איך אפשר ללעוס את העולם

אוכלוסיית העולם גדלה ומשאבי כדור הארץ מוגבלים. לכן רבים צופים עתיד קשה של מחסור ורעב. אלא שהעבר מלמד אותנו לסמוך על העולם ואפילו על האדם
X זמן קריאה משוער: 8 דקות

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature Sustainability צוות מדענים קבע כי כדור הארץ יכול לקיים, לכל היותר, 7 מיליארד בני אדם ברמת צריכה מינימלית (כבר ביוני 2019 היו 7.6 מיליארד בני אדם). לעומת זאת, כדי להשיג "שביעות רצון גבוהה מהחייםלכולם, יהיה צורך לחצות את הגבולות הביופיזיים של כדור הארץ והדבר עלול להוביל לקריסה אקולוגית.

למרות הדיוק המדעי לכאורה, זו אינה טענה חדשה, אלא היא הגלגול האחרון, עד כה, של הטענה הנושנה שלפיה גודל האוכלוסייה ורמת הצריכה בכדור הארץ יחרגו בקרוב מכושר הנשיאה הקבוע שלו. כפי שניתן להבין מהשם ״כושר נשיאה״, מקורו של הרעיון בעולם הספנות של המאה ה-19, והוא מתייחס לכושר ההעמסה של ספינות קיטור. בסוף המאה ה-19 הוא הורחב כדי לתאר את המספר המרבי של עדרים, או חיות בר ניצודות, שמערכת אקולוגית של שטחים פתוחים ואזורי מרעה יכולה לקיים.

במשך עשרות שנים, חוקרי איכות הסביבה יישמו את הרעיון על החברה האנושית בדייקנות מדעית הנוגדת את הערפול האינהרנטי הטמון בו

כשהוא מיושם לאקולוגיההרעיון מתגלה כבעייתי. כידועלמטען של ספינה אין אפשרות להתרבות מרצונו החופשי. גם לא ניתן לקבוע את כושרה של המערכת האקולוגית מתוך שרטוט הנדסי. יחד עם זאת, במשך עשרות שנים, חוקרי איכות הסביבה יישמו את הרעיון על החברה האנושית בדייקנות מדעית הנוגדת את הערפול האינהרנטי הטמון בו.

ויליאם ווייט (Vogtהיה הראשון שניבא, כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים, כי שימוש יתר באדמות חקלאיות יוביל לדלדול הקרקע ולקטסטרופה. בסוף שנות השישים ובתחילת שנות ה-70, פול ארליך (Ehrlich) התמקד בנושא ייצור מזון, וצוות החשיבה העולמי ״מועדון רומא״ התמקד במשאבים וחומרי גלם, בעוד שמדענים ופעילים סביבתיים התמקדו יותר בתוצאות שיהיו לזיהום ולהרס בתי הגידול על "מערכות כדור הארץשרווחת בני האדם תלויה בהן.

שדה אורז, זקן

בשדה האורז, כמו לפני אלפי שנים. תצלום: אשרפול חק אקאש

אבל כול אלו מאמינים באותה תורה ניאו-מלתוסיאנית בנוגע להתרבות המהירה של האוכלוסייה האנושית, ולעלייה בצריכה מצד אותה אוכלוסייה. מאז תקופתו של הכומר תומאס רוברט מלתוס (Malthusבמאה ה-18 ועד היום, נביאי יום הדין הסביבתי מאמינים שבתגובה לשפע, בני האדם יולידו מספר רב של ילדים ויצרכו עוד ועוד. כמו הפרותוזואה או זבובי הפירות, אנחנו נמשיך להתרבות ולצרוך עד שכל המשאבים המאפשרים צמיחה ייכלו.

