מאמר — בצד הבטוח של הדברים דניס קליין, AEON הצופה מהצד, ותמיד יש צופה מהצד, הוא בעל תפקיד אישי והיסטורי, ואינו יכול להתנער מאחריותו. | יום אחד, בראשית הסתיו של 1964, בערך בשלוש, קיטי ג׳נובֶזֶה בת ה-28 עשתה את דרכה הביתה מהבר הניו יורקי שבו עבדה, כפי שנהגה לעשות מדי בוקר....
מאמר — נציבי המלח של הזיכרון דליה וירצברג-רופא מה גרם לניצולי השואה להסב את מבטם לאחור, להחיות את הזיכרונות האיומים מכול ולהעלות אותם על הכתב? | "אנחנו החדשים, סובבים בתוך המון אדם, מחפשים פני ידיד, קול אנושי חם, מישהו שידריך אותנו. שני נערים יושבים שעוּנים על קיר הצריף. כנראה צעירים...
מאמר — מקהלה של עדויות נינה סיגל, AEON יומנה של אנה פרנק הוא אחד מאלפי יומנים מלאי יאוש, תקווה, חיים ואימה, שכולם יחד מעידים על זוועות המלחמה ועל הניסיון להתמודד עם המציאות שלה. | ״יש לי הרגשה שאני עיתונאי לא רשמי שמדווח על ספינה טובעת״, כתב העיתונאי ההולנדי-יהודי פיליפ מכאניקוס...
מחשבה — בית חרושת לגיבורי שואה יורם מלצר תשאלו את Chat-GPT ותקבלו כמה פרטיזנים ולוחמי מחתרות בשואה שרק תרצו. | בין סגולותיה המופלאות של מערכת ChatGPT נמנית יכולתה לייצר גיבורים. ולא זאת בלבד, אלא שהיא מייצרת פרטיזנים שלחמו בנאצים, גיבורים יהודים מתקופת השואה. כך התגלה לי כאשר שאלתי אותה לזהותם...
מאמר — כשהמולדת מתפוגגת אהוד אמיר גלות של אדם כותב, כתיבה בשפה שנעקרה, געגועים הנישאים ברחובות עיר אחרת, בארץ חמה וזרה. | הולץ (Holz) היא עיירה קטנה במערב גרמניה, על גבול גרמניה-צרפת. בשנת 1983 יצא לאור הספר "שלושה אישים מהולץ" (Drei Holzer Buwe) ובו יצירות של שלושה אמנים...
מאמר — להתעורר, לדעת, לדעת לעשות אנה גלמן, אורית יושינסקי כולנו חלק מהמרקם החברתי, מהמציאות הפוליטית, מהרגע ההיסטורי: משבר הוא גם הזדמנות לשאלות, למודעות, לבהירות חדשה, כי אלו חיינו. | מה יכול אנליטיקאי לומר בעת הזו, או מה אפשר לומר מתוך השיח האנליטי שקורע פרצה בשיח, ביחס החברתי הקיים? האם השיח האנליטי...
מאמר — תחנות הזיכרון קלינט סמית, Atlantic מדינות רבות מתקשות לזכור, להזכיר ולהנציח את חטאיהן ההיסטוריים. האם אפשר ללמוד מגרמניה? | האנדרטאות הראשונות לשואה היו הגופות במחנות הריכוז וההשמדה. בינואר 1945 שחררו הכוחות הסובייטיים את אושוויץ שבדרום פולין. בזמן שנסוגו הכוחות הגרמניים, הקצינים במחנה בוכנוואלד שבמרכז גרמניה דחסו 4,480...
מאמר — עכשיו זה אנחנו ג׳ושוע סטיין, AEON גם שנים לאחר ביצוע פשעים קולקטיביים, יש למדינות, לארגונים ולאנשים שמשויכים אליהם חובה לפצות ולתקן. | ארצות הברית, כמדינה, כפתה עבדות והפרדה, הפגיזה והרגה אזרחים בכל העולם, כלאה ״חורשי רעה״ לכאורה בתואנות שווא בימים של חרדה מפני הקומוניזם ועוד ועוד. ארצות הברית...
