ממך, רוזה, לא רציתי
לקבל רק את החיבוק ההוא
האיטי כל-כך שאת נותנת לי,
וגם לא ליהנות רק מהנשיקה ההיא
הרטובה כל כך שאת נותנת לי...
לא רציתי רק כיוון
שלפי כל מה שאת אומרת לי,
הבחנתי כבר שבחזך
נאנח לב עשוי היטב,
לבך.
ובכן, אם כך, דמיינתי לי
שיחד עם הגוף הרזה הזה,
הגוף השחרחר שאת נותנת לי,
ברוב יופי, ברוב עליצות,
פרץ הצחוק שאת נותנת לי,
ושמקסימים אותי כל כך,
יכול היה להיות שלי, כן, בהחלט
גם מה ששוכן מאחורי פנייך, רוזה,
המחשבה, הנפש, מורת הרוח,
שלך.
מריו דה אנדרדה (Mário de Andrade), יליד ברזיל, משורר, סופר, מוזיקולוג וחלוץ בתחום האתנו-מוזיקולוגיה, היסטוריון של האמנות ומבקר, מהבולטים במודרניזם הברזילאי ומגדולי הסופרים של דורו, נולד ב-1893 והלך לעולמו ב-1945.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
תגובות פייסבוק
אני מחול פוליטי
דוד קישיקהמחול המודרני קשור קשר הדוק למחשבה פוליטית. אם נשתמש בו כמקור השראה...
X 8 דקות
ברוכים הבאים לאלכסון
דב אלפוןאלכסון הוא כתב-עת דיגיטלי חדש השואף לעורר מחשבה, מיסודה של עמותה ללא...
X דקה
4 צעדים לחיסול האי-שוויון
טים הרפורדאפשר וצריך לשנות משמעותית את התפלגות ההכנסות בעולם. זה לא יהיה קל. |...
X 3 דקות