אלצהיימר לא גר כאן יותר

לא כדור פלא חדש, לא תרופות וגם לא הבנת המחלה. אלצהיימר מגיב למשהו אחר וזמין מאוד
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

בקיץ 2017, קבוצת מחקר מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס (UCLA) פרסמה בשקט את התוצאות של גישה חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. הממצאים של החוקרים היו מרשימים. על אף שהמחקר היה מצומצם, חל שיפור כה גדול אצל כל משתתף, עד שבסוף המחקר כמעט כולם נמצאו בטווח הנורמלי של מבדקי זיכרון וקוגניציה. מבחינה תפקודית, התוצאה נראית כמו ריפוי.

אלו הם ממצאים חשובים, לא רק בגלל שמחלת האלצהיימר צפויה להיות נפוצה יותר ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, אלא כיוון שאפשרויות הטיפול הנוכחיות מציעות רק שיפור מינימלי, במקרה הטוב. ביולי שנה קודם לכן, ניסוי קליני נרחב מצא שחולים מפיקים תועלת מועטה מתרופה בולטת חדשה בשם LMTX. ותרופה נוספת, שעוררה תקווה והייתה אמורה להתמקד בחלבון עמילואידי, אחד מסימני ההיכר של מחלת האלצהיימר, נכשלה גם היא בניסוי הקליני הגדול הראשון שלה. זמן לא רב לאחר מכן, הודיעה חברת התרופות מרק על תוצאות ניסוי בתרופה בשם וורובקסט (Verubecestat), שנועדה לעכב היווצרות חלבון עמילואידי. התוצאות הראו שתרופה זאת אינה מועילה יותר מפלסבו.

החוקרים השתמשו בפרוטוקול המורכב ממגוון שינויים באורח החיים  כדי לשפר את הפרמטרים של חילוף החומרים, כמו דלקת ועמידות לאינסולין, הקשורים למחלת האלצהיימר

תוצאות המחקר באוניברסיטת קליפורניה אינן נובעות מהמצאת תרופה חדשה מופלאה או מפריצת דרך רפואית. החוקרים השתמשו בפרוטוקול המורכב ממגוון שינויים באורח החיים  כדי לשפר את הפרמטרים של חילוף החומרים, כמו דלקת ועמידות לאינסולין, הקשורים למחלת האלצהיימר. ההנחיות למשתתפים היו, בין השאר, לשנות את תזונתם (כך שתכלול ירקות רבים), לעשות פעילות גופנית, לפתח שיטות להורדת מתחים, ולשפר את איכות השינה שלהם. ״תופעת הלוואי״ הנפוצה ביותר הייתה ירידה במשקל.

המחקר ראוי לציון לא רק בגלל התוצאות המצוינות, אלא גם בגלל הפרדיגמה האלטרנטיבית שהוא מציע לטיפול במחלה כרונית מורכבת. השקענו מיליארדי דולרים במאמץ להבין את הבסיס המולקולרי של האלצהיימר, בתקווה שהדבר יוביל אותנו לריפוי, או לפחות לטיפולים יעילים יותר. אבל אף כי הרחבנו מאוד את הידע שלנו על המחלה, הוא לא הניב תוצאות מוצלחות רבות.

במידה מסוימת המצב דומה להתמודדות שלנו כיום עם מחלות כרוניות רבות אחרות, כמו סוכרת ומחלות לב וכלי דם. אמנם יש לנו תרופות יעילות למחלות אלו, אך אף אחת מהתרופות הללו אינה מושלמת ולכולן יש השפעות שליליות. יש לנו הבנה עמוקה בתהליכים התאיים שבבסיס מחלות אלו, אבל המומחיות הטכנולוגית שתוביל למטרה הנכספת של הריפוי נותרת חמקמקה.

מתוך הכרה בקשיים אלה, החוקרים באוניברסיטת קליפורניה בחרו בגישה אחרת. הם הניחו שמחלת האלצהיימר היא ביטוי מסוים לאי סדר שחל במערכת מורכבת מאוד, וחיפשו דרך לשיפור המערכת על ידי שינוי התשומות. במילים אחרות, המדענים בחרו להניח בצד את הארגז המולקולרי שהיה כה מתסכל, ולהתרכז במקום זאת על ההקשר של הארגז עצמו. למרות שלא ניתן לומר במדויק איך ברמה התאית ההתערבות עבדה, מה שחשוב הוא שהיא אכן עבדה.

שכיחות מחלת האלצהיימר צפויה לשלש את עצמה בשלושת העשורים הבאים, ובארצות הברית בלבד יגיע מספר החולים לכמעט 14 מיליון. לסוכרת ולמחלות כרוניות אחרות צפוי עתיד דומה. הניסיון להילחם במגיפה זאת בעזרת תרופות בלבד יגרום לבעיות חדשות

שיטה זאת אינה לגמרי חדשה. כבר בעבר חוקרים הראו שהתערבויות מקיפות ורבות ממדים באורח החיים, יכולות לגרום לשיפור משמעותי בתוצאות המושגות בטיפול במחלות לב וכלי דם, סוכרת ויתר לחץ דם. אבל לגישות אלו קשה לצבור תאוצה משתי סיבות: ראשית, פרוטוקולים אלו מאתגרים יותר מאשר לבלוע כדור לפני השינה. כדי שיתרחש שינוי משמעותי החולים זקוקים להדרכה צמודה, ייעוץ ותמיכה. שנית, הטיפול התרופתי טבוע עמוק במערכת הרפואית כיום. חברות הביטוח משלמות עבור תרופות, ולא עבור שינוי באורח החיים; ובבתי הספר לרפואה מלמדים פרמקולוגיה, ולא תזונה.

למרות הקשיים, הגיע הזמן להתחיל להתייחס לגישות האלו הרבה יותר ברצינות. שכיחות מחלת האלצהיימר צפויה לשלש את עצמה בשלושת העשורים הבאים, ובארצות הברית בלבד יגיע מספר החולים לכמעט 14 מיליון. לסוכרת ולמחלות כרוניות אחרות צפוי עתיד דומה. הניסיון להילחם במגיפה זאת בעזרת תרופות בלבד יגרום לבעיות חדשות, החל בעלויות בלתי אפשריות וכלה בתופעות לוואי, וזאת בלי לטפל בבעיות השורש. אנו יודעים ששינוי מקיף באורח החיים של חולים במחלות כרוניות יכול להיות יעיל, במקרים מסוימים כמו תרופות. ידע זה מחייב יותר מסתם אזכור סתמי בסופה של הבדיקה השנתית אצל רופא המשפחה. הגיע הזמן להפוך אותו לאבן יסוד בטיפול, לא רק במחלת האלצהיימר, אלא בכל המחלות הכרוניות.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

קלייטון דלטון (Clayton Dalton) הוא מתמחה בבית החולים Massachusetts General בבוסטון, הוא למד רפואה באוניברסיטת קולמביה בניו יורק

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על יד ארנה רז

תמונה ראשית: זקנים ומתפקדים כמו צעירים. תצלום: סיימון פיטול, unsplash.com

Photo by Simon Fitall on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי קלייטון דלטון, AEON.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על אלצהיימר לא גר כאן יותר

01
אברהם

מעניין, אם כי לא זכור לי שמישהו הצליח לשחזר את התוצאות המופלאות-לא תופעה יוצאת דופן בהתחשב בעובדה ש60% מהמחקרים המתפרסמים לא ניתנים לשיחזור- מצד שני, אני כבר לא כל כך צעיר והזיכרון לא משהו.