שירים

הריצוד

כל חיים הם טביעת ספינה ואבדן.
כשאנו מגיעים לקצה לשון היבשה
אנו מוצאים רק ים ורוח.

 היכןחלומותינו? קרן שמש
תועה נעלמה בין העלים,
בתוכנו היום החוויר.

נתון במצור בידי אור השחר,
מוקף בעצמי, אני לבד
בין נקיקי היבשה וחימת הים.

אור אחרון של חגיגה חותמת,
מרצד הנצח בשעת הבוקר.
והנצח הוא כל מה שנותר לי.

לדו איוו (Lêdo Ivo) היה משורר, סופר עיתונאי ומסאי, ברזילאי. הוא נולד בשנת 1924 בעיר Maceió, בירת המדינה Alagoas שבצפון-מזרח ברזיל, והלך לעולמו ב-2012.

תרגום מפורטוגזית: יורם מלצר
09.06.2021

עקבותיך

הלֶך, עקבותיך

הן הדרך, ורק הן;

הלֶך, אין דרך,

את הדרך עושים בהליכה.

בהליכה עושים את הדרך,

ובהשיבנו מבט לאחור

רואים אנו את המשעול

שלא נשוב לדרוך בו לעולם.

הלך, איך דרך,

אלא נתיבי קצף על פני הים.

אנטוניו מצ'אדו (Machado), מגדולי המשוררים הספרדים המאה העשרים, איש זרם "דור 98", נולד ב-1875 והלך לעולמו ב-1939. הוא מת בעודו נמלט מספרד בשלהי מלחמת האזרחים, בדרכו לצרפת.

תרגם מספרדית: יורם מלצר

03.06.2021

חוף ים

לא ים, לא ארץ – הקצה המפריד ביניהם.

גל החול הזה...

שבו מטייל לו מאושר,

לבוש בשמש ותו-לא,

עירומם של בני-האדם.

לימבו של לובן ושמחה.

הזמן בלי יכולת לחולל את נזקיו,

ואף סימן בסוף כל יום.

מיגל טורגה (Torga), ששמו האמיתי היה אדולפו קורייה דה רושה (Correia de Rocha), נולד בצפון פורטוגל ב-1907 והלך לעולמו ב-1995. כתב שירה, סיפורים קצרים, מחזות ויומן בן 16 כרכים. הוא נחשב לאחד מגדולי הספרות הפורטוגלית במאה ה-20. עבד כרופא כפרי וכרופא אף אוזן גרון בעיר קואימברה.

השיר המובא כאן הוא מתוך הכרך השמיני של יומנו, שראה אור בהוצאת המחבר בשנת 1959.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

26.05.2021