מאמר — מודרים בברלין יעל אלמוג בברלין היאוש לא נעשה יותר נוח, וגם האי-נחת אינה מרפה. אבל היא מקום לדמיון חתרני ושכתוב היסטורי מצדם של מהגרים שהודרו בארץ מוצאם. . | בעשורים האחרונים יצא לגרמניה שם של מדינת הגירה – הודות לפריחה הכלכלית שלה ולמדיניות הגירה פתוחה יחסית....
קריאה — לא שילמו איתמר לוי העבודה הראשונה הייתה תמורת חצי לירה. אני זוכר את זה כאילו זה היה היום. הייתי בן שש. אבא אמר שאקבל חצי לירה תמורת שטיפת הכלים בכיור. עמדתי על שרפרף קטן ושטפתי. עד היום הכסף לא הגיע. ככה זה אצלנו. כמו המתנות...
מחשבה — לא ידענו את שמם מיכל שליו האם סופרים מתחבאים מאחורי שמות עט בשביל חופש היצירה או כאמצעי שיווקי? . | אשת הספרות הצרפתית דומיניק אורי פרסמה את הרומן המזוכיסטי "סיפורה של O" תחת שם העט פולין ריאז', ולא תחת השם שבו הייתה מוכרת כעיתונאית, משוררת ומתרגמת. אלא שגם...
מאמר — הבן האבוד של הספרות העברית נעמה רוקם האופנים שבהם קיבלו מתרגמים, סופרים ומבקרים עבריים את כתביו של היינריך היינה, משמשים עדות מרתקת לאופן שבו השתנה השיח התרבותי בישראל ב-100 השנים האחרונות. | המשורר הגרמני היהודי היינריך היינה הוא בגדר מקרה מבחן מרתק שניתן לעיין בעזרתו במתח המורכב, והפרדוקסלי לעתים...
מאמר — מארק טוויין היהודי ויליאם דרסביץ, Atlantic שלום עליכם היה המתעד הגדול של היהודים בעשורים שבהם המושב שגשג והתפרק בו-זמנית. הוא הכיר לעולם את ההומור שאפשר לקורא להתרחק מעט ממצב חסר תקווה -- מההיסטוריה היהודית עצמה. | דרקולה, דון קיחוטה, רובינזון קרוזו: דמות ספרותית זקוקה לגדוּלה מיוחדת כדי להתנתק...
מחשבה — ד"ר דנה אולמרט בר חיון בתקופת הסכם אוסלו נזרעה האפשרות לדמיין מציאות חדשה ולחתור תחת הסדר הקיים. מצד שני, נוצרה גם ההתמסחרות ששחקה את הקול הביקורתי שהתעורר. עם איזו ספרות נותרנו מאז ומדוע יש מקום לאופטימיות לגבי עתיד מדעי הרוח? | מהי, לדעתך, פריצת הדרך המשמעותית או...