איך הפכתי למפלצת אורגנית

אתם מרשים לעצמכם לסקור את המאפייה לרגע אחד בלבד, לפני שאתם ממהרים אל מחלקת המצרכים האורגניים במרכול. אתם ממלאים את העגלה בדברים הטובים: תרד אורני, גזר אורגני, פלפלים אורגניים וכמה בננות אורגניות, שיהיה.

אתם מחליטים שמגיע לכם לחטוא קצת, ולכן אתם ניגשים לאגף השוקולד ומשליכים לעגלה גם מספר שוקולדים אורגניים, שמשווקים בסחר הוגן ונושאים תווית המעידה שאינם פוגעים ביערות הגשם.

במחלקת מוצרי הנייר, אתם ממהרים לאסוף מגבות נייר שעשויות מ-100 אחוז חומרים ממוחזרים. למה לא לשלם קצת יותר כדי להציל אי אילו עצים? נוזל רחצת הכלים שלכם עשוי כולו מחומרים טבעיים, כמובן. הגלידה שלכם גם היא טבעית לגמרי. אתם קונים גרנולה, קרקרים נטולי גלוטן. המבורגרים צמחוניים וחבילה של משהו שניתן לתאר רק כ'פתיתי אצות-ים'.

כשאתם עומדים בתור לקופה, אתם מציצים בעגלה של הבחור שלפניכם: צ'יפס, פיצות קפואות. עוף צלוי? בחירות לא חכמות, אבל אולי הן מיועדות לאירוע מיוחד. לחם לבן? בחייכם. אין לזה שום ערך תזונתי. משקה ממותק? מה עבר לו בראש כשהוא לקח מהמדף משקה ממותק? למה שהוא בכלל יחשוב על...

ואז אתם מבינים.

הפכתם למפלצת.

איך זה קרה? זה כנראה קרה באיטיות, ובלי ששמתם לב. איכשהו, במהלך מספר שנים, הפכתם למתנשאי-מזון.

 

זה אתם.

 

אתם הבחור שעומד ברחוב, בחולצת וי מצויצת וסקיני-ג'ינס ולא מפסיק לנחור בבוז כאילו מישהו זה עתה תחב לו בפרצוף לו בפרצוף שקית מלאה גללי כלבים.

אתם.

 

רוכב האופניים שדוהר ברחוב בחליפת רכיבה צמודה וקסדה מחודדת, ובמקרה, גם מזרון יוגה...למה הוא נושא מזרון יוגה? רכיבה על אופניים זה לא מספיק? האם הוא רוכב לשיעור יוגה, מתאמן בבגדי הרכיבה שלו ורוכב בחזרה הביתה? לא משנה. גם הוא – אתם.

הבחור שבא למסיבה, אבל מסרב לאכול את הצ'יפס ולשתות מהפונץ', כי מתברר שהמעיים שלו מוקדשים מכדי שיזהם אותם ברפש הבהמי של המארח. אין ספק. זה אתם.

 

הבחור בג'ינס קצרים ומעיל טייסים, שמעשן בשרשרת כל יום, בכניסה לדואר. הוא לא אתם. לא ממש, אבל כדאי לחשוב עליו.

המעבר שלכם התחיל לגמרי בתמימות, כמו שדברים מתחילים. רציתים לאכול אוכל בריא יותר. רציתם להיכנס לכושר כי הרופא שלכם הביע דאגה מרמות הכולסטרול שלכם. ראשונים הגיעו הירקות, אחריהם הירקות האורגניים. לאחר מכן הגיעו הפירות האורגניים, השוקולד, הפסטה, הגרנולה ואז הקינואה. הו, הקינואה! מי בכלל ידע עד לפני שנתיים מה זה קינואה?

ואז, סיפרתם על זה למישהו.

"אני אוכל אורגני", אמרתם. "אתה יודע, אני מנסה. אני חושב שזה אמור להועיל לבלוטת התריס".

חשבתם שזה קצת מוזר שאיש אינו מריע להצהרה הזו ואיש לא הציע לכם 'היי פייב', אבל זה לא הרתיע אתכם. פניתם לאינטרנט. התחברתם לפייסבוק והתחלתם להקליק 'לייק' למוצרים אורגניים שזה עתה גיליתם. קראתם מאמרים על הסכנה במזון מעובד ועל הזוועות של תעשיית המזון. הצטרפתם לקבוצת פודיז בפייסבוק והתחלתם לקרוא את מה שנכתב בה מדי יום.

