חוף ים

לא ים, לא ארץ – הקצה המפריד ביניהם.

גל החול הזה...

שבו מטייל לו מאושר,

לבוש בשמש ותו-לא,

עירומם של בני-האדם.

לימבו של לובן ושמחה.

הזמן בלי יכולת לחולל את נזקיו,

ואף סימן בסוף כל יום.

מיגל טורגה (Torga), ששמו האמיתי היה אדולפו קורייה דה רושה (Correia de Rocha), נולד בצפון פורטוגל ב-1907 והלך לעולמו ב-1995. כתב שירה, סיפורים קצרים, מחזות ויומן בן 16 כרכים. הוא נחשב לאחד מגדולי הספרות הפורטוגלית במאה ה-20. עבד כרופא כפרי וכרופא אף אוזן גרון בעיר קואימברה.

השיר המובא כאן הוא מתוך הכרך השמיני של יומנו, שראה אור בהוצאת המחבר בשנת 1959.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר