הֵרָגַע, הֵרָגַע, יַלְדִּי הַנָּעִים:
אַךְ רוּחַ מְרַשְׁרֶשֶׁת בְּעָלִים יְבֵשִׁים.י.ו. גתה, 'שר היער' (תרגום: טשרניחובסקי)
בוקר טוב נוני.
לילה טוב. מה השעה אצלךְ?
כמעט אחת בבוקר. אצלךָ?
כמעט שתים-עשרה בצהריים. למה לא ישנה?
אתה לבד?
לבד… תלוי איך את מגדירה. אין פה עוד מישהו חוץ ממני אם לזה הכוונה.
נוני אתה נשמע קצת מוזר. הכול בסדר?
הכול בסדר וכלום לא מוזר.
למה אתה לא בעבודה?
אני שאלתי קודם. למה את לא ישנה?
סתם, לא נרדמתי.
למה?
חשבתי כל מיני מחשבות.
כלומר דאגתְּ כל מיני דאגות?
נו, אתה יודע למה אני לא ישנה.
שוב נכנסת לערוץ המזג אוויר?
נכון, ונחש מה ראיתי?
די נו, אל תעשי מזה סיפור.
ראיתי שציקלון בדרגה 4 עם רוחות במהירות של מאה קמ"ש וסיכויים גבוהים לצונאמי ושיטפונות עושה את דרכו באוקיינוס השקט – אליךָ.
אוי, טוב שאת לא מגזימה.
סליחה, לא עושה את דרכו – הוא ממש כבר שם בניו זילנד.
אין מה להתרגש, באמת. פה אף אחד לא עושה מזה עניין.
אהה, זה מאוד מרגיע אותי.
תקשיבי רגע, את חייבת לישון בלילות במקום להתעסק עם כל מיני דאגות הזויות. זה סתם מערער אותך.
נוני, אני לא הזיתי את הסערה הזאת.
אז יהיה קצת גשם, רוחות חזקות, זה הכול. מקסימום יישברו כמה ענפים. אולי יעופו כמה כבשׂים.
מצחיק נורא. בבקשה אל תצא מהבית עד שזה לא נגמר.
תשמעי, קוראים לה רגינה. ציקלון רגינה. זה שם של דודה. אי-אפשר לפחד מסערה עם שם כזה.
טוב, אז תיחנקי, רגינה. תמותי ותיעלמי מהר, אמֵן.
…
הלו.
...
נוני אתה שם?
לא היית צריכה להגיד את זה.
הלו? דבר חזק יותר, אני לא שומעת אותך.
לא היית צריכה לקלל אותה.
מה?
עשית טעות. הלוואי שלא היית אומרת את זה.
נוני לא הבנתי אותך.
…
אתה צוחק, נכון?
…
איך זה שאתה לא בעבודה? בגלל הסערה?
למה התקשרת אם חשבת שאני בעבודה?
קיוויתי שלא יצאת במזג אוויר הזה אז אמרתי שאני אנסה, אולי במקרה אתפוס אותך.
...
אז לא עניתָּ לי.
נתפס לי הגב.
…
ארנוני. לפני שבוע וחצי אמרת לי שנתפס לך הגב, ואחרי יומיים אמרת שאתה כבר בסדר וחוזר לעבודה.
…
אז כבר שבוע וחצי אתה לא עובד?
משהו כזה. ביקשתי מהסוכנות שימצאו לי משהו חדש אבל הם לא חוזרים אלי.
ולמה–
לא שומע אותך.
למה עזבת את העבודה באתר?
אנדרו התהפך עלי. אמר לי לא לחזור.
אנדרו זה המנהל עבודה?
כן.
למה התהפך עליך?
…
מה עם הבחור שעבד איתך, הנחמד, מה שמו, רוס?
הפסיק לדבר.
הפסיק לדבר?
כן, הפסיק לדבר אתי.
מה? למה?
לא יודע. אותו בכלל לא קיללתי.
…
נוני, לא הבנתי. את מי כן קיללת, את אנדרו?
ברור.
איך קיללת אותו?
את לא רואה?
נוני, אהוב שלי, אחת בלילה וחשוך פה ולא, אני לא רואה. איך קיללת אותו?
אני הבאתי את רגינה.
