אור מתוך האפלה

לחשוב חיובי? להתעלם מדברים רעים? מסתבר שיש דרך אחרת, בריאה ואפשרית הרבה יותר
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

המשורר הסוּפי בן המאה ה-13 רוּמי, השווה את הרגשות – "אושר, דיכאון, רשעות" – ל"מבקרים בלתי צפויים". עצתו הייתה לקבל את פניהם בצחוק, אבל לא כך אנחנו נוהגים. אנחנו לעומתו מעמידים פנים שאיננו שמים לב לרגשות כאלה, ואפילו מחביאים אותם. אנחנו רוצים לקבור את הטינה והכעס, או להמיר את הבדידות בהכרת תודה האופנתית ממנה.

בתקופה שמבחינה תרבותית נוטה כל כך לחיוביות, ישנו לחץ של ממש להדחיק או להסוות רגשות שליליים.

אולם מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מראים כי קבלה של אותם רגשות שליליים היא הדרך הבטוחה יותר למציאת שלוות נפש ולשמירה עליה. בין אם הדבר נעשה מבעד לעיני הפילוסופיות המזרחיות העתיקות, או באמצעות טיפולים ההולכים ונעשים פופולאריים כמו טיפול באמצעות קבלה ומחויבות או טיפול קוגניטיבי מבוסס קָשִיבוּת, קבלתם של הרגשות האפלים זוכה כעת לתמיכה באמצעות ראיות הקושרות אותה לעמידות רגשית משופרת, ולירידה בתסמינים של דיכאון וחרדה.

הקבלה [במובן של לקבל את הדברים] זוכה כעת לאהדה, לפחות בקרב המגזר האקדמי. אבל רק מעט מחקרים הוקדשו לשאלה כיצד ולמה היא פועלת את פעולתה, כך אומרת ברֶט פורד (Ford) מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טורונטו, בקנדה. "קבלה אינה בדיוק אסטרטגיה", היא אומרת, "היא כוללת ניסיון לשנות את האופן שבו אנחנו מרגישים, אבל עדיין לחוש את הרגשות ולראות אותם נכוחה". לכן, היא שואלת, כיצד יתכן שקבלה של רגשות שליליים קשורה, באופן פרדוקסלי, לשגשוג פסיכולוגי ארוך טווח?

לפני מספר שנים, פורד הייתה תלמידת דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וביחד עם שלושה חוקרים עמיתים היא בנתה מחקר תלת שלבי, שנועד לענות על שאלותיה. הממצאים שלהם פורסמו זה עתה בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology.

על פי הניתוח שלהם, לקבלה יש יכולת פלאית להקהות את התגובות הרגשיות שלנו לאירועים מלחיצים. המנגנון הזה, הוא שעם הזמן מוביל לבריאות נפשית משופרת, ובכלל זה לרמות גבוהות יותר של סיפוק בחיים. במילים אחרות, קבלה של רגשות אפלים כמו חרדה או כעס, לא תדכדך אתכם ולא תעצים את החוויה הרגשית שלכם. היא גם לא תגרום לכם 'אושר' – לפחות לא באורח ישיר.

"כשנתקלים בהשפעה אפסית, יש לנתח את התוצאות בזהירות רבה", אומרת פורד. "נראה לנו שקבלה משפיעה על רגשותינו בצורה ייחודית, ואינה מפריעה לנו לחוות רגשות חיוביים".

יתרה מזאת, נראה שקבלה קשורה לבריאות נפשית משופרת כשמשתמשים בה בתגובה לרגשות שליליים ולא לרגשות חיוביים, היא מוסיפה, ולכן לא מדובר בחיים המונחים על ידי 'גישה שעיקרה ניכור'. אין צורך להתאמץ ולהפגין אדישות.

למרבה המזל, קבלה מסייעת למגוון של בני אדם – החוקרים מצאו כי היא אינה מוגבלת לחברי שכבה סוציואקונומית אחת או לבני גזע אחד. נראה גם כי הקבלה מועילה בין שאנשים מתמודדים עם רגשות הקשורים לאירועים רבי עוצמה בחייהם ובין שמדובר במקרים של אי נוחות קטנה.

