לגמור במיידית לצורך "הוכחה" אנוכית שהוא נהנה להיות בתוך הפה שלה, ולעתים היתה מתבלבלת ושוכחת את הטכניקות שהתאמנה בהן ומתחילה להקפיץ את ראשה כמעט
בתזזיות ולהניע את אגרופה בתזזיתיות למעלה ולמטה על הצ'ופצ'יק שלו, ולפעמים ממש מצצה את החריר שבקצה הצ'ופצ'יק והפעילה פעולת יניקה ממשית, וחששה שבמעשה הזה שלה היא משפשפת או מכופפת אותו או מכאיבה לו. היא חששה שבאופן לא מודע בעלה חש בחרדה שלה באשר לשאלה אם הוא נהנה מזה שהצ'ופצ'יק שלו בפה שלה ושבעצם זה מה שמונע ממנו ליהנות מסקס אוראלי
אתה כמו שהיא נהנית ממנו. לפעמים היא נזפה בעצמה על חוסר הביטחון שלה — גם כך הבעל לחוץ מספיק, בגלל הקריירה שלו. היא הרגישה שהפחד שלה אנוכי, וחששה שהבעל חש בפחד ובאנוכיות שלה, וכי הדבר תוקע טריז ביניהם ומפריע לאינטימיות. היה גם הריאל שצריך לבדוק בלילה, הדירהַם והצ'אט הבורמזי. באוסטרליה משתמשים בדולר, אבל זה דולר אחר וצריך לפקח עליו. טייוואן,
סינגפור, זימבַּבְּווה, ליבריה, ניו זילנד: בכולם משתמשים בדולר בערך משתנה. הדטרמיננטות של הסטטוס המתחלף תדיר של היֶן מורכבות מאוד. הקידום של הבעל גרר אחריו שינוי בתואר המקצועי ל"אנליסט מטבע סטוֹכַסטי"; כרטיסי הביקור ונייר המכתבים שלו כללו כולם את התואר. היו משוואות מורכבות. השליטה של הבעל
בתוכנות הפיננסיות ובתוכנות המטבע הממוחשבות כבר הפכו לאגדה במשרד, סיפר לה עמית שלו במהלך מסיבה כשהבעל שוב היה בשירותים.

תהיה אשר תהיה הבעיה שלה, היא חששה שבלתי אפשרי, להרגשתה, לסווג את הבעיה בראשה בדרך רציונלית ובדרגת אמינות גבוהה. לא היתה דרך לשוחח אתו על כך — האישה לא יכלה לחשוב אפילו על דרך שבה אפשר לפתוח שיחה כזאת. לפעמים היא היתה מכחכחת בגרונה בדרך המיוחדת שאומרת שיש לה משהו לומר, אלא שאז המחשבה שלה היתה קופאת. אילו היתה שואלת אותו אם משהו
לא בסדר אצלה, הוא היה סובר שהיא מבקשת חיזוק ומיד היה מבטיח לה שהכול בסדר — היא הרי מכירה אותו. המומחיות המקצועית שלו היתה היֶן, אבל מטבעות אחרים משפיעים על הין וכל הזמן צריך לנתח אותם. דולר הונג קונג שונה גם הוא מהאמריקני ומשפיע על מצב הין. לפעמים בלילה היא חששה שאולי היא משוגעת. היא יודעת שכבר הרסה מערכת יחסים אינטימית קודמת בגלל רגשות ופחדים
בלתי רציונליים. כמעט בעל כורחה היא חזרה מאוחר יותר אל חנות "עולם המבוגרים" וקנתה קלטת וידיאו למבוגרים בלבד ואחסנה אותה באריזה המקורית באותו מחבוא כמו ה"דילדו", והיתה נחושה לבחון ולהשוות את טכניקות הסקס של הנשים שבווידיאו.

אף לא פעם אחת בשלוש וחצי שנות נישואיהם הראשונות היא לא שאלה את הבעל מדוע הצ'ופצ'יק שלו כואב או צורב, או מה היא יכולה לעשות אחרת, או מה הסיבה לכך

לפעמים, כשהוא ישן בלילה בצד שלו, האישה היתה קמה ומקיפה את המיטה אל הצד האחר וכורעת על הרצפה וצופה בבעלה באור העמום של מנורת הלילה שלהם, בוחנת את פניו הישנות, כמו מתוך ציפייה לגלות שם משהו שלא נאמר ושעשוי לעזור לה להפסיק לחשוש ויגרום לה להרגיש בטוחה יותר שחיי המין שלהם ביחד מהנים אותו כמו שהם מהנים אותה. על קופסת קלטת הווידיאו למבוגרים בלבד היו צילומי צבע בוטים של נשים שמבצעות מין אוראלי בבני הזוג שלהן. סטוכַסטי זאת אומרת אקראי או משוער או מכיל מספר רב של משתנים שצריך לפקח עליהם בקפדנות; לפעמים היה הבעל מתלוצץ ואומר שהמשמעות האמיתית של זה היא שמשלמים לך כדי שתצא מדעתך.

"עולם המבוגרים", שבצדו האחד היו עזרי נישואים ובשלושת האחרים סרטים למבוגרים בלבד, כמו גם מסדרון קטן ואפל שהוליך אל משהו אחר בירכתי החנות ומסך שהוקרנו עליו סצנות למבוגרים בלבד ממש מעל הקופה, הדיף ריח מחריד באופן כזה שבשום פנים ואופן הוא לא היה מוכר לה מחוויות קודמות בחייה. מאוחר יותר
היא עטפה את ה"דילדו" בכמה שקיות פלסטיק והכניסה אותו לפח האשפה שבחוץ בלילה שלפני יום פינוי האשפה. הדבר המשמעותי היחיד שלמדה מצפייה בקלטת היה שדומה כי לעתים קרובות גברים אוהבים להסתכל למטה על הנשים, כשהם בתוך הפה של הנשים, ולראות איך הצ'ופצ'יק נכנס ויוצא מהפה של האישה. היא חשבה
שסביר מאוד שזה מסביר את התכווצות שרירי הסרעפת של הבעל כשהיא מכניסה אותו לתוך הפה — אולי זה המאמץ להתרומם קצת כדי לראות את זה — והיא התחילה לשאול את עצמה אם השיער שלה לא ארוך מדי ולא מאפשר לו לראות את הצ'ופצ'יק נכנס ויוצא מהפה שלה בזמן הסקס האוראלי, והתחילה לשאול את עצמה אם
כדאי לה להסתפר קצר או לא.