…
על מה אתה מדבר, ארנוני?
אל תלחשי אמא, אני לא שומע אותך.
אתה הבאת את רגינה?
כן. היא תהרוס לו את כל השלד, תשבית את העבודה לשבוע לפחות, הוא יצטרך לגייס פועלים חדשים לפנות את ההריסות, להתחיל מאפס. יותר גרוע מאפס. הוא יתחנן שאני אחזור.
מה...
הוא בחיים לא יגמור את הבניין בזמן, יש סיכוי שבעל הקרקע בכלל יחליף קבלן ואז הוא יפסיד בגדול. הוא ישלם טוב-טוב על מה שהוא עשה לי.
נוני מה–
אבל עכשיו אַת הרסת אֶת הכול. היא באה לעזור לי ואת קיללת אותה.
נוני בבקשה תגיד לי שזאת בדיחה.
ועכשיו אני צריך לצאת ולהרגיע אותה.
מה… לא! נוני אתה לא יכול לצאת!
…
ארנוני!
בטלפון הצמוד אל האוזן ומלהיט אותה היא שומעת את הנקישה של המכשיר שלו כשהוא מניח אותו בלי לנתק, את הצעדים, את חריקת הדלת הנפתחת, ואחר כך, כמו בתוך לוע של חיה מורעבת, הכול נבלע ביללות של רגינה.
טל ניצן היא משוררת, סופרת ומעורכות 'המוסך'. פרסמה שישה ספרי שירה, האחרון ביניהם "לחצר הפנימית" (אבן חושן, 2015, אמן מלווה: ציבי גבע), ואת הרומן "אֶת כל הילדים בעולם" (אחוזת בית, 2105).
לסיפור אחר שלה שהתפרסם באלכסון, לחצו כאן.
תגובות פייסבוק
2 תגובות על רגינה
מעולה. מדוייק. מהפנט.
בטח שכבר אמרתי שתגובתי נימחקה כי זה קורה ייותר מידי פעמים,אני משקיעה מחשבה ונשמה בתגובה ו-יוק
ארבעה מעשי רצח
נורמן לברכטפילוסוף, משורר, רואה בנסתר ומנהיג ציוני: כולם יהודים, שלושה נרצחו על ידי...
X חצי שעה
של מי האליטות האלה?
האליטות מעוררות לא מעט תהיות. אין הכוונה כאן לעניינים פוליטיים או חברתיים, אלא בעיקר לשאלות לשוניות הנוגעות לשפות אירופיות ובעקבותיהן גם לעברית.
מהי אליטה? המונח elite, שנמצא בווריאציות קלות בשפות הרומאניות והגרמאניות, מקורו בפועל הלטיני eligere, שמשמעותו "לבחור". הצורה elite על גרסאותיה השונות היא פרטיציפ, מה שנקרא בעברית "בינוני", כלומר צורה שיכולה לשמש כתואר וכשם עצם והמערבת את הפעולה ותוצאתה גם יחד: פעולת הבחירה, שבעקבותיה מישהו או משהו הוא "נבחר" או "מובחר". והנה הבעיה צצה מולנו מיד. מצד אחד, elite מציין אדם או קבוצה שנבחרו מתוך הקשר רחב יותר. יתכן שהם נבחרו מתוקף הישגיהם או תכונותיהם המוכחות למעשה, ויתכן שהם נבחרו על ידי הגורל, למשל אם מדובר באנשים שנולדו למעמד מסוים או לקבוצה שמסומנת חברתית כעדיפה. מצד אחר, elite מציין את הטובים ביותר בהקשר מסוים. מוכרות לנו elite units בצבא. אני מציין את המונח באנגלית כפי שיכולתי לציין אותו בשפות אירופיות אחרות, ולא בעברית ומיד יובהר מדוע: בעברית יחידות כאלה מכונות כבר מזמן "יחידות מובחרות". השפה העברית אכן משקפת את הכפילות שעלתה כאן: בידול איכותי לעומת הגדרה מראש של דבר מסוים או אנשים מסוימים כטובים יותר, "עדיפים" וכדומה. המובחר ביותר הוא הטוב ביותר, בין אם מדובר בענבים מובחרים בסוף הקיץ או בחיילים וחיילות מובחרים ביחידה מיוחדת שזקוקה לאנשים בעלי תכונות נדירות ומרשימות במיוחד.
