מאמר — הריקוד, הזמן, הרגע איזבל ג׳ייקובס, AEON הפילוסופיה היא פעילות חושנית שמעוצבת על ידי קצב ההיסטוריה ומגולמת ברגע חולף של חירות - כך לפי ראשל בספאלוף, הוגה שלא זכתה לתהילה בחייה. | זמן קצר לאחר התאבדותה של ראשל בספאלוף (Bespaloff) בשנת 1949, החבר שלה ז׳אן ואהל פרסם חלקים מן...
מאמר — התקווה מדבקת מייקל למב, AEON נוכח האתגרים הגדולים העומדים בפני כולנו, אוגוסטינוס מציע גישה מועילה: איזון פורה בין יאוש ואשליה, בין פסימיות ואופטימות. | מלחמתה של רוסיה עם אוקראינה גבתה את חייהם של אלפים והותירה מיליוני עקורים, והאיום במלחמה גרעינית רק העצים את הפחד. שינוי האקלים כבר...
זיקוק — בובות תאורטיות דפנה לוי ערוץ היוטיוב Theoretical Puppets מתחדש מדי חודש בסרטון חדש, שמככבות בו דמויותיהם של הוגות והוגים מתחומים שונים: חנה ארנדט, זיגמונד פרויד, ולטר בנימין, ז׳יל דלז, מישל פוקו ואחרים דנים, באורח בובוני לגמרי, בעניינים שברוח: מהו הצחוק, מה יש לומר על חזלונות,...
מאמר — מה נקרא לחשוב? רועי בר שנים בודדות לאחר השואה, לאחר שנאסר על היידגר ללמד, הוא הורשה לשאת הרצאה שמותירה אותנו תוהים על ההשתקה אצל ההוגה הגרמני השנוי במחלוקת. | על הרקע להרצאתו של היידגר "מה נקרא לחשוב?" מהי מהות החשיבה? מהו זה ש"קורא" לנו לחשוב? איך אפשר...
מחשבה — כשדקארט החמיץ את השועל תמר גלבוע כשלימוד צרפתית הוא שער לגאולה מהבנאליות של הרוע, ולנגיעה בחסד שבחוכמה. | באביב 1961 נסעה הוגת הדעות פליטת השואה היהודייה-גרמניה חנה ארנדט מניו יורק לירושלים, כדי לסקר את משפט אייכמן עבור הניו יורקר, ולאחר מכן לארוז את הסיקור לכדי ספר - "אייכמן...
מחשבה — להפוך את האהבה שוב ושוב אוריאל אבולוף, Psychology Today אנו כלואים באשלייה של עצמאות, וגם גופנו הוא כלוב. המפתח מצוי באהבה ובאמת המשחררת. | יחסים רומנטיים כוללים תשוקה וחמלה. האם אנחנו יכולים לבחור, באורח פעיל, לחוש את הרגשות הללו? האם אנו מסוגלים, בחיים הממשיים, לבחור ליטול את שיקוי התשוקה? האם אנו...
מאמר — העתיד חוזר חלילה יוחאי עתריה ג׳ורג׳ אורוול הזהיר מפני עולם נורא ב״1984״, ואלדוס האקסלי בישר על עולם חדש מופלא: היתכן ששניהם צדקו? | הספרים ״1984״ מאת ג'ורג' אורוול (שראה אור ב-1949) ו״עולם חדש מופלא״, מאת אלדוס האקסלי, (שנכתב בשנת 1932), הם שני ספרי הדיסטופיה הגדולים של המאה...
מאמר — מלכודת התקווה סמנתה רוז היל, AEON חנה ארנדט לימדה אותנו שהתקווה היא מחסום לפעולה אמיצה, ושבעת צרה רק מעשים יצילו את העולם. | בעת שחנה ארנדט ובעלה היינריך בליכר המתינו, בקיץ 1940, במונטובאן שבצרפת, לקבלת מסמכי החירום שיאפשרו להם לעזוב את המקום, הם לא נכנעו לחרדה או ייאוש....