היא חשה הקלה על כך שלא היו לה חששות שהיא פחות מושכת או פחות מינית מהשחקניות בקלטת למבוגרים בלבד; לנשים האלה היו מידות גסות ושתלים ניכרים לעין (והיא שמה לב שגם אסימטריוֹת קלות היו מנת חלקן), כמו גם שיער צבוע, מחומצן ופגום ביותר שנראה שכלל לא נעים לנגוע בו או ללטף אותו. יותר מכול, עיני הנשים האלה היו ריקות וקשות — ניכר בבירור שהן לא חוות אינטימיות או עונג ושלא אכפת להן אם בני הזוג שלהם מרוצים. לפעמים היה הבעל קם בלילה וניגש אל השירותים הצמודים לחדר השינה ואחר־כך יורד אל הסדנה שלו הצמודה למוסך ומנסה להירגע שעה או שעתיים בעזרת התחביב שלו, חידוש רהיטים.

"עולם המבוגרים" היה ממוקם בצדה האחר של העיר, באזור מוזנח של מזון מהיר ומגרשי מכוניות לצד הכביש המהיר; באף אחת מהפעמים שחשה החוצה ממגרש החניה לא ראתה האישה הצעירה מכונית מוכרת לה. לפני החתונה הסביר הבעל שמאז ילדותו הוא ישן בתחתונים נקיים וטי־שירט — הוא פשוט לא חש בנוח לישון בעירום. היו לה חלומות רעים חוזרים ונשנים והוא היה מחבק אותה ומרגיע אותה בדיבורים עד שהיתה מסוגלת להירדם שוב. סכומי ההימורים ב"משחק מטבע החוץ" היו גבוהים, וחדר העבודה שלו למטה נשאר נעול כשלא היה בשימוש. היא החלה לשקול טיפול פסיכותרפי. אינסומניה בעצם מרפררת לא לקושי להירדם אלא להתעוררות מוקדמת וסופית, הסביר לה.

אף לא פעם אחת בשלוש וחצי שנות נישואיהם הראשונות היא לא שאלה את הבעל מדוע הצ'ופצ'יק שלו כואב או צורב, או מה היא יכולה לעשות אחרת, או מה הסיבה לכך. (זיכרון ההרגשה המשתקת הזאת עתיד להתמיה אותה מאוחר יותר בחייה, כשתהיה אדם אחר לגמרי). כשישן, לפעמים נראה לה בעלה כמו ילד הישן על צדו,
מכורבל אל תוך עצמו, אגרוף ליד הפנים, הפנים סמוקות והבעתן כה מרוכזת עד שנראתה כמעט כעוסה. היא היתה כורעת ליד המיטה בזווית קלה מבעלה כך שהאור הקלוש ממנורת הלילה שליד הפנל נפל על פניו, ומסתכלת על פניו כשהיא מוטרדת מן השאלה למה, באופן בלתי הגיוני, היא מרגישה שאינה יכולה פשוט לשאול אותו.
לא היה לה מושג למה הוא מוכן לסבול אותה ומה הוא מוצא בה. היא אהבה אותו מאוד.

בערב יום הנישואים השלישי שלהם התעלפה האישה הצעירה במסעדה המיוחדת שהוא לקח אותה אליה כדי לחגוג. רגע אחד ניסתה לבלוע את הסורבֶּה שלה והביטה בבעלה מעבר לנר ובמשנהו הרימה את עיניה אליו בעוד הוא רוכן מעליה ושואל מה קרה כשפניו מרוחות ומעוותות כמו בבואת פנים בכפית. היא היתה מפוחדת ונבוכה. החלומות הרעים בלילות היו קצרים ומטרידים ודומה שתמיד התייחסו אל הבעל או אל מכוניתו בדרכים שהיא לא יכלה לשים עליהן את האצבע. את הדיווחים על מצב חשבון כרטיס האשראי דיסקאוור היא לא בדקה, ולו פעם אחת. מעולם לא עלה על דעתה לשאול למה בעלה מתעקש לערוך את כל קניות המצרכים לבדו בלילות; היא חשה רק בושה מן הדרך שבה נדיבותו הדגישה את האנוכיות הבלתי הגיונית שלה עצמה. כאשר אחר־כך (זמן רב אחרי החלום המחשמל, שיחת הטלפון, הפגישה החשאית, השאלה, הדמעות, וההתגלות שלה בחלון), היא הרהרה בהתעסקות
העצמית המתנשאת של הנאיביות שלה באותן שנים, האישה תמיד חשה תערובת של בוז וחמלה כלפי הילדה המוחלטת שהיתה אז. היא מעולם לא היתה מה שנקרא בן־אדם טיפש. בפעמיים שביקרה ב"עולם המבוגרים" היא שילמה במזומן. כרטיסי האשראי היו על שם בעלה.