השאלה החוץ לשונית המכרעת היא כמובן מי בוחר ובעיניו של מי דבר או אדם "מובחרים" וראויים להיחשב "אליטה". ברור שאנשים וקבוצות בחברה מגדירות את עצמן כך במסגרת החיכוכים הפנימיים ומאבקי הכוח והשליטה בחברה. בנוסף לכך, יש מי שמגדיר קבוצה מסוימת כ"אליטה" ואף נשמעים קולות רבים המדברים על "אליטות", כלומר על קבוצות אחדות, שיש ביניהן מידה זאת או אחרת של חפיפה, שכל אחת מהן בנפרד "מובחרת" או "נבחרת" מטעם עצמה או מטעם המוסכמות של החברה.
ואם לא די בכך, הרי שהעברית זימנה לנו תסבוכות נוספות.
המונח "אליטה" בעברית מנותק ממקורותיו הלועזיים ואין בו תחושה של בחירה, היבחרות, מובחרות או נבחרוּת. כך קל היה לתת לו להפוך לתווית כללית, כמעט סתמית, עד למצבו היום כשהוא מוטח כשם גנאי בפי מי שחשים מקופחים או בכל אופן לא שייכים למה שהן לדעתם "אליטות". וכל הסבך הזה מנותק משאלת האיכות, המיון של מי שמצטיינים בתחום מסוים או הבחירה בקבוצה קטנה כדי לבצע משימה מורכבת. כל אלו מטופלים בעברית על ידי השורש "ב.ח.ר.", ללא קשר ל"אליטה". זו מצדה, אותה "אליטה" מיובאת, נותרת כמעט מבודדת בלקסיקון העברית, פרט לקרובי משפחה ספורים כמו "אליטיסט" ו"אליטיזם". בכל אופן, שורש "א.ל.ט." לא נוצר בעברית המודרנית.
אלא שהצלילים של "אליטה" חופפים למעשה לחלוטין ל"עילית", מונח שהוא שם עצם וגם תואר בעברית, מבוסס ומשמש כך מזה שנים רבות. יחידות עילית, אופנת עילית וכדומה מופיעים ללא הרף בדיבור ובכתיבה בעברית בימינו. ואין לבלבל בין "עילית" ובין התואר שצורתו כעין סיומת, "-על" – שראוי לדיון נפרד ומשמש ב"גיבורי-על", "תותח-על" וצורות דומות רבות, בדומה ל-super הלועזי, ובהבדלים מסוימים.
בכך לא מסתיים הסיבוך. בשולי הדברים, בכל זאת, קיימת המילה העברית "עידית". המילה, שמקורה ככל הנראה ערבי, מציינת אדמה משובחת, אדמה שהיא הטובה ביותר וגם סחורה משובחת, המשובחת ביותר. "עידית" מתעודת בתלמוד וגם בספרות העברית החדשה, אך היא נדירה יחסית בימינו, ומן הדיבור היא נעלמה ככל הנראה כמעט כליל. אין לדעת אם הדמיון הצלילי בין "עידית" סייע לקדם את "עילית", שמצדה התקדמה יפה בשל הדמיון הצלילי שלה ל-elite. הדבר אפשרי וכדאי להעמיד השערה ולבדוק אותה, אך יקשה להוכיח אמפירית שכך אכן קרה. בכל זאת, יש טעם להזכיר שלשונות פועלות גם כך, מעכלות לקרביהן מילים זרות בסיוע דמיון צלילי או אחר למילים קיימות, כך שנמצא מקום לכולן, או שאחת המילים הוותיקות נדחקת ומודחת והחדשה תופסת את רוב השטח או את כולו.
זה לא מה שקרה בעברית. elite אמנם תקעה שורשים באדמה העברית והנביטה מילים נוספות, אך נותרה בודדה בשטח, מושלכת ומוטחת בפי כלף כאילו הביאה איתה מטען של גנאי מאירופה, בעוד למטיחים מן הסתם אין מושג מנין באה ומה הסיפור שלה.
ותשקוט אירופה
ריכרד פון וייצקרדברים של נשיא גרמניה בעצרת זיכרון באולם המליאה של הבונדסטאג לציון 40...
X 19 דקות