תגית: ולטר בנימין

קריאה — בתי הכלבו הם מקדשים לפולחן השיכרון

ולטר בנימין

תרגום עברי ראשון ל"פרויקט הפסאז'ים" של ולטר בנימין: הליכה עם המשוטט העירוני הדגול. | אוגדן P רחובות פריז "את רחובות פריז, אחד לאחד, חרזתי – ושִמעו כיצד" פתיחת Dit des rues de Paris, Guillot Paris, (פריס, 1875), עם הקדמה, הערות ומפתח מאת...

מאמר — נאורות אפלה ובוהקת

אביהו זכאי

עליית הפשיזם ומוראות מלחמת העולם השנייה הביאו להאשמת הנאורות בהאדרת הכוח על כל צורותיו. אך דווקא הנאורות מבטיחה מרחב ציבורי, זכויות אזרח וויכוח רציונאלי. | בשנת 1942, השנה של הקרב הגדול בסטלינגרד אותו ראו בני הדור כקרב מכריע על גורל מורשת הציוויליזציה...

מאמר — כשהדודה הפכה למכתב

רוני אלפנדרי

מכתבים, גלויות, תצלומים: זיכרונות של משפחה שהייתה ואיננה. קרובים שלנו שהותירו זיכרונות. האם אלו זיכרונותינו? כיצד נוכל להתמודד עם מטענם? | מה מספרים המכתבים המכתבים, הגלויות, המברקים, התמונות, המסמכים וחפצים אחרים שנמצאו בעזבונם של שני אחים ממשפחת כהן הסלוניקאית: ליאון כהן (1901‑1942)...

מאמר — שיכורי מיתוס העתיד

תומר פישלר

המין האנושי רץ קדימה, בתאוותנות ובחשש, אל עתיד שנראה בלתי-נמנע: טכנולוגי, פוסט-אנושי, ממוקד תוצרים ורווח חומרי. הגיע הזמן לעצור ולרתום את האנושיות למען הווה ועתיד טובים יותר. | שיכורי מיתוס העתיד ישנים עכשיו שנת ישרים. "מחר", עת יקיצו מחלומם תהיה החמרמורת קשה...

מחשבה — כדי להמריא מהחדר

אוריאל קון

בקדחת הנסיעות שלנו, דומה שהיוצאים נראים מנצחים, והחוזרים - מנוצחים. אבל המסע האמיתי מתרחש תמיד במקום אחר. | אפשר לנסוע רחוק מבלי לצאת מהבית. האימרה עשויה להועיל בשעה שערב חג כמסך ברזל יורד על ירושלים, ודבר לא זז ברחובות – אפילו לא...

מאמר — האלים הנסים על נפשם

עידן צבעוני

עם הזמן ועומס העולם והזיכרון, אנחנו מתקשים להביע את החוויה, ושפתנו אובדת - מקליפת המוח, מהתרבות, מהיד הכותבת. אך היא גם עוברת תמורה, ויכולה להתחדש, לשאוב ממקורות ישנים ומגוונים, הכל במאמץ להביע את האדם. | לרשת שפה. "יום יום אנו עושים שימוש...

מאמר — קחו את הזמן שלכם

וינצ'נזו די ניקולה, AEON

אנחנו זקוקים לחשיבה איטית, לגישה של הרהור מתון על חיינו, לאפשרות לשחק עם הדברים, לגלגל את המחשבות, לבחון את הדברים בשקט, בלי לחץ של תוצאה מקווה, מיידית. | בשנת 1968, נפתחה מסעדה של מקדונלדס למרגלות המדרגות הספרדיות, בפיאצה די ספאנייה, הכיכר המפורסמת...

מאמר — כשאני בך ואתה בי

מ.מ. אוואֶן, AEON

רק כשאנחנו פוגשים מישהו אחר כאדם שלם, ולא ככלי לעשות בו שימוש, אנחנו הופכים לאנושיים באמת. זאת הייתה תורתו של מרטין בובר, והיא חיונית גם היום. | אחדים מן המוחות היהודים המשובחים של המאה העשרים - ולטר בנימין, מרק בלוך, ארנסט כהאן,...

מאמר — גוף-חיה: העין הנוספת

עידן צבעוני

זימון החיה אל השפה הוא הדרך לדבר על הקדושה, להנכיח את החלום, לפרוש כנפיים עם המלאכים, לפרוץ את הגבולות. | במקום שבו נרקמים יחסי קרבה עם דברים שבקדושה, שבו העין בלשכתה העמיקה לראות, שבו חזיונות וגילויי עיניים דוקרניות בשפע, שבו מבתרים את...

מאמר — ביחד, לחוד

כריסטופר בֶּנְפי, The New York Review of Books

בעולם שבו הכול קרוב, בלחיצת כפתור, מה משמעותו של המרחק? כיצד חיים איתו? | זוכרים כמה רומנטי היה לטלפן "לונג-דיסטנס"? "מרכזייה, אני רוצה לעשות שיחה 'לונג-דיסטנס'". לא היה אפשר שלא לחשוב על המילים נוסעות להן לאורך הכבל מרחק של מאות ואלפי קילומטרים....

מחשבה — הטרנד: להיות לא יצירתי

דייגו אֶרְלָאן

בדרך כלל, כשאנחנו חושבים על כתיבה יצירתית איננו חושבים על שימוש בפלגיאט, בציטוטים, ב"סמפלינג" (כמו במוזיקה) ובחומרים שאפשר להביא מתחומים רחוקים לכאורה, כמו המדע. אבל בחזית הכתיבה היצירתית היום, אלו בדיוק הכלים המשמשים יוצרים נועזים, שאינם חוששים להתעמת עם הממסד ועם...

מאמר — אמני גרילה

גיא גרינפלד

האם דפני גפני מממשת את חזונו של ולטר בנימין, ועוד בפייסבוק? | גם מי שאינו מחזיק בחשבון פייסבוק מכיר את הרשת החברתית הגדולה בעולם. יש בה ייצוגים לא רק לאנשים פרטיים, אלא גם לגופים ממשלתיים, תנועות, אמנים ועסקים מסחריים. אפשר לומר שבאופן...

מאמר — תמונה חדשה, פילטר ישן

א' ד' קולמן, MIT Technology Review

ולטר בנימין חשב שטכניקות שעתוק כמו צילום יגרמו לאמנות לאבד את ההילה שלה. העידן האלקטרוני לימד אותנו שהילה היא דווקא דבר שאפשר לייצר -- אפילו באינסטגרם. | בשנת 1977 הציג הצלם האמריקאי המנוח ויליאם דה-לאפה (DeLappa) סדרה של תמונות בשחור-לבן במרכז הבינלאומי...

מאמר — משיכה חייתית

דויד ברש, Aeon

אנחנו נהנים מהתבוננות בחיות, בסביבתן הטבעית או בגני חיות סגורים. האם מדובר בריגוש אבולוציוני או שמא יש לכך הסבר מטריד יותר? | אני מת על גני חיות. באמת שכן. אני מצדיע לפארקים הזואולוגיים של ימינו על הדגש ההולך וגובר שהם שמים...