קריאה — ועת לכל חפץ כותבים שונים אימון קליגרפי על אף עיוורונו סבא מאמן אותי בכתיבה קליגרפית כמו שהוא למד בהֶרָאת. אלף - שָפָּארַכּ בית - אֵגָ'אק גימל - פָּאי לָאנְג אני כותבת בשקדנות, וסבא מעביר את האגודל המוכתם בטבק על האותיות...
מחשבה — והם בקצה המזרח אביהו זכאי על שני חוקרים גדולים שחשבו שההיסטוריה מתנהלת על פי חוקיות והיגיון פנימי: גרשם שלום ואריך אוארבך. | לכאורה אין הרבה קווי דמיון משותפים ואף לא אחדות דעים ביצירותיהם של גרשם שלום ואריך אוארבך, לא מבחינה תוכנית ולא מבחינה צורנית. הראשון, חוקר קבלה...
מחשבה — האמת העולה מהשקר אביהו זכאי "יצירת מופת שלא נס ליחה ואין דומה לה" - על "שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו" מאת גרשם שלום. | עם הופעתו בשנת 1957 נכרכו כתרים רבים לספרו של גרשם שלום ״שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו״. וכך אף לאחרונה, כפי שקובע...
מחשבה — שישה מיליון ומשהו יגאל בן נון העיסוק המופרז במספר הוא חלק מהפוסט-טראומה הלאומית שלנו. מה בין זיכרון השואה להכחשה השואה? | הסרט ״המספר העגול״ שביים דוד פישר עוסק בשואה דרך השימוש במושג ״שישה מיליון״. הסרט נגע בנקודה רגישה ביותר בנרטיב הלאומי והרגיז רבים. תגובת הכעס האופיינית טענה: מה...
מאמר — חיים, גזירה והדבקה ג׳ודית שולביץ, Atlantic הסופר המבריק ו.ג. זבאלד בזז סיפורי חיים של יהודים כדי לכתוב את ספריו. מדוע הוא עשה זאת? מדוע שיקר על מקורותיו? | הסופר הגרמני הגדול ו.ג. זבאלד נהרג בתאונת דרכים בשנת 2001, בגיל 57, 13 שנה אחרי שפרסם את יצירת הספרות הראשונה...
מאמר — פגישה בפלנטה אחרת יוחאי עתריה בין חנה ארנדט וק. צטניק מתוחים קווים של דמיון על אף ביקורתה הארסית של הפילוסופית על הסופר החריג והתאטרלי. | נראה כי ק.צטניק וחנה ארנדט הם שני הפכים. כתיבתו מעוררת רושם בלתי נשלט, על גבול הפורנוגרפי, ואילו כתיבתה מנומקת ונוטעה היטב במסורת...
מאמר — הרוח מנשבת בלב החשכה שרה פיין, AEON כנר צעיר מנגן במחנה ריכוז. פליט נמלט ממולדתו ובידו ספר שירה. כשקיומנו בסכנה, האמנות שומרת עלינו. | יתכן שתופתעו לשמוע שבמחנות הריכוז שהקימו הנאצים היה ״צל צילו של מעשה אמנותי״, כפי שכתב ויקטור פראנקל ב״האדם מחפש משמעות״ (משנת 1946). אבל היה. פראנקל מתאר...
מחשבה — עמודים של שכל ישר אברהם עורי הרברט סמואל היה לא רק הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, אלא גם הוגה דעות שחיפש יציבות ובהירות בעידן של תהפוכות. | עם תום המשחקים הפאראלימפיים באנגליה בקיץ 1984, סיימתי את תפקידי כרופא המשלחת, שכרנו רכב והתחלנו לנדוד בין סטרטפורד לעיירת הספרים היי-און-ווי....