מחשבה — שישה מיליון ומשהו יגאל בן נון העיסוק המופרז במספר הוא חלק מהפוסט-טראומה הלאומית שלנו. מה בין זיכרון השואה להכחשה השואה? | הסרט ״המספר העגול״ שביים דוד פישר עוסק בשואה דרך השימוש במושג ״שישה מיליון״. הסרט נגע בנקודה רגישה ביותר בנרטיב הלאומי והרגיז רבים. תגובת הכעס האופיינית טענה: מה...
מחשבה — חזק באי-וודאות כרמן לאה דגֶה, AEON גורלנו האנושי המשותף יכול לאחד אותנו, אם נדע לשלב בחיינו גם את אי-הוודאות: זאת הייתה חכמתו של קרל יאספרס. | קרל יאספרס (1883-1969) זכה לכבוד והערכה ונוכחותו יכלה למלא את החדר בהילה של למדנות וחכמה. אולם תדמית האיש החזק הזו הסתירה בריאות...
מאמר — פגישה בפלנטה אחרת יוחאי עתריה בין חנה ארנדט וק. צטניק מתוחים קווים של דמיון על אף ביקורתה הארסית של הפילוסופית על הסופר החריג והתאטרלי. | נראה כי ק.צטניק וחנה ארנדט הם שני הפכים. כתיבתו מעוררת רושם בלתי נשלט, על גבול הפורנוגרפי, ואילו כתיבתה מנומקת ונוטעה היטב במסורת...
מחשבה — מה קורה כשבורחים מהחופש אביהו זכאי אריך פרום הפליא למפות את סוגי החופש הניתנים לנו, ואת המחירים הכרוכים באימוץ או בדחייה שלהם. | אריך פרום, אמריקני יליד גרמניה, היה פסיכואנליטיקן, פילוסוף חברתי, סוציולוג, ומעל לכל מבקר חברתי אשר חקר את יחסי הגומלין בין פסיכולוגיה וחברה. ספרו ״מנוס מחופש״...
מאמר — אמני תשומת הלב מארק גרייף, Atlantic גיבורי התרבות האמריקניים בימי המלחמה הקרה לא הצליחו בזכות חזון ומטרה, אלא בזכות קידום עצמי. | ספרו הגדול החדש של לואי מנאנד (Menand), העוסק באמנות, ספרות, מוזיקה והגות בשנים 1945-1965, ייטע בכם תחושה עזה שהמאה העשרים נגמרה באמת ובתמים. נדמה שהוא מתנה...
מאמר — בצד הבטוח של הדברים דניס קליין, AEON הצופה מהצד, ותמיד יש צופה מהצד, הוא בעל תפקיד אישי והיסטורי, ואינו יכול להתנער מאחריותו. | יום אחד, בראשית הסתיו של 1964, בערך בשלוש, קיטי ג׳נובֶזֶה בת ה-28 עשתה את דרכה הביתה מהבר הניו יורקי שבו עבדה, כפי שנהגה לעשות מדי בוקר....
מאמר — סופה של הבדידות סמנתה רוז היל, AEON חנה ארנדט נהנתה מההתבודדות, אבל חשבה שהבדידות הופכת את האנשים למטרות נוחות לטוטליטריות. | "מה שמכשיר את הבריות בעולם הלא טוטליטרי לשליטה טוטליטרית הוא העובדה שבדידות, שבעבר הייתה חוויית־גבול שנחוותה בדרך כלל בתנאים חברתיים מסוימים של השוליים, כמו זקנה, נהפכה להתנסות יומיומית..." מתוך...
מאמר — כי כך רוצה העם ג'ונתן וולף, AEON התחדשות לאומית, כוח לעם, סדר ומטרות ברורות לטובת הרוב השולט: הכמיהה לפשיזם עמוקה ונוכחת. | אנו חיים בעידן שבו שולטים ״גברים חזקים״: מנהיגים שבטוחים שהם נבחרו כדי לבצע את רצון העם, ושחס וחלילה לא יעמוד דבר בדרכם – בין אם מדובר במתנגדים...