לבסוף, אומרים החוקרים, קבלה קשורה יותר לרווחה נפשית ממצבים נפשיים אחרים שחוסים תחת מטריית ה'קשיבות', כמו תרגול של אי-תגובה, למשל, או התבוננות בלבד. "אתם חייבים לשים לב לחוויה הפנימית שלכם", אומרת פורד. "אבל קבלה, קבלה ללא שיפוט, היא כנראה המרכיב החשוב ביותר בקשיבות".

יוגה, קשיבות, מיינדפולנס, אישה צעירה, חוף הים

תרגול של יוגה וקשיבות (מיינדפולנס). תצלום: https://perzonseowebbyra.se

שלושה מבחני קבלה

ממצאיה של פורד נלקחו מתוך מחקרהּ בן שלושת השלבים.

ראשית, החוקרים ניתחו את התשובות ליותר מאלף שאלונים שנשלחו לסטודנטים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ואשר התמקדו בשליטה רגשית ובריאות נפשית. התברר כי קבלה מתמדת של רגשות שליליים לא רק מפחיתה מצבי מצוקה (כפי שנמצא במחקרים קודמים) אלא גם עשויה להוביל למצבים מרוממים יותר של רווחה.

שנית, הפסיכולוגים גייסו 156 איש מאזור מפרץ סן פרנציסקו שהשתתפו בניסוי מעבדה אשר חשף אותם למצב המקובל בעולם כמצב מלחיץ: דיבור בפני קהל. "כשאנשים התייצבו במעבדה, אמרנו להם 'אגב, אתם עומדים להרצות בפני קהל במשך שלוש דקות. העמידו פנים שאתם בראיון קבלה לעבודה, ואתם צריכים לדבר על כישורי התקשורת שלכם בדיבור ובכתב", אומרת פורד. ההשערה הייתה שאלה מהם שיתגלו כמי שהפגינו יותר קבלה כלפי מצבם הנפשי השלילי, ידווחו על מידה קטנה יותר של רגשות שליליים, וכך אכן היה. שוב, החוקרים הסתמכו על מחקריהם של פסיכולוגים אחרים, אבל הם בחנו את מידת המוצקות של שיטת הקבלה כשווידאו שלפחות מחצית מן המשתתפים חוו חוויה שלילית מאוד, כמו בגידה או אובדן עבודה בחודשים שלפני הניסוי.

במחקר האחרון, החוקרים ביקשו מ-222 משתתפים בני גזעים שונים ומרקע סוציו-אקונומי שונה – שהפעם גויסו מאזור דנוור – לנהל יומן, שבו תיארו את האירוע המלחיץ ביותר שחוו בכול יום במהלך שבועיים. מידת הקבלה שנהגו להפגין נמדדה לפני תקופת הכתיבה ביומן, ורמת הרווחה הנפשית שלהם נמדדה באמצעות שאלונים מקובלים חצי שנה לאחר מכן. אלה מתוכם שניתן לכנות 'הנוהגים לקבל' חוו רווחה נפשית משופרת ביחס לעמיתיהם, גם אם האירועים שעליהם כתבו ביומן היו טעונים (שיחת טלפון מבן הנמצא בכלא, למשל) או מתונים יחסית (ויכוח פעוט עם בן זוג – מקור לחץ נפוץ).

להתנגד לדחף לשאוף לאושר

מורים בודהיסטים מרבים להדגיש כי 'קבלה' אין פירושה כניעה למצב מלחיץ ושלילי, בעיקר כשהמצב בשליטתכם. קבלת מצבים היא מעשה מורכב יותר ותלוי-הקשר, אומרת פורד. אנחנו צריכים לקבל את המוות, אבל אנחנו לא מוכרחים להשלים עם יחס לא הוגן מצד בעל בית או מעסיק, למשל, ואם נעשה זאת, הדבר יוביל לפגיעה בבריאותנו הנפשית.

העין השלישית

העין השלישית: לשים לב מעבר למה שאנו רואים או שומעים. תצלום: סוזי ווטסון

רגשות שליליים זה סיפור אחר, משום שהם חלק בלתי נפרד מהיותנו אנושיים. "החיים הם מדי פעם נפלאים, אבל גם טראגיים", כפי שאמר סטיבן ברינקמן (Brinkmann), מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת אלבורג בדנמרק לכתבת Quartz לענייני פילוסופיה אוליביה גולדהיל (Goldhill). "אנשים מתים בחיינו, אנחנו מאבדים אותם, ואילו היה מתאפשר לנו לחשוב רק מחשבות חיוביות, אירועים כאלה (והם הרי מתרחשים בחיינו) היו עלולים להכות בנו בכל פעם בעוצמה גדולה עוד יותר".

