לא ים, לא ארץ – הקצה המפריד ביניהם.
גל החול הזה...
שבו מטייל לו מאושר,
לבוש בשמש ותו-לא,
עירומם של בני-האדם.
לימבו של לובן ושמחה.
הזמן בלי יכולת לחולל את נזקיו,
ואף סימן בסוף כל יום.
מיגל טורגה (Torga), ששמו האמיתי היה אדולפו קורייה דה רושה (Correia de Rocha), נולד בצפון פורטוגל ב-1907 והלך לעולמו ב-1995. כתב שירה, סיפורים קצרים, מחזות ויומן בן 16 כרכים. הוא נחשב לאחד מגדולי הספרות הפורטוגלית במאה ה-20. עבד כרופא כפרי וכרופא אף אוזן גרון בעיר קואימברה.
השיר המובא כאן הוא מתוך הכרך השמיני של יומנו, שראה אור בהוצאת המחבר בשנת 1959.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
תגובות פייסבוק
2 תגובות על חוף ים
תודה שהוספתם את המדור הזה,
תענוג אמיתי.
שאלה, בדרך כלל מגישים שירים מנוקדים, האם זה בכוונה תחילה שלא ניקדתם את השיר?
תודה רבה, לאה. אנחנו בהרצה, ניסיונות ראשונים. בשלב הזה, ננקד ניקוד מבחין כשצריך, עד שנמצא דרך פשוטה לנקד.
העיקר, תהני מהמדור ומשני חבריו החדשים.
הלב נפתח באוזן נכונה
מ.מ. אואןלהקשיב היטב אינו רק חסד שלנו כלפי אחרים, אלא גם מתנה לעצמנו...
X 20 דקות
אמא'לה, רק לא נורמליות
טרוויס אלכסנדראחת מתופעות הלוואי של מגפת הקורונה, כמו של אסונות אחרים לפניה, היא...
X 18 דקות
שתי פצצות אטום וטיפה של חוסר מזל
סטיבן היילסאופטימיסטים מאמינים במזל הטוב, פסימיסטים משוכנעים שהמזל הרע הוא נחלתם. האם יתכן...
X רבע שעה