הדרך שבה היא הסיקה בסופו של דבר שמשהו לא בסדר אצלה היתה: או שמשהו אכן לא בסדר אצלה, או שמשהו לא בסדר אצלה מעצם החשש הבלתי הגיוני שלה שמשהו לא בסדר אצלה. הטיעון הזה נראה מוצק לגמרי מבחינה לוגית. היא שכבה בלילות והחזיקה את המסקנה הזאת בראש וסובבה אותה לכאן ולכאן וצפתה בה
כשהיא יוצרת השתקפויות של עצמה בתוך עצמה כמו יהלום משובח. לאישה הצעירה היה רק מאהב אחד לפני שפגשה את בעלה. היא היתה חסרת ניסיון, וידעה את זה. היא חשבה שהחלומות הקצרים המוזרים שלה עשויים להיות האֶגו חסר הניסיון שלה שמנסה להסיט את החרדה ולשייך אותה לבעל, כדי להתגונן מן הידיעה שמשהו לא בסדר אצלה ושזה גורם לה להיות מכאיבה ולא מענגת מבחינה מינית. עם המאהב הראשון שלה הדברים הסתיימו בכי רע, היא היתה מודעת לכך היטב. המנעול על דלת הסדנה הצמודה למוסך לא היה בלתי הגיוני: כלים חשמליים ועתיקות מחודשות הם נכסים רבי ערך. באחד מן החלומות הרעים היא ובעלה שכבו יחד זה לצד זה אחרי שעשו אהבה, התרפקו בתחושת סיפוק, והבעל הצית וירג'יניה סְלים ואז סירב לתת לה אותה, הוא החזיק את הסיגריה רחוק ממנה בזמן שהיא נשרפת ומתקצרת. בחלום אחר הם שוב שכבו מסופקים אחרי שעשו אהבה ביחד, והוא שאל אותה אם היה לו טוב כפי שהיה לה. הדלת של חדר העבודה שלו היתה הדלת הנוספת היחידה שהיתה נעולה — חדר העבודה הכיל הרבה ציוד מתוחכם של מחשבים ותקשורת, שנתן לבעל מידע עדכני על פעילות שוק מטבע החוץ.

בחלום רע אחר הבעל התעטש ואז המשיך להתעטש שוב ושוב ושוב, וכל מה שעשתה לא עזר ולא הפסיק את זה. באחר, היא עצמה היתה הבעל שמבצע חדירה מינית כשהוא שרוע על אשתו בתנוחה המיסיונרית, דוחף, והוא (זאת אומרת האישה החולמת) חש איך האישה מחככת בו את עצם הערווה בחוסר שליטה ואיך היא קרובה לגמור, ואז הוא מתחיל לדחוף מהר יותר בדרך מחושבת ומשמיע קולות גבריים של הנאה בדרך מחושבת ואז מזייף את האורגזמה שלו ובדרך מחושבת משמיע קולות ועושה פרצופים של מישהו שעומד לגמור אבל עוצר אותה, את האורגזמה, ואחר־כך ניגש אל חדר השינה ועושה לעצמו פרצופים נוראים בעודו גומר לתוך האסלה. במצבם של מטבעות מסוימים יכולות להתחולל תנודות פראיות במהלך
לילה אחד, הסביר לה הבעל. כל אימת שהתעוררה מחלום רע היה גם הוא מתעורר ומחבק אותה ושואל מה קרה ומצית לה סיגריה או מלטף את צדהּ בתשומת לב רבה ומרגיע אותה שהכול בסדר. ואז, מאחר שממילא היה ער, היה קם מהמיטה ויורד למטה לבדוק את מצב היֶן. האישה אהבה לישון בעירום אחרי שעשו אהבה ביחד, אבל הבעל כמעט תמיד חזר ולבש את התחתונים הנקיים שלו לפני שניגש לשירותים או הסתובב על צדו עם הגב אליה ונרדם. האישה היתה שוכבת ערה ומנסה לא לשגע את עצמה בחששות שיקלקלו דבר כל־כך נפלא. היא חששה שהלשון שלה מחוספסת ומעוכה מעישון ועלולה לשרוט את הצ'ופצ'יק שלו, או שבלי שהיא מודעת לכך
השיניים שלה משפשפות את הצ'ופצ'יק של הבעל כשהיא מכניסה אותו לפה לצורך סקס אוראלי. היא חששה שהתספורת החדשה שלה קצרה מדי וגורמת לפניה להיראות שמנמנות. היו לה חששות לגבי השדיים שלה. היו לה חששות לגבי הדרך שבה דימתה לפעמים לראות את פני בעלה בזמן שעשו אהבה ביחד.

חלום רע אחר, שחזר יותר מפעם אחת, היה קשור לרחוב במרכז העיר שהמשרד של בעלה היה ממוקם בו, נוף של רחוב ריק מאוחר בלילה, בגשם קל, והמכונית של הבעל עם לוחית הרישוי המיוחדת שהעניקה לו כהפתעה בחג המולד נוסעת לאִטה ברחוב בכיוון המשרד ואז חולפת על פני המשרד בלי לעצור וממשיכה במורד הרחוב הרטוב אל איזשהו יעד אחר. היו לאישה חששות לגבי העובדה שהחלום הטריד אותה כל־כך — לא היה בסצנה דבר שיוכל להסביר את ההרגשה המצמררת שהעבירה בה — ולגבי העובדה שאינה מסוגלת לקום ולדבר אתו באופן חופשי על אחד החלומות האלה.
היא פחדה שהיא עלולה איכשהו להרגיש שהיא מאשימה אותו. היא לא יכלה להסביר את ההרגשה הזאת, וזה אכל אותה. היא גם לא יכלה לחשוב על שום דרך להעלות בפני בעלה את האפשרות לשקול פסיכותרפיה — היא ידעה שיסכים מיד, אבל יהיה מודאג, והאישה נרתעה מהרגשת אי־היכולת להסביר זאת בדרך הגיונית שתרגיע את חששותיו. היא הרגישה שהיא לבדה ולכודה בתוך דאגתה; היא היתה
בודדה בדאגתה.