בפועלהפוריות של בני האדם וגם הצריכה אינם מתנהלים כך. עושר ומודרניזציה מביאים לירידה בקצב הילודה. ככל שהנסיבות החומריות שלנו משתפרות, אנחנו מביאים לעולם פחות ילדים. התפוצצות האוכלוסין של 200 השנים האחרונות לא קרתה כתוצאה מעלייה בשיעורי הילודה אלא בגלל ירידה בשיעורי התמותה. כשקיימת נגישות למערכת בריאות משופרת, לתזונה, לתשתיות ולביטחון במרחב הציבורייש אפשרות לאריכות ימים.

רוב הדמוגרפים מעריכים כי האוכלוסייה האנושית תגיע לשיא, ואז תתחיל ירידה איטית, במקרים מסוימים עוד לפני סוף המאה הנוכחית

כיום בארצות הברית, באירופה, ביפן, ובחלק גדול מאמריקה הלטינית וכן בהודו, המספר הממוצע של ילדים שנולדים לאישה הוא פחות משניים. גם במקומות רבים בשאר העולם הדבר יקרה כנראה בעתיד הקרוב. כתוצאה מכך, רוב הדמוגרפים מעריכים כי האוכלוסייה האנושית תגיע לשיא, ואז תתחיל ירידה איטית, במקרים מסוימים עוד לפני סוף המאה הנוכחית.

מסיבה זו, האזהרות העכשוויות מקריסה אקולוגית שעומדת להתרחשמתמקדות בעיקר בעלייה בצריכה ולא בגידול האוכלוסייה. כפי שרבים מודים ומאשרים, הביולוגיה החברתית שלנו אולי אינה מתפקדת כאורגניזם חד תאי כמו פרוטוזואה, אך הקפיטליזם דווקא כן. הוא אינו יכול לשרוד ללא צמיחה אינסופית של צריכה חומרית.

אין בסיס מוצקלטענה זאת, להיפך ישנן ראיות המפריכות אותה. המגמה לטווח ארוך של כלכלות השוק היא לכיוון של צמיחה איטית  ופחות בזבזנית במשאבים. הצמיחה בצריכה לנפש עולה באופן דרמטי כאשר אנשים עוברים מכלכלות חקלאיות כפריות לכלכלות תעשייתיות מודרניות. אבל אז התהליך מתמתן. כיום, מערב אירופה וארה"ב נאבקות כדי לשמור על רמת צמיחה שנתית של 2 אחוזים.

הרכב הכלכלות העשירות משתנה גם הוא. בעבר התעשייה היוותה 20 אחוז או יותר מהתעסוקה והתוצרת הכלכלית במרבית הכלכלות המפותחות. כיום היא מהווה בערך 10 אחוז בחלק מהן, כאשר חלק הארי של התוצרת הכלכלית מגיע מסקטורים כמו ידע ומתן שירותים, ואלו אינם עתירי אנרגיה וחומרי גלם.

במשך עשרות שניםכל עלייה בצמיחה כלכלית בכלכלות המפותחות הביאה לשימוש נמוך יותר במשאבים ואנרגיה. הסיבה לכך היא שיש רוויה בביקוש למוצרים ושירותים חומריים. מעטים הם אלו שצריכים או מעוניינים לצרוך יותר מ-3,000 קלוריות ליום או לגור בבית של 500 מ״ר. אמריקנים רבים מעדיפים לנהוג ברכבי שטח, אך אינם מעוניינים להסיע את ילדיהם לאימון כדורגל בטנדר. התיאבון שלנו לדברים חומריים אמנם עצום, אך גם לכך יש גבול.

יחד עם זאת, ישנה אפשרות שכן נחרוג מעל כושר הנשיאה של כדור הארץ. ישנם מדעני איכות הסביבה הטוענים שכבר חרגנו, אולם השקפה זו היא א-הסטורית במהותה כיוון שהיא מניחה שכושר הנשיאה הוא סטטי.