מחשבה — לקרוא ולהיקרע יוחאי עתריה איננו יכולים להבין את השואה, אבל קריאה שלובה בכתביהם של שני סופרים שונים מאוד, עשויה ללוות אותנו במסע חיוני. | בשנים האחרונות אני מלמד קורס במכללה האקדמית תל חי שכותרתו "העידן הפוסט-טראומטי". עם השנים מצאתי את עצמי מתרכז יותר ויותר בעדותו של...
מאמר — שני יהודים מתווכחים במהירות האור חימנה קנאלס מהו הזמן? דומה שהפיזיקה של איינשטיין השתלטה על השאלה וגם על התשובה. אבל היה מי שחשב אחרת ודרש להביט בזמן באורח מקיף ואנושי יותר. | ב-6 באפריל 1922, אלברט איינשטיין עורר וויכוח היסטורי בפריז כשאמר את המשפט: "הזמן של הפילוסופים אינו קיים"....
מאמר — השואה, הגירסה האמריקאית סוזן ניימן, Aeon אין ספק שארצות הברית קיבלה על עצמה אחריות משפטית על זוועות העבדות. אבל היא עדיין לא התמודדה עם האחריות המוסרית על פשעי עברה, כפי שעשתה גרמניה. | בדצמבר האחרון פרסם הבמאי ספייק לי הערה קטנה בטוויטר שלו: "העבדות האמריקאית היא לא מערבון...
מחשבה — חוכמה על שתי רגליים מאיה לבנון כדי לחיות חיים יציבים ומספקים עלינו להבחין בין מה שמתרחש, בין מה שאנחנו חווים ובין מה שבידינו לעשות: זוהי חוכמת המעשה, החוכמה העתיקה והטובה. | כשמדברים על "המין האנושי" אפשר לדבר על נטיות הבאות לידי ביטוי בתקופות שטוב לנו בהן, לעומת נטיות...
מאמר — חרדת הישראליוּת יצחק בנימיני מסע עם פרויד, לאקאן ואחרים בין הדמיון והממשות, בין משאלות הלב והמציאות, בין כל הסמלים והמלים והכוחות הפועלים עלינו כאן. | אנו תורמים את המילים, שהיו עד כה רק בחיקנו ולמען עצמן בלבד, עטופות בדיבור פילוסופי גבוה ומופשט, עצלניות וחוששות להיתקל בסתמי...
מאמר — ניצולים כמו כולנו יוחאי עתריה שניים היו באותו צריף באושוויץ, לימים היו לסופרים ידועים והתאבדו. האם השיבה הזמנית לחיים היא המפתח לחייהם ויצירתם? | פרימו לוי נולד בטורינו שבאיטליה, באפריל 1919 למשפחה יהודית ליברלית. לאחר שסיים את לימודי החובה, הוא למד כימיה באוניברסיטת טורינו וסיים את לימודיו...
מאמר — כשהדודה הפכה למכתב רוני אלפנדרי מכתבים, גלויות, תצלומים: זיכרונות של משפחה שהייתה ואיננה. קרובים שלנו שהותירו זיכרונות. האם אלו זיכרונותינו? כיצד נוכל להתמודד עם מטענם? | מה מספרים המכתבים המכתבים, הגלויות, המברקים, התמונות, המסמכים וחפצים אחרים שנמצאו בעזבונם של שני אחים ממשפחת כהן הסלוניקאית: ליאון כהן (1901‑1942)...
מחשבה — גמד, נוכל ושני כימאים דייויד מיקיץ', Tablet פרימו לוי עדיין נוסע ברכבת, מספר את סיפוריו, ודורש מאיתנו להקשיב. מבט נוסף על יצירתו הייחודית מגלה אפילו הומור קפקאי דק. | בעמוד הראשון של "הזהו אדם?", פרימו לוי הופך את "שמע ישראל", התפילה היהודית המוכרת ביותר, לקללה שאי-אפשר למחוק אותה. זהו...