מאמר — ניצולים כמו כולנו יוחאי עתריה שניים היו באותו צריף באושוויץ, לימים היו לסופרים ידועים והתאבדו. האם השיבה הזמנית לחיים היא המפתח לחייהם ויצירתם? | פרימו לוי נולד בטורינו שבאיטליה, באפריל 1919 למשפחה יהודית ליברלית. לאחר שסיים את לימודי החובה, הוא למד כימיה באוניברסיטת טורינו וסיים את לימודיו...
מאמר — איך לא להיות טוב דוד קישיק לפיתוי הגדול שרובץ בפתח, שאליו תשוקתנו, שבו אנחנו צריכים לשלוט, כבר לא קוראים רוע. קוראים לו, תאמינו או לא, טוב. | "כשאתה חשוף לכל כך הרבה מידע, אתה רואה הרבה דברים מאוד מטרידים, שנעשים תוך שימוש לרעה בעמדת כוח. כשאתה מדבר על...
מאמר — אבודים במאדים מיכה מדוקרופט, The New Atlantis גם אם נצא לכוכבי לכת אחרים ואפילו נתיישב בהם, לא נוכל להימלט מעצמנו. האם השאיפה לחלל היא יוהרה אנושית המבקשת להשכיח את צרות האדם? מה עם האחריות שלו לעצמו ולעולמו? | עבור המלכים האחנמים של פרס העתיקה, העולם שמחוץ לתחום ממלכתם היה...
מאמר — תופסים מרובה גדעון לב אומרים שהמניה החזקה ביותר בשוק הזוגיות היא הפוליאמוריה. האם היא מסוגלת לקיים את מה שהיא מבטיחה? מה המחיר שהיא גובה? מה בינה ובין אינטימיות אוהבת? | נדמה שפתאום כולם מדברים על פוליאמוריה. קיום מספר קשרים אינטימיים, בלי להסתירם מבני הזוג, ובהסכמתם, הוא...
מאמר — הטובים לרשע נגה אריכא, AEON אנשים מסוגלים להחליט להיות אכזריים, לעשות מעשים נוראים. המחקר מתקרב והולך להבנת התהליכים הביולוגיים הכרוכים באכזריות האנושית, ולהבנה מה גורם לאדם לנהוג ברשעות שנראית בלתי-אנושית. האם נדע ללמוד מהתובנות הללו? | ב-1941, בדרך מהגטו למחנה ריכוז באוקראינה, חייל נאצי היכה את סבי...
מאמר — האלים הנסים על נפשם עידן צבעוני עם הזמן ועומס העולם והזיכרון, אנחנו מתקשים להביע את החוויה, ושפתנו אובדת - מקליפת המוח, מהתרבות, מהיד הכותבת. אך היא גם עוברת תמורה, ויכולה להתחדש, לשאוב ממקורות ישנים ומגוונים, הכל במאמץ להביע את האדם. | לרשת שפה. "יום יום אנו עושים שימוש...
מאמר — מה מרקס היה אומר על זה קלרטה טרגר אנחנו בעידן של תמורות: הטכנולוגיה, העבודה, יחסי העבודה, הצריכה, הגלובליזציה. אבל הרבה מהאידאולוגיות, מהמתחים ומהבעיות מוכרים מן העבר. האם הדברים יובילו למהפכה? | חברה בתהליך שינוי המאה ה-21 מאופיינת בשורה של מגמות עומק, המשפיעות כבר היום באופן משמעותי ואולי אף חסר תקדים...
מאמר — שתי פלנטות סוזן ניימן, AEON בין אשמה ואחריות, אומות ניצבות בפני אתגר: להתמודד עם עברן. גרמניה עשתה זאת בדרכה, ארצות הברית טרם התמודדה. האם יש לקח כללי להפיק מהשואה ומהעבדות? | בציוץ מ-22 בדצמבר 2002, במאי הקולנוע האמריקני המוערך ספייק לי אמר: "העבדות באמריקה לא הייתה מערבון...