למעשה, במשך עשרות אלפי שנים הינדסנו את הסביבה שלנו כך שתשרת את צרכי בני האדם באופן פרודוקטיבי יותר

למעשה, במשך עשרות אלפי שנים הינדסנו את הסביבה שלנו כך שתשרת את צרכי בני האדם באופן פרודוקטיבי יותר. עקרנו יערות כדי לפנותם לשטחי מרעה וחקלאות. בחרנו לגדל צמחים ובעלי חיים מזינים, פוריים שמצויים בשפע. לפני 9,000 שנהבשחר המהפכה הניאוליתית, היה צורך בשטח חקלאי גדול פי שישהמכפי שנדרש היום כדי להאכיל אדם אחד, על אף שכיום התפריט שלנו עשיר בהרבה. הראיות הפלאו-ארכאולוגיות מצביעות על כך שכושר הנשיאה אינו קבוע. הוא עצום יחסית למה שהיה כשהתחלנו את מסענו על פני האדמה.

שדות, כבישים, חקלאות

יעילות ודרכים חדשות, כמו תמיד. תצלום: ריקרדו גומס אנחל

אין סיבה מיוחדת לחשוב שלא נוכל להמשיך להגדיל את כושר הנשיאה. האנרגיה הגרעינית ואנרגית השמש מסוגלות בבירור לספק כמויות גדולות של אנרגיה למספר גדול של אנשים בלי לפלוט יותר מדי פחמן. באופן דומה, מערכות חקלאיות חדישות מסוגלות לספק את צרכי התזונה של אנשים רבים יותר. אפשר לשער שכוכב לכת שיש בו מספר רב של תרנגולות, תירס ואנרגיה גרעינית אינו העולם האידילי שרובנו ייחלנו לו, אך ברור שיהיה מסוגל לתמוך באנשים רבים הצורכים הרבה יותר ובמשך זמן רב יותר.

יש סכנה שאם נתבונן בבני אדם באותה צורה שבה אנו מתבוננים באורגניזמים או חרקים חד-תאיים גם נתייחס אליהם באותה הצורה

מצד אחר, עתיד כזה הוא תועבה בעיניהם של אלו הדוגלים בגבולות פלנטריים, מה שמלמד על היבריס מהסוג הגרוע ביותר. אבל לפחות היבריס זה נובע מאופטימיות, ומהאמונה העמוקה שבעזרת חוכמה וכושר המצאה בני האדם יוכלו להמשיך לשגשג. הדרישה להגביל את החברות האנושיות לגבולות הפלנטריים בגלל שמדעני הסביבה וחסידיהם טוענים שהם יודעים מה עתיד לקרות, מרמזת על משהו אפל הרבה יותר.

יש סכנה שאם נתבונן בבני אדם באותה צורה שבה אנו מתבוננים באורגניזמים או חרקים חד-תאיים גם נתייחס אליהם באותה הצורה. מלתוס טען נגד חוקים התומכים בעניים (Poor Laws), מתוך אמונה שהם רק יעודדו את העניים להביא יותר ילדים לעולם. ארליך טען נגד סיוע במזון למדינות עניות מסיבות דומות, ונתן השראה לשורת צעדים אכזרים של פיקוח על אוכלוסיות. הדרישות העכשוויות להציב גבולות פלנטריים גלובליים ספוגה ברטוריקה של חלוקה מחדש, המסתירה את הסכנה שמא צעד כזה עלול להוביל מיליארדים לעוני חקלאי עמוק. אבל כמעט אינם מתייחסים לשאלה איך ניתן לאכוף הנדסה חברתית בקנה מידה כל כך עצום באופן דמוקרטי או הוגן.

בסופו של דבר, אין צורך לתמוך באכיפה של גבולות פסבדו מדעיים על חברות של בני אדם כדי לקבל את הטענה שאם נצרוך פחות, הדבר יהיה לטובתנו. אין גם צורך לנבא את קריסתן של חברות בני האדם כדי שנחשוש מההשלכות של הצריכה האנושית המתגברת על שאר הבריאה.