בזמן שעשו אהבה, פני הבעל לבשו לפעמים מה שלפעמים נראה לה לאו דווקא כהבעת עונג, אלא כריכוז מאומץ, כאילו הוא עומד להתעטש ומנסה למנוע זאת.
בתחילת השנה הרביעית לנישואיהם האישה הרגישה שמתחיל לקנן בה חשד אובססיבי שבעלה גומר לתוך האסלה בשירותים הצמודים לחדר השינה. היא בדקה בדקדקנות את שולי האסלה ואת סל האשפה של השירותים כמעט כל יום, כשהיא מעמידה פנים שהיא עוסקת בניקוי ומרגישה שהיא מאבדת שליטה יותר ויותר.
לפעמים היתה חוזרת בעיית הבליעה הישנה. היא הרגישה שמתחיל לקנן בה חשד אובססיבי שבעלה לא באמת נהנה כשהם עושים אהבה ביחד אלא מתרכז רק בלגרום לה הנאה, כופה עליה לחוש הנאה ותשוקה; בשוכבה ערה בלילות היא פחדה שהוא שואב איזו הנאה מעוותת מלכפות הנאה עליה. ובכל זאת, בימי התום ההם, כשהניסיון שלה הספיק בדיוק בשביל לגרום לה להיות מלאה בספקות (ומלאה
בעצמה), האישה הצעירה גם האמינה שכל החשדות והאובססיות הבלתי הגיוניות עשויים להיות לא יותר מאשר תוצר האגו הצעיר שלה, המרוכז בעצמו, ושאת פגמיו ואת הפחד שלו מאינטימיות אמיתית הוא מסיט אל הבעל התמים; היא השתוקקה נואשות לא לקלקל את יחסיהם בחשדות מטורפים שאינם במקומם, כמו שנכשלה והרסה את היחסים עם המאהב הקודם שלה בגלל דאגות חסרות שחר.

וכך נלחמה האישה בכל כוחה במחשבות הבוסריות, חסרות הניסיון שלה (כך חשבה אז) והיתה משוכנעת שכל בעיה אמיתית נובעת מן הדמיון האנוכי שלה עצמה ו/או מהפרסונה המינית הפגומה שלה. היא נלחמה נגד החשש, שחשה בו כמעט תמיד, כשגלשה במיטה אל חלק גופו התחתון והכניסה את הצ'ופצ'יק שלו לפה, והבעל כמעט תמיד (כך נראה לה אז), אחרי שחיכה כששרירי הסרעפת מתוחים וקשוחים למשך זמן מה שנדמה לה איכשהו כזמן ההתחשבות המדויק והמינימלי בשעה שהצ'ופצ'יק שלו בפה שלה, היה תמיד מושיט את ידו בעדינות למטה ומושך אותה בעדינות אך בנחישות בחזרה אל פלג גופו העליון כדי לנשק אותה בלהיטות ולהיכנס לתוכה מלמטה כשהוא מביט לה ישר בעיניים במבט מרוכז מאוד בעודה רכובה
עליו, כשגווה תמיד שפוף קלות מחמת מבוכתה על האסימטריה הקלה של השדיים שלה. הדרך שבה הוא היה מתנשף בחדות, בין אם בתשוקה ובין אם ברוגז, ומושיט את ידיו ומושך את האישה למעלה ומחליק את הצ'ופצ'יק שלו לתוכה בתנועה זורמת אחת, הגניחה חדה וכאילו אי־רצונית, כאילו מנסה לשכנע אותה שעצם הכנסת הצ'ופצ'יק שלו לפה שלה גורם לו להשתוקק בטירוף להיות כולו בתוכה שם למטה, אמר, ולהחזיק אותה צמוד, אמר, למעלה ו"ממש קרוב" במקום "כל־כך רחוק" בקצה התחתון של גופו. כמעט תמיד זה עורר בה איזושהי אי־נוחות כשישבה רכובה עליו, שפופה ומנתרת כשידיו על אגן הירכיים שלה ולפעמים שוכחת את עצמה ומחככת את עצם הערווה שלה בערווה שלו, ופוחדת שהחיכוך בתוספת המשקל שלה עלולים לגרום נזק אבל לפעמים שוכחת את עצמה ובלי כוונה לוחצת כלפי מטה בזווית קלה ומתחככת בו פחות ופחות בזהירות, לפעמים אפילו מקמרת את גבה ודוחפת קדימה את השדיים כדי שייגע בהם, עד הרגע שבו הוא כמעט תמיד — תשע מתוך עשר פעמים בממוצע — פולט גניחה נוספת בין אם מתוך להט ובין אם בקוצר רוח ומסתובב קלות על צדו כשידיו על אגן הירכיים שלה, כשהוא מגלגל אותה קלות אבל בנחישות יחד אתו עד שהיא ממש תחתיו והוא שוכב עליה והצ'ופצ'יק שלו או תקוע עדיין עמוק
בתוכה או שהוא חודר לתוכה מלמעלה בתנועה זורמת; התנועות שלו היו זורמות וחינניות והוא מעולם לא הכאיב לה כששינה תנוחה ורק לעתים רחוקות נאלץ לחדור מחדש, אבל תמיד זה עורר באישה דאגה, לאחר מכן, שכמעט אף פעם הוא לא הגיע לאורגזמה (אם בכלל הוא הגיע אי־פעם לאורגזמה) מתחתיה, שכאשר הוא חש
שהאורגזמה נבנית בתוכו הוא חש צורך אובססיבי להתהפך ולחדור לתוכה מלמעלה, בתנוחה המיסיונרית המוכרת של שליטה גברית, שאף על פי שגרמה לצ'ופצ'יק שלו להיות מורגש אפילו עמוק יותר בתוכה שם למטה, דבר שהאישה נהנתה ממנו מאוד, היא חששה שהצורך של הבעל שהיא תהיה מתחתיו בזמן האורגזמה מעיד על כך
שמשהו שהיא עושה כשהיא רכובה עליו ומתנועעת מכאיב לו, או מונע ממנו את סוג ההנאה העצמתית שתוביל אל האורגזמה שלו; וכך להוותה מצאה האישה את עצמה לפעמים שקועה בחששות, אפילו כשכבר גמרו וכשהיא התחילה לחוש רעש־מִשנֶה קטן של אורגזמה בעודה מתחככת בו בעדינות מלמטה ובוחנת את פניו למצוא עדות
לאורגזמה אותנטית ולפעמים משמיעה צעקת הנאה מתחתיו בקול שנשמע, כך נדמה היה לה לפעמים, פחות ופחות כקולה שלה.