בשלב הבא, התחלתם לחלק המלצות לחברים.

"אני מכיר קפה נהדר, אתם חייבים לנסות", אמרתם, כשהשלכתם לכיור את הקפה שהחבר שלכם זה עתה הכין. "אין בו כימיקלים. הוא טבעי לגמרי. יש לו טעם – כאילו שזה עתה קלו את הפולים. זה ישנה לכם את החיים. מבטיח".

רק לפני שבוע, שקלתם להתחיל ללבוש בגדים שעשויים מחומרים טבעיים בלבד, אבל התחרטתם כשראיתם את המחירים. הם בשמים, לגמרי לא בטווח המחירים של הצרכן המודרני. החלטתם להמשיך לקנות ב'טארגט'. לעת עתה.

וכעת אתם בסופרמרקט, ואתם מרגישים אידיוטים גמורים.

האם אתם באמת אידיוטיים?

אתם עוצרים רגע וחושבים עד כמה אתם מרגישים טוב יותר מאז שעברתם לתזונה אורגנית. זוכרים איך הייתם קמים מהשולחן ומרגישים כאילו הבטן שלכם מלאה סלעים? אתם מזכירים לעצמכם שאתם קונים מוצרים מסחר הוגן שמתחשבים באיכות הסביבה, כי זה גורם לכם להרגיש טוב. אתם אוהבים לחשוב שיש חברות שלפחות מנסות. כל הכבוד להן.

אתם מתפשרים.

אתם אולי לא אידיוטים, אבל אתם בהחלט לא אמורים לשפוט אנשים על פי המזון שהם בוחרים. מזון אורגני הוא מזון יקר. מוצרי נייר ממוחזרים גם עולים ביוקר. אנשים צריכים לשלם חשבונות ולהאכיל את בני משפחתם. הזמנים קשים, ואנשים נוטים לדבוק במוצרים שהם אוהבים. אין בזה בושה. אתם חושבים שבחירות המזון שלכם טובות, אבל זה לא נותן לכם זכות לשפוט אחרים או להתנשא מעליהם. לעולם אל תניחו שאתם מכירים את האנשים האחרים.

שיעור חשוב.

הבחור עם העוף הצלוי כמעט גמר לשלם. אתם מניחים את מחיצת הפלסטיק על מסוע המצרכים ומניחים את תכולת העגלה שלכם. ממש לפני התשלום, הבחור פונה אל מקרר המשקאות ומוציא משם בקבוק של קוקה קולה. הוא מהסס, ואז מחזיר את הבקבוק למקרר ולוקח במקומו בקבוק משפחתי.

הוא משלם לקופאי. לפני שהוא דוחף את עגלת הקניות שלו החוצה, הוא פותח את בקבוק הקולה, מטה את ראשו לאחור ולוגם במהירות. טיפות של קולה נוטפות במורד לחייו אל החולצה שלו. הוא מפסיק, שואף אוויר ואז ממשיך לשתות. כשהוא גומר, חצי בקבוק ריק. הוא מנגב את פניו בחולצה ויוצא מהחנות.

אתם מצטמררים.

מייקל ה. ראנד – כותב, מטייל, מקריח.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מייקל ראנד, Medium.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על איך הפכתי למפלצת אורגנית

04
אביתר עמיאל

היה אולי ראוי לציין במאמר מוסגר שאין שום קשר סיבתי ברור בין מזון אורגני ושיפור כלשהו בבריאות. זה בלוף שיווקי מהמדרגה הראשונה - בדיוק כמו הטענות של קוקה קולה לפני 100 שנים שיש לה סגולות רפואיות.

05
סמדר זאבי

בס"ד
כשם שמידת הנעליים שלנו איננה זהה אצל מכרנו וכשם שגובהי אינו תואם את גובהם של מכרי, כך העדפותנו אינן חייבות לחפוף זו את זו. ובמידה זו גם השפעתם של מזונות אלו ואחרים.
בתחילה הרייטינג התמקד בתוספי מזון עד למחקר שסתר נטילתם ובהמשך מזון אורגני ... עד למחקר הבא.

07
אריאל

מצחיק אהבתי!
הקטע הוא שיש אנשים שמבלבלים בין בריא לבין אורגני.
אפשר לקנות פיצות אורגניות וממתקים אורגניים ואפשר לקנות ירקות פירות ואוכל בריא ולא אורגני.
אורגני אולי זה יקר אך דגנים וקטניות והרבה מן האוכל הבריא לא.