אולם איומים בקריסה חברתית, השערות כי כושר הנשיאה הואקבוע, והדרישות להגבלות גורפות על השאיפות של בני האדם אינם מדעיים ואינם צודקים. איננו זבובי פירות: אנחנו לא מתוכנתים להתרבות עד שהאוכלוסייה שלנו תקרוס. אנחנו גם לאבני בקר, שיש צורך לפקח על מספר הראשים בעדריו.

 הבנה של חוויית בני האדם על פני כדור הארץ משמעותה הבנה שכוכב הלכת שלנו פושט ולובש צורה שוב ושוב כדי שיוכל לשרת את הצרכים ולהגשים את החלומות שלנו. היום, המטרות והחלומות של מיליארדי אנשים תלויים בכך שהם יהיו מסוגלים לעשות בדיוק את זאת. יהי רצון שכך יהיה.

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

טד נורדהאוס (Nordhaus) הוא מומחה למדיניות סביבתית ואחד ממיסדיו של מכון Breakthrough Institute בקליפורניה. הוא מחברם של ספרים אחדים, ובין היתר הוא מחבר שותף של An Eco-Modernist Manifesto מ-2015.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי ארנה רז

תמונה ראשית: ובסוף הפרי נגמר. תצלום: רבקה מת'יוס, unsplash.com

Photo by Rebecca Matthews on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי טד נורדהאוס, AEON.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על איך אפשר ללעוס את העולם

01
גילה

כל הכתבה הזו תמוהה מאוד. המסקנה של הכותב- אין בעיה, היא תמימה, משתי סיבות:
1. נניח שהסיכוי לבעיה קטן, אבל הבעיה עשוייה לסכן אותנו מאוד - לא ננסה להבטיח עצמנו? ביטוח בריאות בחו"ל הוא חשוב גם אם הסיכוי שלי להזדקק לו קטנטן. אני פשוט לא יכולה לעמוד במקרה בו אזדקק לטיפול. לכן אני עושה ביטוח.
2. הבנה והיכרות עם בעיה גלובלית דורשת גם פתרון גלובלי. ברור שילדיו של הכותב אינם רעבים, אבל כבר היום באפריקה איזורים גדולים סובלים ממדבור ומלחמות או הגירות המוניות מתרחשות. אנחנו סוגרים את הגבולות ואוטמים עיניים ואזניים לקול שוועתם. זו בחירה בפתרון (אכזרי). המזהירים בפני מחסור מקשיבים גם למי שיסבול ממנו. חלוקת המשאבים היא סוגיה מרכזית בבעיה ובדרכי פתרונה.

02
עמוס

אכן, יש לא מעט אגואיזם אנושי-קפיטליסטי בכתבה...
אין מחלוקת כי כל הנבואות המלתוסיות נכשלו כשלון נבואי חרוץ עד היום ואין ספק שלעת הזאת ידם של "הקוסמים" (הדוגלים ביכולת לקדם עוד ועוד את התפוקה) על העליונה.
אלא שגישה לפיה אין מקום לנסות ולדגול בצמצום עתידי וחלוקה מחדש של העוגה הפלנטרית ולפיה יש להמשיך במצב הקיים - היא גישה התואמת מדיניות של מדינות עשירות; אני אומר את הדברים על אף שכותב המאמר צודק שיהיה קושי עצום לבצע את ההנדסה החברתית האמורה - גלובלית. ומה בכך ? קושי לא אמור למנוע את התוצאה הנכונה והראויה עליה יש להלחם.
אחרון - גישת הכותב ולפיה "כוכב הלכת שלנו פושט ולובש צורה שוב ושוב כדי שיוכל לשרת את הצרכים ולהגשים את החלומות שלנו" היא גישה סופר-אגואיסטית לפיה האדם הוא נזר הבריאה והכל, כולל כלל משאבי כוכב-הלכת, נועד לשרת את טובתו האדם בלבד. זו גישה שאבד על הכלח..ובכל אופן ראוי כי יאבד עליה.