אלה שמסכנים את לבם ומפסידים נשארים שלמים גם אחרי שהוא נשבר, יפים יותר בזכות בלותם
X זמן קריאה משוער: 3 דקות
1.
אחרי האהבה, הימים נראים חלולים פתאום, כמו שורה של צנצנות ריקות על מדף. וכל הגוף מתקשה מהפאניקה למלא אותם: באהבה חדשה, בהסחת דעת, בשכחה; כמו קטניות, ופסטה, ופירות יבשים – העיקר למלא את הצנצנות, את הימים. אבל גם כשהם עולים על גדותיהם הם נראים ריקים עדיין, כי זיכרון האהבה שנגמרה חוזר ומרוקן אותם, כמו שסילון של מים מרוקן צנצנת גדושה. אבל יום אחד, אחרי הרבה ימים ריקים, יקרה משהו חדש. החרדה למלא הימים שוככת, והם שואפים להתאזן, מעצמם. הריק הגדול, של זיכרון האהבה שנגמרה, כבר לא מחניק. כי גם אם הוא לא מתמלא, הוא מתפזר, כך שאפשר לחיות אתו, כמו חתך נייר באחת האצבעות. זה היום שבו אתה יודע שתמו ימי האבל של "אחרי האהבה", ואתה עומד, ריק ופעור, כמו צנצנת נקייה, לפני אהבה חדשה.
2.
אבל אף אחת מהמכות הקודמות לא כאבה כמו הפעם שהוא אמר לך שהוא לא אוהב אותך. וכשהסוף היה קרוב ממש, ונראה היה שפני הדברים לא יכולים להיות חמורים יותר, הוא אמר לך שהוא שונא אותך. אבל אפילו השנאה שלו כאבה לך פחות מאי האהבה, כי לא האמנת לה. ידעת שמתוקף חימתו הוא מדבר, מגאוותו הפצועה, מרצונו להוכיח לך ולעצמו שאובדנך לא יכאב לו. ואילו כשהוא אמר שהוא לא אוהב אותך, ידעת שזו האמת. ואם למדת רק דבר אחד ממנו, הרי זה שאף אחד לא צריך לעולם לשמוע את המילים 'אני לא אוהב אותך'. כי אין סיבה או היגיון בעולם שיכולים להצדיק הודאה בהיעדר אהבה. אפילו הודאה בשנאה עדיפה עליה, כי טבעה של השנאה לקמול, להתאדות החוצה מהעורקים, ואילו אי אהבה לעומתה נשארת, היא מקננת בלבו של זה שאינו נאהב לנצח, ושולחת זרדים וענפים יבשים בפני האהבות הבאות.
3.
אחרי הכל, יש מידה של יופי בהיות לבד. לכל הפחות, בהיות לבד כשאתה מחוץ למערכת יחסים. כי אין גרוע מלהיות לבד כשבפועל אתה בזוג. את יודעת, כשאתה לבד מחוץ לזוגיות, ל"לבד" שלך יש גבולות. יש לו שעות מוגדרות ביום, ומסגרת נפשית שבה אפשר לתחום אותו. אפשר להניח לו ולהעסיק את הדעת בפרטי היומיום. אפשר לחזור אליו ולבקר אותו בערבים, או בבקרים, כמו סבתא אהובה - כזו שתמיד נוכחת בתודעה אבל נדיר שהיא זוכה לביקור.
ואילו כשאתה לבד בזוג, הלבד מטפטף אל כל הפינות של ההווי שלך. הוא מתפשט בך כמו התכולה של תיון בכוס מים: אין לו מרכז כובד ולא סורגים - הוא צובע את כולך. ובהתאם לזה ה"לבד" הופך לחלק מרכזי מהזהות שלך, יותר מכל מרכיביה האחרים: אתה נעשה יותר לבד מאשר מאושר, יותר לבד מאשר חבר, יותר לבד מאשר סופר או עורך דין או מורה, יותר לבד מאשר אתה עצמך. אולי זו הנחמה הקטנה בהיות לבד; ההבנה שיש אבולוציה לתחושת הלבדות. שהיא משתנה, וניתנת למידור, ושבסופו של דבר, לפעמים, גם ללבד יש תאריך תפוגה, ושלב אחרון, וקץ.
4.