הקשר המיני שהיה לאישה לפני שפגשה את בעלה קרה כשהיתה אישה צעירה מאוד — כמעט ילדה, הבינה מאוחר יותר. זה היה קשר עם מחויבות, קשר מונוגמי עם גבר צעיר שחשה אליו קרבה רבה ושהיה מאהב נפלא, להוט ומעניק ומיומן (כך הרגישה) בטכניקות סקס, ושהיה קולני ומרעיף חיבה בזמן ההתעלסות, וקשוב, ושאהב להיות בתוך הפה שלה לצורך סקס אוראלי, ושמעולם לא נראה שכואב לו או שצורב לו או שדעתו מוסחת כשהיא שכחה את עצמה והתחככה בו, ותמיד עצם את שתי העיניים בהנאה להוטה כשהתחיל להתקרב בחוסר שליטה אל האורגזמה שלו, ושהיא חשה (בגילה הצעיר דאז) שהיא אוהבת אותו ואוהבת להיות אתו ובקלות דמיינה איך היא מתחתנת אתו ונשארת אתו בקשר מחייב לנצח נצחים — כל זה עד שהחלה, לקראת סוף השנה הראשונה של הקשר ביניהם, לסבול מחשדות בלתי הגיוניים שבזמן שהם עושים אהבה ביחד המאהב מדמיין התעלסות עם אישה אחרת.

העובדה שהמאהב עצם את שתי העיניים כשחווה אתה הנאה עצמתית, שבתחילה גרמה לה להרגיש בטוחה מבחינה מינית ומרוצה, התחילה להדאיג אותה קשות, והחשד שהוא מדמיין את עצמו בתוך אישה אחרת בזמן שהוא נמצא בתוכה
הפך יותר ויותר לשכנוע פנימי נורא, למרות העובדה שבאותה עת היא הרגישה גם שהדבר חסר בסיס ובלתי הגיוני ושהכול בראש שלה ושאם תאמר משהו למאהב שלה זה יפגע נורא ברגשותיו, עד שלבסוף זה הפך לאובססיה, למרות העובדה שלא נמצאה שום ראיה מוחשית לכך ושהיא לא אמרה דבר בקשר לכך; ואף על פי שהאמינה
שכמעט בוודאות כל העסק רק בראש שלה, האובססיה שלה נהייתה כל־כך נוראה והרסנית שהיא התחילה להימנע מלעשות אתו אהבה, והתחילה לחטוף התפרצויות רגש פתאומיות ובלתי הגיוניות בכל מיני נושאים טריוויאליים שהיו קשורים למערכת היחסים שלהם, התפרצויות זעם היסטרי או דמעות, שהיו למעשה התפרצויות לא
הגיוניות של חשש שיש לו פנטזיות על מפגשים מיניים עם נשים אחרות. היא חשה, לקראת סוף הקשר, כאילו היא פגומה ובעלת יצר הרס עצמי, ומוטרפת, והיא יצאה מהקשר בהרגשת פחד נורא מפני היכולת של מחשבתה לענות אותה בחשדות חסרי שחר ולהרעיל קשר מחייב, וזה הוסיף על העינוי שתוקף אותה עקב הדאגה האובססיבית שהיא חווה עכשיו בקשר המיני עם בעלה, קשר שמלכתחילה נראה
גם הוא קרוב ואינטימי ומספק יותר משיכלה להאמין באופן הגיוני שמגיע לה בהתחשב במה שידוע לה (כך האמינה) על עצמה.

חלק שני. כיסופים

פעם, כנערה מתבגרת, בשירותי הנשים בתחנת התרעננות בכביש בין־מדינתי, ראתה על קיר, מעל ולימין אוטומט למכירת טמפונים ומוצרי היגיינה נשית, מוקף בהכרזות מגונות וברישומים גולמיים של איברי מין, ובגסויות פשוטות ואיכשהו נוגות, תוצר של ידיים אנונימיות שונות ומשונות, שיר מחורז יחיד, כתוב בטוש אדום באותיות דפוס, שבלט הן בצבעו והן בעצמתו,
{בימי קדם, שאז
היה הגבר נועז
ועוד לא הומצאו הנשים
קדחו הגברים
בעמודי הדרך חורים
ומצאו סיפוקם
בצדי הכבישים},
זעיר ומדויק, ונדמה לה איכשהו — בזכות משהו שהקרינה הדייקנות של כתב היד הזעיר על רקע כל השרבוטים המקיפים אותו — לאו דווקא מגונה או מריר אלא פשוט עצוב, והיא זכרה אותו מאז, ולפעמים חשבה עליו, בלי סיבה ברורה, בחשכת הימים הבוסריים של נישואיה, אם כי למיטב זיכרונה, המשמעות הממשית היחידה שהעניקה לזיכרון הזה היתה שמצחיק לחשוב איזה דברים נתקעים לך בראש.

חלק שלישי. עולם המבוגרים

בינתיים, בחזרה להווה, האישה הבוסרית שקעה עמוק יותר ויותר בתוך עצמה ובתוך חששה, ואומללותה הלכה וגברה. מה ששינה את הכול והציל את הכול היה העובדה שהיא חוותה התגלות. את ההתגלות היא חוותה שלוש שנים ושבעה חודשים
לאחר נישואיה. במונחים פסיכו־התפתחותיים חילוניים, התגלות היא הבנה פתאומית משנה חיים, לעתים קרובות כזאת המשמשת זרז להבשלה אמוציונלית של אדם. אותו אדם, בהבזק מסנוור אחד, "גדֵל", "מגיע לבגרות". "מסיר דברי העולל".1 מתנער מאשליות ששיני הזמן עשו אותן לעבשות ומצחינות. נהיה, לטוב או לרע, אזרח המציאות.

