כל חיים הם טביעת ספינה ואבדן.
כשאנו מגיעים לקצה לשון היבשה
אנו מוצאים רק ים ורוח.
היכןחלומותינו? קרן שמש
תועה נעלמה בין העלים,
בתוכנו היום החוויר.
נתון במצור בידי אור השחר,
מוקף בעצמי, אני לבד
בין נקיקי היבשה וחימת הים.
אור אחרון של חגיגה חותמת,
מרצד הנצח בשעת הבוקר.
והנצח הוא כל מה שנותר לי.
לדו איוו (Lêdo Ivo) היה משורר, סופר עיתונאי ומסאי, ברזילאי. הוא נולד בשנת 1924 בעיר Maceió, בירת המדינה Alagoas שבצפון-מזרח ברזיל, והלך לעולמו ב-2012.
תרגום מפורטוגזית: יורם מלצר
תגובות פייסבוק
אני לא מבין מה את חושבת שאני אומר
רוברט ברטוןאם אפילו מומחים אינם יכולים לחזות כיצד ינהג אדם במצוקה ומי ינקוט...
X 19 דקות
הקסם של המשיכה
יוחאי עתריההאם גדול המדענים היה גם בכיר האלכימאים? או: מדוע אייזק ניוטון ממשיך...
X 10 דקות
יש על מה להתחרט
קרינה צ'וקנוהתרבות הדוהרת שלנו רואה בחרטה סימן לחולשה וכישלון, קריאת תיגר על קיומו...
X 11 דקות