אל תחשבי פעמיים. העולם הזה מלא אהבה. אלה בני האדם שלרוב נעדרים אותה. יהיה מי שיאהב אותך וייפצע ממך ויאהב אחרות; יהיה מי שלא יאהב אותך גם אם תהיי נואשת לאהבתו; יהיה מי שייתן לך להאמין שהוא אוהב אותך על אף שבפועל הוא לא יודע מהי אהבה. ויהיה מי שיאהב אותך ובסופו של דבר יוותר עלייך. דווקא אותו לא יעלה בידך לשכוח. כי לבד ממי שאוהב אותנו, אלה שמוותרים עלינו משאירים בנו את העקבות העיקשות ביותר. הם כתמי השמן המכוערים על הבד סופג הכל של התודעה. בכל זאת, אהבי אותם. אל תחשבי פעמיים. זהירות היא אויבתה הגדולה ביותר של האהבה ותוצאתה העצובה ביותר, לא שברון הלב. היי מוכנה לאפשר ללב שלך להישבר. אל תאמיני לזהירים. אלה שמסכנים את לבם ומפסידים נשארים שלמים גם אחרי שהוא נשבר, עומדים, בחתיכה אחת, כמו פסל רומי, יפים יותר בזכות בלותם. ואילו אלה שמגוננים על לבם, נוטים לשבור בייאושם את לבבותיהם של אחרים. ואת עוד תראי, מוטב לסבול שברון לב מאשר לגרום ללב אחר להישבר. כי לבנו שנשבר בנו זוכר אבל שועט הלאה, פועם לקראת האהבה הבאה, אדום מרוב אפשרויות, ואילו הלב ששברנו נשאר אתנו, לתמיד, תזכורת לכשלוננו באהבה שלא נוכל לתקן לעולם.
תגובות פייסבוק
10 תגובות על ארבע מחשבות על לבד
!!!
תודה
מפחיד כמה זה נכון וקולע...
עיצוב מחשבה בצורה מדהימה ביותר עם השראה אופטימית לעולם ולחיים בה
פנטסטי.
איימן הנפלא
מדוייק ביותר!
תודה!!!! נהניתי מהקריאה
להפנים כל מילה!
יישר כח.
1. אתה כותב את המילים, והן רק מילים ועדיין- קשה שלא להתאהב בך.
אלו רק מילים ואתה מצייר איתן תמונה שלמה עם כל כך הרבה צבעים וריחות ותחושות והנה ברגע אחד התמונה הפכה למציאות.
2. מתוודה על הקנאה שפורצת בעת הקריאה, איך יתכן שלא ידעתי אני להנסח בכזו רהיטות, בכזה דיוק, עם כל כך הרבה חיים בתוך כל מילה שנדמה שנבחרה בקפידה ולמרות נוכחותה אינה פוגמת בזרימה.
3. הוקרת התודה על שאתה עושה זאת עבור אלו שלא יכלו לעשות זאת כמוך, אפילו לא קרוב. כמוני.
4. תודה על שאתה נותן מילים לרגשות, תודה שאתה נותן צבע לאירועים החמקמקים כמו גם אלו שלא.
תודה על זה שאתה כל כך מוכשר ותודה שאתה חולק את המתנה הזו עם אחרים.
אפלה מתקרבת
הבי בי סי הוא מקום נפלא למצוא בו פודקאסטים סיפוריים, מה שקוראים fiction, ו-The Dark Is Rising הוא מן הסוחפים שבהם. יש בו מסעות בזמן, יש בו עננה של רשע שהולכת ומתקרבת, יש בו מיתוסים עתיקים, ויש בו שני שחקנים ותיקים ונפלאים, טובי ג׳ונס (Toby Jones) והרייט וולטר (Harriet Walter) - שניהם מוכרים לאנגלופילים מאינספור סדרות וסרטים.
הפודקאסט - שבמרכזו מלחמת אור בחושך, ונער, שאחרי שורה של חוויות קסומות ומטרידות מאוד מבין שהוא שיילך לקבוצה של יצורים בשם the Old Ones, המסוגלים לנוע קדימה ואחורה בזמן, הוא עיבוד תסכיתי לספרה של סוזן קופר שראה אור בשנת 1973, והוא מאובזר במיטב האפקטים הקוליים ומוגש תוך שימוש מופלא ממש במוזיקה, ובעובדה שרובנו מאזינים לפודקאסטים כאלה באוזניות.
טחנות המוסר
ארז פירטקרוב היום שבו מערכות אוטומטיות יוכלו לקבל החלטות בעלות השלכות מוסריות. ואפשר...
X 18 דקות
אני מפחדת מאמריקאים
קלייר זלקיאחר הצהריים משמים אחד, לפני מספר שנים, כשעבדתי באוניברסיטת נורת'ווסטרן הטלפונים של...
X 4 דקות