המשבר שחִשמל את האישה, ג'ני רוברטס, והביא אותה לכדי פעולה, כשלעצמו לא היה אלא עוד אחד מן החלומות הרעים שלה, גם אם כזה שכלל מין תמצית של הרבה חלומות רעים אחרים שהתייסרה בהם בשנות נישואיה המוקדמות

במציאות, התגלויות אמיתיות הן נדירות ביותר. בחיים הבוגרים בני זמננו, הבשלה וקבלת המציאות הן תהליכים הדרגתיים, אינקרֶמֶנטליים ולעתים קרובות בלתי מורגשים, לא בלתי דומים להיווצרות אבן כִּליה. בשימוש המודרני, המונח התגלות מופיע בדרך כלל כמטפורה. בדרך כלל רק בייצוגים דרמתיים, באיקונוגרפיה דתית וב"חשיבה מאגית" של ילדים, לפיה השגת תובנה נדחסת לכדי הבזק פתאומי מסנוור.
מה שהאיץ את ההתגלות הפתאומית המסנוורת של האישה הצעירה היה זניחת השִׂכְלָאוּת לטובת פעילות קונקרטית ותזזיתית. 2

בבת אחת (בתוך שעות בלבד מרגע ההחלטה) ובתזזיתיות, היא טלפנה לאֶקס־מאהב שלה שבעבר היה לה קשר מחייב אתו, שלפי כל הדיווחים הפך בינתיים למנכ"ל משותף מצליח בסוכנות מקומית למכירת רכב, והתחננה שיסכים להיפגש אתה לשם שיחה. החיוג אליו היה אחד הדברים הקשים והמביכים שהאישה (ששמה היה ג'ני) עשתה אי פעם. זה נראה בלתי הגיוני והיה בכך סיכון שהיא תיראה בלתי הולמת ובלתי לויאלית לגמרי: היא היתה נשואה, זה היה המאהב הקודם שלה, כמעט חמש שנים הם לא החליפו מילה ביניהם,

מערכת היחסים שלהם הסתיימה בכי רע. אבל היא היתה במשבר — היא חוששת, כך ניסחה זאת בשיחת הטלפון לאקס־מאהב, לבריאות הנפשית שלה, היא זקוקה לעזרתו ומוכנה, אם יש צורך בכך, להתחנן לפניו שיעניק לה את העזרה הזאת. המאהב הקודם הסכים לפגוש את האישה לארוחת צהריים למחרת היום במסעדת מזון מהיר סמוך
לסוכנות הרכב.

המשבר שחִשמל את האישה, ג'ני רוברטס, והביא אותה לכדי פעולה, כשלעצמו לא היה אלא עוד אחד מן החלומות הרעים שלה, גם אם כזה שכלל מין תמצית של הרבה חלומות רעים אחרים שהתייסרה בהם בשנות נישואיה המוקדמות. החלום עצמו לא היה התגלות, אבל השפעתו היתה מחשמלת. מכונית הבעל חולפת לאטה ליד משרדו במרכז העיר וממשיכה לנסוע במורד הרחוב בגשם קל, לוחית הרישוי 3 YEN4U הולכת ונמוגה, ומאחוריה נוסעת המכונית של ג'ני רוברטס.3 אחר־כך ג'ני רוברטס נוסעת על הכביש המהיר העמוס שמקיף את העיר, ומנסה נואשות להדביק את המכונית של בעלה. קצב המגבים תואם את קצב הלב שלה. היא לא רואה לפניה
את המכונית עם לוחית הרישוי האישית המיוחדת אבל מרגישה את הביטחון המיוחד במינו של ודאות־חלום חרֵדה שזו אכן נמצאת שם. בחלום, כל רכב אחר על הכביש המהיר קשור בדרך סימבולית למצב חירום ולמשבר — כל ששת הנתיבים מלאים באמבולנסים, ברכבי משטרה, ברכבים להובלת אסירים, בכבאיות, בניידות ובכל
רכב חירום העולה על הדעת, הצופרים שרים את האריות עוצרות הנשימה שלהם וכל אורות החירום שלהם מופעלים ומהבהבים בגשם, כך שג'ני רוברטס מרגישה כאילו מכוניתה שוחה בתוך צבע.

אמבולנס שנוסע ממש לפניה אינו מניח לה לעקוף אותו; הוא עובר מנתיב לנתיב כל אימת שהיא עושה זאת. החרדה נטולת השם של החלום זוועתית מעבר לכל דמיון — האישה, ג'ני, מרגישה שהיא פשוט חייבת (מגב) חייבת (מגב) חייבת להדביק את המכונית של בעלה כדי למנוע איזשהו משבר נורא עד כדי כך שאין לו שם. נהר של מה שנראה כקלינקסים ספוגי נוזלים זורם נְשוּב רוחות לאורך שולי הכביש המהיר; ג'ני מרגישה שהפה שלה מלא פצעים פתוחים חמים; עכשיו לילה ורטוב וכל הדרך מסתחררת בצבעי חירום — ורודים של הצלפות ואדומים של סטירות וצבע כחול של חֵנֶק אנוּש. כשהם רטובים, קלינקסים נראים כמו רקמת תאים אנושית, שטה לה עם הזרם. המגבים תואמים את לבה הבהול והאמבולנס, בחלום, עדיין אינו מאפשר לה לעקוף אותו; מתוך ייאוש, היא חובטת בהגה בתזזיתיות. ועכשיו בחלון האחורי של האמבולנס, כאילו בתשובה, מופיעה על הזכוכית יד בודדה משוטחת, נלחצת אל הזכוכית וחובטת בה, יד שמתרוממת מאיזושהי אלונקת חילוץ ונפרשת בעכבישיות כדי להכות ולחבוט ולהתהדק עד לובֶן אל זגוגית החלון לאור פנסי ההלוגן הקדמיים הנסוגים של מכונית האקורד של ג'ני רוברטס, כך שמבעד לזכוכית החירום היא רואה את הטבעת הייחודית מאוד על אצבע האמה של היד הגברית שנפרשת בתזזיתיות על זגוגית רכב החירום וצועקת (בחלום) כשהיא מזההאותה וחותכת חזק שמאלה בלי לאותת, חוסמת כל מיני רכבי חירום אחרים כדי להתיישר במקביל לאמבולנס ולומר לו לעצור בבקשה כי הבעל הסטוכַסטי שהיא אוהבת וחייבת איכשהו להדביק נמצא
בפנים על גבי אלונקה ומתעטש וחובט בלי הרף בתזזיתיות בחלון כדי שמישהי אהובה תדביק אותו ותציל אותו; אבל אז (עד כדי כך חזק כוחו המניע של החלום, שכאשר האישה מתעוררת, היא מגלה שהיא אמנם מרטיבה במיטה) ואז כשהיא מתיישרת במקביל לשמאל האמבולנס ופותחת את חלון הנוסע בעזרת ההתקן האוטומטי של האקורד בגשם ומסמנת לנהג האמבולנס לפתוח את החלון שלו כך
שתוכל להתחנן לפניו לעצור, מסתבר (בחלום) שהבעל הוא שנוהג באמבולנס, זה הפרופיל השמאלי שלו ליד ההגה — שהאישה תמיד ידעה איכשהו שהוא מעדיף אותו על פני הפרופיל הימני שלו ונוהג לישון על צדו הימני גם קצת מתוך מודעות לעובדה הזאת, אף על פי שהם מעולם לא דיברו בגלוי על רגשי הנחיתות האפשריים שיש לבעל באשר לפרופיל הימני שלו — אלא שאז, כשהבעל מפנה את פניו אל ג'ני רוברטס, בעד חלון הנהג והגשם המואר ובעוד היא מאותתת לו, נראה שבה בעת זה הוא וגם לא הוא, הפנים המוכרות והאהובות מאוד של בעלה מעוותות ופועמות באור אדום ולובשות ארשת פנים שאי־אפשר לתארה אלא בדרך אחת: מגונה.