הבעיה האחרת העולה כשאנחנו מרשים לעצמו לחשוב רק מחשבות חיובית ורודפים ללא הרף אחר האושר, היא שאנשים מוצאים את עצמם במצב של מתמיד של חתירה לשיפור, אומרת פורד, מה שעומד בניגוד גמור למצב של סיפוק רגוע.

פורד משוכנעת שהמחקר שלה עשוי לסייע בעתיד בהרחבת האופקים של מטפלים בבריאות הנפש, המסתמכים כיום על מספר גישות שעלולות להכזיב. "כשקורה משהו ואתם מנסים לפרש אותו מחדש על ידי אמירות כמו 'זה שום דבר' או 'אני אלמד ואצמח מזה', זה לא תמיד מצליח", אומרת פורד. ואנשים גם נוטים לדחות פרשנויות כאלה כשהם נאלצים להתמודד עם מקרים חמורים.

דרך מקובלת היא לחשוב על הרגשות כעל עננים חולפים, שניתן לצפות בהם אבל הם אינם חלק מכם

למרות זאת, הקבלה נותרת מסתורית ממספר בחינות. פסיכולוגים אינם יודעים אילו גורמים משפיעים על חלק מבני האדם להפגין קבלה גם מול רגשות לא ורדרדים לגמרי, למרות לחצים תרבותיים התובעים מהם להישאר חיוביים. לא ברור גם האם קבלה עלולה להזיק לאחדים, או אם אנשים שנוהגים להדחיק את הרגשות האפלים ביותר שלהם יהיו מסוגלים לשנות את גישתם בקלות, ללא עזרה של מטפל או מורה זן.

"על פי תחושתי, זה יהיה אתגר גדול", אומרת פורד. במערב, ובעיקר בארצות הברית, היא אומרת, האושר והחיוביות נתפשים כמעלות. "חלק מהחברות רוצות שהלקוחות והעובדים שלהן יפגינו כל הזמן שמחה גדולה", היא אומרת. "זה לא הגיוני, וכשאנחנו עומדים מול ציפיות לא הגיוניות, טבעי שנשפוט את החוויות הנפשיות השליליות שאנחנו חווים".

אך בדומה להרגלים קוגניטיביים אחרים, קבלה היא יכולת שניתן לרכוש. דרך מקובלת היא לחשוב על הרגשות כעל עננים חולפים, שניתן לצפות בהם אבל הם אינם חלק מכם. על פי מחקר שפורד לקחה בו חלק בשנת 2010, מבוגרים נוטים להשתמש בקבלה יותר מצעירים. כמו חוכמה, גם זו תכונה המתפתחת עם הגיל, ולכן רובנו נרכוש אותה, בסופו של דבר.

 

אם הגעת עד לכאן....

יש לנו בקשה. "אלכסון" ניתן לכם חינם. כתב העת הוא מקום של קריאה שקטה וטיפוח של אנושיות, מפלט מן החום והרעש. לכן החלטנו שלא יהיו ב"אלכסון" פרסומות או הודעות חסות, ובכך ויתרנו על הכנסה שכתבי עת נסמכים עליה לקיומם. אכן, הפקת כתב עת כזה דורשת השקעה רבה של עבודה וכסף. לכן אנו זקוקים לכם: בואו, תמכו באלכסון והבטיחו את הקיימות של כתב העת.

לתמוך באלכסון

לילה מקללאן (MacLellan) היא כתבת Quartz בניו יורק, המתעניינת בעיקר במעשים יוצאי דופן שאנשים עושים בגופם וכספם. אובססיות נוספות שלה כוללות פסיכולוגיה חברתית ואת יפן, שם גרה שלוש שנים לפני שהפכה לעיתונאית. היא כתבה וערכה במגוון כתבי עת בארה"ב ובקנדה.

כל הזכויות שמורות לאלכסון.

Copyright 2017 Quartz. All rights reserved. Distributed by Tribune Content Agency, LLC.

The original text was published here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: "שקועה במחשבות", תצלום: מיסאל נווארז, unsplash.com

Misael Nevarez

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי לילה מקללאן, Quartz.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על אור מתוך האפלה