הבעת הפנים הזאת שפנתה (לאט) שמאלה להביט בה מהאמבולנס — פנים שבדרך הכי מְשַתֶּנֶת ומטרידה היו וגם לא היו הפנים של הבעל שאהבה — היא שחשמלה והעירה את ג'ני ודרבנה אותה לאזור כל טיפת אומץ שיש בה ולהתקשר בדרך התזזיתית והמשפילה אל האיש שפעם שקלה ברצינות להינשא לו, מנהל מכירות שכיר וחבר על תנאי במועדון הרוטָרי שהאסימטריה בפניו שלו — בילדותו הוא היה קרבן לתאונה רצינית שכתוצאה ממנה התפתח החצי השמאלי של פניו באופן שונה מן הימני; הנחיר השמאלי שלו היה מורחב מן המקובל, ופעור, ועינו השמאלית, שנראתה כמורכבת כמעט כולה מקשתית, היתה מוקפת במעגלים ובשקיות קונצנטריים של בשר רופס שפרכסו ופעמו בלי הרף בזמן שעצבים שניזוקו ללא
תקנה ירו באקראיות — היא־היא, כך החליטה ג'ני לאחר שמערכת היחסים שלהם החלה לקרטע, הדבר שסייע להזין את החשד הבלתי נשלט שלה שהוא מסתיר סוד, חלק בלתי חדיר של אופיו שמפנטז על התעלסות עם נשים אחרות אפילו בזמן שהצ'ופצ'יק הבריא, הסימטרי לגמרי והלכאורה חסין מנזק נמצא בתוכה. העין השמאלית של האֶקס־מאהב פנתה לסרוק כיוון שונה בבירור מזה של העין הימנית שהתפתחה באופן נורמלי יותר, תכונה שאיכשהו העניקה לו יתרון בקריירת המסחר במכוניות, ניסה להסביר.

למרות המשבר המחשמל, ג'ני רוברטס חשה מגושמת והיא כמעט מתה ממבוכה כשהיא והאקס־מאהב שלה נפגשו ובחרו את אופציות הארוחה הרצויות וישבו יחד בתא מפלסטיק יצוק סמוך לחלון וניהלו שיחה בטלה שממש לא הלמה את המעמד, בעוד היא מתכוננת לנסות ולשאול את השאלה שבלי שהתכוונה לכך עתידה להאיץ את ההתגלות שלה וכן לקדם בשלב שלם חדש ופחות תמים ומתעתע את חיי הנישואים שלה. היא לגמה קפה נְטול בכוס חד־פעמית והכניסה לתוכו שש חפיסות של מלבין קפה בעוד בן הזוג המיני הקודם שלה יושב כשאריזת הקלקר המכילה את מנת האוכל שלו סגורה ומביט בו־זמנית בעד החלון ובה. הוא ענד טבעת על הזרת וז'קט הספורט שלו היה פתוח, והחולצה הלבנה מתחת לז'קט נשאה את הקמטים
המובהקים של חולצה מכופתרת מאריג כותנה שזה עתה הוצאה מן האריזה. אור השמש בעד החלון היה בצבע צהריים ושיווה למסעדת הרשת הצפופה אווירה של חממה; היה קשה לנשום. מנהל המכירות השכיר צפה בה כשפתחה את שקיות המלבין בשיניים כדי לשמור על הציפורניים וסילקה אותן והניחה אותן במאפרת נייר האלומיניום והטילה את מלוא־האצבעון של המלבין אל הכוס החד־פעמית ובחשה אותן בזו אחר זו במקלון בעל קצה מרובע שנותנים על חשבון הבית, והמבט בעינו התקינה־התפתחותית היה המבט העכור של נוסטלגיה.

היא עדיין פזרנית באשר למלבין הקפה. היא עונדת גם טבעת נישואים וגם טבעת אירוסים עם יהלום, והאבן אינה זולה כלל וכלל. לאקס־מאהב כאבה הבטן והטיק בבשר העין היה גרוע מתמיד עכשיו, מאחר שעכשיו הם נמצאים בעיצומם של שלושת ימי הפעילות הבנקאית האחרונים של החודש, ימים מעוררי חרדה, ו"מֶד
מַייק יונדאי" מפעילים על הנציגים לחץ שלא ייאמן להזיז הרים וגבעות בשלושת הימים האחרונים כך שהמכירות ייכנסו לספרים של החודש הזה וינפחו את הספרים בשביל הליצנים במשרד האזורי. האישה הצעירה כחכחה בגרונה כמה פעמים באותה דרך מיוחדת שהאיש, שהוא לבדו אחראי לביצועים של כל נציגי "מֶד מַייק", זכר היטב, אותו כחכוח עצבני יבש בגרון שמעביר את המסר שהיא יודעת כמה בלתי ראויה שאלה כזאת תיראה עכשיו בצומת הזה, עם ההיסטוריה האומללה שלהם ועם העובדה שכבר אין ביניהם שום קשר ולו השולי ביותר, וכשהיא נשואה באושר, ושהיא חשה מבוכה אבל גם שהיא נמצאת, היא אומרת, במין מצב מסוג משבר פנימי
אמיתי בקשר למשהו, והיא נואשת — באופן שבדרך כלל רק בעיות אשראי רציניות גורמות לאנשים להיראות ככה נואשים ולכודים — כשעיניה עם המבט הטובע מוסטות היא מתחננת לפניו לא לנצל את מצבה הנואש בשום דרך כולל שיפוט או לגלוג על חשבונה.

וגם תמיד היא שתתה את הקפה שלה כששתי כפות ידיה כרוכות על הכוס אפילו בסביבה חמה כמו זאת. המחזורים, שולי הרווח והנתונים הפיננסיים של יונדאי־ארה"ב היו בין התנאים הכלכליים הרבים מספור שהושפעו מהתנודות בערך היֶן ובמטבעות מזרח אסיה הקשורים אליו. האישה הצעירה בילתה שעה מול הראי כדי לבחור
את החולצה והמכנסיים חסרי הצורה, ואפילו הוציאה את העדשות הרכות החוצה כדי לחזור ולהרכיב את המשקפיים שלה, ופניה לאור החלון היו חפות מאיפור להוציא מריחה־חפוזה־וספיגה של גלוס. זרם התנועה הכבד על הכביש המהיר נצנץ מבעד לחלון שהאיר באור שמש את צדה הימני; ומבעד לזגוגית, המגרש של "מד מייק", עם
דגלוני הפלסטיק וגבר בכיסא גלגלים עם אשתו או איזושהי אחות, מטופל בידי קידֶר השמן הלבוש בחלוק בית־חולים וחובש את האביזר בצורת חץ־תקוע־בראש שכל נציגי המכירות נאלצו לחבוש בימים שמֶסֶרלי נמצא שם בשביל לפקוח עין, אף הוא היה בטווח הראייה החצוי של תאו של האקס־מאהב — שעדיין אהב אותה, את ג'ני אן
אוֹרזוֹלֶק מקורס שיווק ב', ולא את ארוסתו הנוכחית, כך תפס פתאום, כשלבו מתכווץ ומעיו מתהפכים, כמו בפצע קטלני שנפתח מחדש — וממש מאחוריו, מרצד בחוֹם, מגרש החניה של "עולם המבוגרים" עם כלי הרכב שלו מכל סוג ורמה, שבאים והולכים בקצב שמֶסֶרלי מ"מד מייק" יכול רק לחלום עליו.__

דיוויד פוסטר וואלאס (2009-1962) נחשב לאחד מגדולי הספרות האמריקאית בת זמננו. מפרי עטו ראו אור בעברית גם ילדה עם שיער מוזר ומשהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם. "עולם המבוגרים (I) ו-(II)" פורסמו בקובץ הסיפורים "ראיונות קצרים עם גברים נתעבים", שרואה אור בימים אלה בהוצאת ספרית הפועלים. מאנגלית: אלינוער ברגר

קריאה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי דיוויד פוסטר וואלאס.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על עולם המבוגרים (I)

01
נרגיל

אכן יש קטעים מעולים. הנושא: החיים המעוותים ומלאי הסבל הנפשי של האישה והגבר בעידן של הקפיטליזם החדש. החלום שלה כתוב מדהים מדהים. נורא מצחיק התיאור של החבר הקודם שלה מתוך עיניי הבעל. ברור לגמרי שהפרצוף העקום שלו הוא רק בדמיונו המקנא.. מצוין ומשעשע ביותר. אבל רק הערה די חשובה, 2 הערות בעצם: 1. המקום היחיד בו הכותב המאוד מוכשר מגלה כנראה שביב הבנה, שהצרכים של האישה מהקשר הזוגי כלל לא ממוקדים במין אלא מקיפים בהרבה, מופיע בשיר המוצלח מאוד שכתוב על קיר השירותים (הציבוריים?). כאילו במקום הנמוך המייאש (שאתה זקוק לנקביך המלוכלכים כמו כול חיה, למרות שאפשר להגיד שזה סימן חיובי - לא בסיפור הזה, והסיפור הזה לשיטתו אמין מאוד) אך האינטימי הזה, הוא מצליח לגלות שביב הבנה לגבי התסכול הנמשך מבת הזוג, אולי הסופר איכשהו קולט כאמור, באמת באיזשהו מאמץ עליון ועל חושי ממש, שהמין כלל לא ממצה את ציפיותיה של האישה מהקשר עם הגבר. 2. ברור לגמרי שהתסכול המתואר בעיקר כתסכול של האישה, זה בעצם התסכול של הגבר - אז כאמור יש כאן שתי הערות על הסיפור, ושתיהן משודרות לקורא(ת) מעל לראשו של הסופר - ז"א הוא לא מודע לזה, כאילו הטקסט שלו משמש בשתי הנקודות האלה כחומר אנטרופולוגי ולא ספרותי, זה חסרון מסוים. הסיפור בהחלט מתאר באובססיה מצוינת את הטירוף של הקפיטליזם החדש שמצליח למשטר את האישה כאילו הייתה גבר (אבל הסופר לא מבין זאת), וכמו כול גבר הסקס נמצא במרכז עולמה הרגשי. כך זה בסיפור לגבי הגבר - הסקס במרכז עולמו הרגשי בכול הקשור לאישה לפחות ( כמובן באותה נשימה עם המניות והבורסה) אבל זו אמת. וזה פשוט לא נכון לגבי נשים, עדיין לא, למרות מאמציי סוג המשטר הכלכלי - חברתי הזה 'לנרמל' את האישה.